גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

"ההוצאה על כלי רכב היא מן ההוצאות הגדולות של משקי הבית", קבע מבקר המדינה בשנת 2022. אבל כולנו מרגישים את זה גם בלי דברי המבקר. מחירי ביטוחי הרכב בישראל זינקו ב-54% בממוצע מאז שנת 2019, והמשמעות היא שאתם משלמים 2,100 שקל יותר בממוצע בכל שנה כדי לבטח את הרכב, כך על פי נתוני Wobi, אתר להשוואה וקניית מוצרי ביטוח. החלק של הביטוח המקיף זינק בלא פחות מ-75%.

● הדיל עם האוצר וההסכמות עם החרדים: מאחורי הקמת הרשויות המטרופוליניות 
● הנתונים שמגלים: מחצית מגניבות הרכב הן של הדגמים הללו 

כעת, רפורמה שמנסה לפתור את הבעיה עלולה שוב לרדת לטמיון, ותלויה בעיקר ברצונם הטוב של יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן ושרת התחבורה מירי רגב, אך אלה בינתיים גוררים רגליים.

ההערכות בשוק היא שהפרמיה הממוצעת כיום לביטוח רכב בישראל עומדת על כ-5,600 שקל בשנה (לעומת 3,500 לפני חמש שנים) ויש מי שמשלמים גם 7,500 שקל ויותר לכלי רכב אחד. הסיבות לזינוק בביטוחי הרכב הן שתיים, אך בפועל הן תלויות זו בזו. האחת היא גניבות הרכב, שהכפילו את עצמן והגיעו ליותר מ-19 אלף גניבות בשנת 2023, על פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. השנייה היא התנהלות מפוקפקת למדי של הקפצת מחירי חלקי החילוף לרכב ודרישת התשלום מחברות הביטוח, שמשפיעות גם הן על המוטיבציה לגנוב רכב, לצורכי השגת חלקי חילוף.

הערכה בהתאם למחירון

הבעיה החלה בשנת 2015, כאשר משרד התחבורה חייב את שמאי הרכב להעריך את גובה הנזק לכלי הרכב, במקרה של תאונה, בהתאם למחיר המחירון של יבואני הרכב, ולא בהתאם למחיר האמיתי שבו ניתן לקנות את חלקי החילוף בשוק.

מדובר בפער של עשרות אחוזים. המוסכים, שמודעים היטב לפער הגדול בין המחירים, רוכשים את החלפים במחירים שנמוכים ב-60% ויותר מהיבואן הרשמי, שאותו הם מגישים לחברות הביטוח. כך, למשל, מנתונים שהגיעו לגלובס עולה, כי גם השנה, 2024, רכשו מוסכים מכסה של תא מטען עבור טויוטה קורולה במחיר של 1,016 שקל, בעוד שהמחיר הרשמי עמד על 2,708 שקלים, פער של 62%.

במקרה אחר, פנס שמאלי ראשי ליונדאי i30 נקנה בפועל ב-393 שקלים, בעוד שהמחיר הרשמי עמד על 1,535 שקלים, פער של 74%. ברכב BMW שילם המוסך על פגוש קדמי 5,556 שקלים, לעומת מחיר מחירון של 12,303 שקל, ובמקרה של סקודה קודיאק, המוסך רכש דלת שמאלית קדמית ב-4,561 שקלים אך דרש עליה 10,606 שקלים.

כך נהנו המוסכניקים לכאורה מרווחים גבוהים במשך מספר שנים, אלא שב-2022, חברות הביטוח עלו על ה"'טריק", ולאחר שהפסידו באותה שנה 1.5 מיליארד שקל, החלו לשלם על דעת עצמן סכומים נמוכים בהרבה, בהתאם למחיר שבו חברת הביטוח עצמה הייתה יכולה לרכוש את החלפים, ולעיתים אף רכשו אותם בעצמן. בסיכום חמש השנים האחרונות, חברות הביטוח רשמו רווח קטן יחסית, של מיליארד שקל, וגם הוא רק בזכות השקעות. בלעדיהן, הן הפסידו חצי מיליארד שקל.

בוועדת הכלכלה של הכנסת טענו המוסכים, בעיקר אלה שאין להם הסדר תיקונים מול חברות הביטוח, שהעלויות האמיתיות שלהם גבוהות בהרבה, והם חייבים לשקלל בתוך "עלות החלק" גם עלויות נוספות, כמו שעות עבודה ומשכורות, רכב חלופי לאדם שעבר תאונה ואפילו תשלומים לא חוקיים לסוכני הביטוח, כדי למשוך לקוחות. בישראל יש יותר מ-5,200 מוסכים, ועל פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 1,209 מתוכם הם מוסכים לתיקון תאונות ו-725, כ-60%, הם מוסכי הסדר.

