הבריחה מאינטל כמשל: ההייטק כבר לא כל כך נוצץ והעובדים מחפשים מפלט בתעשייה חדשה

"עשינו דברים חשובים מאוד, אבל הרגשתי שאני צריך ערך מוסף", מספר א', שעד לפני כשנה עבד בחברת הטכנולוגיה לרכב מובילאיי. "עלתה הזדמנות לתפקיד מעניין ומאתגר ברפאל, בתחום כמעט מקביל מבחינה טכנולוגית, והחלטתי ללכת על זה למרות שהבנתי שתהיה ירידה בשכר ובתנאים. הרגשתי שאני אזכה גם לתרום למדינה וזה דיבר אליי. חודש אחרי שהתחלתי פרצה המלחמה והרגשתי שזה סימן. אנחנו עוסקים בטכנולוגיה הכי מתקדמת שיש. מעטות החברות האזרחיות שנתקלות בבעיות שאנחנו מטפלים בהן ביומיום". 

● הצוללת | "הציבור האיראני שמח שטראמפ נבחר. הוא נותן תקווה למתנגדי המשטר"
● "כשמגייסים מרגלים, מחפשים את המקופחים, הפגועים, המצולקים" 
● לאן נעלמו 13 מיליארד הדולר של יורש הרמס

ההתלהבות של א' הדביקה גם את חבריו לצוות הקודם, ובחודשים האחרונים ארבעה מהם הגיעו בעקבותיו לרפאל. "כולנו מרגישים שעשינו צעד מדהים מבחינה אישית ולאומית".

גם נ', מהנדסת מכונות במקצועה, מספרת שהמלחמה גרמה לה לעזוב משרה משתלמת, בתחום הטכנולוגי-רפואי, ולהצטרף לחברה ביטחונית. "7 באוקטובר תפס אותי באמצע חופשת לידה. יש לי משפחה ביטחוניסטית, כולם משרתים את המדינה בדרך כזו או אחרת, ותמיד ידעתי שארצה לעבוד בתחום מתישהו. משפרצה המלחמה כבר לא יכולתי לחכות".

בשבעת החודשים האחרונים נ' עובדת כמהנדסת פיתוח אלקטרו־מכני באלביט, בחטיבת יבשה ומפעלי תעש. "זה נשמע קלישאתי אבל יש תחושת שליחות מטורפת. כולנו מרגישים שאנחנו תורמים למדינה. העובדה שיש לנו גם ביטחון כלכלי, גם ביטחון תעסוקתי ושהשוק הביטחוני בישראל זה תחום מאוד־מאוד חזק ביחס למדינות אחרות - זה בונוס".

ת' (29) הוא מהנדס חשמל שעמל בימים אלה על הדוקטורט, ובדיוק לפני המלחמה ויתר על מעבר לארה"ב. "עבדתי בסטארט־אפ ביולוגי־טכנולוגי שלוש שנים, אך כשבספטמבר 2023 החברה עשתה רילוקיישן, בחרתי לסיים את תפקידי ולהשלים את התואר השני. שבועיים אחר כך פרצה המלחמה וגויסתי למילואים. כשסיימתי סבב ראשון התחלתי לחפש עבודה בחברות הייטק פרטיות, וחבר שעובד באלתא בתעשייה האווירית הציע לי לבוא. גיליתי שאת הדברים שהכי מעניינים אותי במקצוע ואני גם עוסק בהם בדוקטורט אני יכול לעשות בתעשייה האווירית.

"היום אני בדיוק יוצא לסבב שלישי בעזה", הוא מספר, "כל המילואים הייתי בעזה והשתמשתי בפיתוחים של התעשייה האווירית שממש עזרו לי אישית. אם אני יכול לתרום מהידע שלי ולפתח דברים שיכולים להגן על אנשים ולעזור לנו לנצח במלחמה, זה נותן ערך לבוא בכל בוקר לעבודה".

זו שעולה וזו שיורדת

המלחמה הייתה אולי זרז, אבל ברקע היו תהליכים נוספים בדמות שנתיים וחצי של משבר בהייטק שבמידה רבה טרם הסתיים. בינתיים נראה שהצמיחה בהייטק חזרה לרמות של טרום בועת הקורונה, ומזכירה את הקצב שבו צמח השוק ב־2019-2018. לפי דוח של מכון המחקר רייז ישראל מאוקטובר, בנטרול סבבים גדולים, כלל גיוסי הכספים לסטארט־אפים ישראליים הגיע לשפל של שלוש שנים וכי מספר החברות המגייסות קטן בהדרגה. המשמעות היא שקמות פחות ופחות חברות בישראל וחדי הקרן הגדולים מרכזים את עיקר המימון להייטק הישראלי.