לאחר דוחות בנושא של מבקר המדינה ורשות התחרות, שהטילו כל אחד את האחריות להפקעת מחירי החלפים על יבואני הרכב, החליטה הממשלה בפברואר 2023 לשנות את שיטת החישוב, כך שהערכת שמאי הרכב תתבסס על המחיר האמיתי של חלקי החילוף בשוק, ולא המחיר הגבוה והלא אמיתי של יבואני הרכב.

מה כוללת הרפורמה?

הרפורמה, שיוצאת לדרך בהסכמה של משרד התחבורה, רשות שוק ההון, רשות התחרות ועוד, בנויה משני שלבים. בשלב הראשון, שהחל לפני מספר חודשים, חברות הביטוח חייבות לשלם בינתיים על התיקונים יותר ממה שהיו רוצות לשלם בעצמן, וזאת עד 1 במאי 2025. עד אז אמורה שרת התחבורה מירי רגב לחתום על תקנות שישנו את בסיס החישוב של השמאים למחיר השוק, שחברות הביטוח יצטרכו לשלם מעליו עוד כ-15%-31%, כדי לכסות את העלויות הנוספות של המוסכים. "בתמורה" להורדת התשלומים למוסכים חברות הביטוח יצטרכו להסכים לעבוד עם כל מוסך שעומד בתנאי איכות מפוקחים, ולהפוך אותם ל"מוסך הסדר", מה שיוזיל את העלויות למוסך.

רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים, מתבטא בחריפות: "כולם מסכימים שהשוק מעוות אבל זו רפורמה של חיסול מוסכים ולא רפורמה של מחירים. המחירים זה תירוץ. מחירי החלפים הם לא הסיבה להפסדים של חברות הביטוח. המילה תחרות היא זריית חול בעיני הציבור.

בניגוד לרשות שוק ההון ורשות התחרות, שמאמינות שהרפורמה תפתור את הבעיה והמחירים לצרכן יירדו, הגורמים בעלי האינטרס בשוק לא מאמינים שהרפורמה הנוכחית, עוד אחת מני רבות בתחום, תצליח יותר מניסיונות קודמים. "לא תשלם פחות בגלל הרפורמה, וגם לא בגלל רפורמה אחרת, אלא רק אם יהיה פיקוח מחירים", קובע לוי. בחברות הביטוח מסכימים, אך שם טוענים שהסיבה הפוכה: "המוסכים יעקפו את זה. הם פשוט יחליפו יותר חלקים, וכך התשלום שלהם יגיע לאותו סכום", אומר בכיר בענף הביטוח.

ביטן ורגב יפילו?

רגע לפני חגי תשרי, ח"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, החליט לשנות כיוון, ואחרי שתמך ברפורמה הודיע כי הוא לא מוכן לפגוע במוסכים. השינוי הפתאומי, מסבירים בשוק, התרחש בעקבות לחץ כבד עליו מצד המוסכים לשפר את גובה העמלה. לדברי גורם בכיר במסדרונות הממשלה: "ביטן רואה רק את צעקת המוסכים. הם מסתכלים על הפרנסה והרווחים שלהם, אבל אי אפשר בגלל זה לא להוריד מחירים לכל הציבור".

ביטן טען בתגובה לדברים ש"הוסכמה רפורמה בין ועדת הכלכלה, חברות הביטוח וכל הרגולטורים, ורשות ההון אפשרה לחברות לפעול בניגוד לרפורמה. ⁠רשות ההון אישרה לחברות הביטוח להקפיץ את מחירי הפוליסות באופן לא סביר. מתפקידה של הוועדה לפעול למען האינטרס הציבורי". אלא שביטן לא ממש הסביר כיצד אפשרה רשות שוק ההון לחברות הביטוח לפעול בניגוד לרפורמה. את תשובתו לא ניתן היה לקבל.

משוכה נוספת היא משרד התחבורה, שם אמורים לחוקק את התקנות שלפיהן המחיר שעליו יתבססו השמאים יהיה מחיר השוק. "הכול מונח על שולחנה של השרה מירי רגב. זה רק מחכה לחתימה שלה, עשו בשבילה את כל העבודה", כך לדברי גורמים הבקיאים בנושא. אלא ששרת התחבורה החליטה לפני חצי שנה לעצור הכול ולשמוע שוב את כל הצדדים. במשרד התחבורה בטוחים שחתימת השרה תגיע בזמן: "נושא מחיר מוצרי תעבורה אשר מהווה חלק מהרפורמה בהליכים מתקדמים ובישורת האחרונה לקראת פרסום בהתאם ללוח הזמנים שנקבע".

תגובת רשות שוק ההון: "הגדלת כמות המוסכים ושינוי אופן קביעת מחירי החלפים צפויים להגביר את התחרות בשוק ולהוזיל את עלות התביעה והפרמיה למבוטח. מדובר ברפורמה מאוזנת עבור כלל הגורמים, ששמה את טובת הציבור במרכז ומטרתה הוזלת העלויות למבוטחים".