בשנות "בועת הקורונה" של 2021-2020, חברות ההייטק הפרטיות - חדי הקרן והסטארט־אפים - היו למגזר הצומח והנוצץ בתעשייה. החברות הביטחוניות סבלו מתדמית מיושנת ודיממו עובדים לטובת החברות שידעו להציע אופציות, בונוסים שמנים ומשכורות גבוהות. נקודת המפנה נרשמה בתחילת 2022: העלאת הריבית בארה"ב ופלישת רוסיה לאוקראינה, שאירעו כמעט במקביל בפברואר-מרץ. עידן הכסף הזול ממנו נהנו ההשקעות בטכנולוגיה השתנה, והמלחמה באירופה הביאה למצוקת סחורות ולמשבר בשרשראות הייצור בעולם שגרמו לעליית מחירים שהלכה וטיפסה. במאי 2022 החלו חברות ההייטק הישראליות הראשונות שפעלו במודל כלכלי חלש לפטר עובדים, וחלקן נסגרו.

מאז רבים גילו מחדש את הנוחות שבתעשיות הביטחוניות, שמציעות יציבות ואינן תלויות בגחמות המשקיעים. פרוץ המלחמה לא הביא רק שינוי תחושתי אלא גם הביא לבריחת כספי המשקיעים בהייטק בישראל, מה שרק האיץ את המגמה.

שוברות שיאים

העובדים התפרצו לדלת פתוחה, כשבמקביל הלך וגבר הצורך של התעשיות הביטחונית בכוח עבודה. על רקע המלחמות המתמשכות באוקראינה ובישראל, והעובדה שמערכות רבות הוכיחו עצמן לראשונה בשדה הקרב, נהנות התעשיות הביטחוניות מחוזים בהיקפים יוצאי דופן ומהזמנות מגופים מקומיים וזרים.

כך למשל, התעשייה האווירית, התעשייה הביטחונית הגדולה בישראל שמפתחת ומייצרת מערכות ביטחוניות וצבאיות, מערכות חלל ותעופה ומוצרי אלקטרוניקה. במלחמה הנוכחית מוצרי הדגל שלה הם מערכות טילי החץ שיירטו את הטילים הבליסטיים שנורו מתימן ומאיראן. החברה הממשלתית רשמה ברבעון השני השנה גידול של כ־13%, ביחס לרבעון מקביל אשתקד, והן הסתכמו ב־1.4 מיליארד דולר. צבר ההזמנות בשיא כל הזמנים עמד על 22 מיליארד דולר. נכון לסוף 2023 החברה העסיקה כ-14 אלף עובדים.

אלביט, החברה הביטחונית הגדולה ביותר שנסחרת בבורסה, הציגה צבר הזמנות של 21 מיליארד דולר בסיום הרבעון השני וההכנסות ברבעון הגיעו ל־1.6 מיליארד דולר, גידול של 12% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. אלביט, הנסחרת בנאסד"ק ובתל אביב ונמצאת בשליטת משפחת פדרמן, עוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות לחימה בתחומי אלקטרוניקה, אלקטרואופטיקה, ארטילריה, תעופה, לייזר ועוד. בחברה מועסקים היום כ־20 אלף עובדים ברחבי העולם, 13,000 מתוכם בישראל. בין היתר אלביט מייצרת את כטב"מי הרמס 900 (כוכב) והרמס 450 (זיק). לאחרונה קיבלה אלביט ממשרד הביטחון הזמנה בשווי 200 מיליון דולר לאספקת "מגן אור", מערכת היירוט בלייזר שהיא מפתחת.

החברה שמשלימה את השלישייה הפותחת של התעשיות הביטחוניות בישראל היא רפאל. החברה הממשלתית היא המפתחת והיצרנית של מערכות הגנה מובילות ברמה העולמית, בהן כיפת ברזל, מעיל-רוח, שרביט קסמים ורבות נוספות. רפאל סיכמה את הרבעון שני של 2024 עם זינוק של 35% בהכנסות, ביחס לרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו ב־3.9 מיליארד שקל. צבר ההזמנות הגיע לשיא של כ־59 מיליארד שקל. ברפאל מועסקים כ־10,000 עובדים, כאשר רק בשנה החולפת גויסו אל שורותיה עוד כ־1,500 עובדים חדשים.

 יירוט של מערכת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל

השבוע נחשף בגלובס כי יותר מאלף עובדים עזבו את אינטל והחברה משתווה לרפאל מבחינת מספר המועסקים. גל הפיטורים, חלק ממהלך עולמי, כלל לפי ההערכה בין 15% ל־20% מתוך 7,000 עובדי הפיתוח בישראל, וכך לראשונה מאז 2015 ירד מספר עובדי אינטל בישראל אל מתחת ל־10 אלף.

"חבר מביא חבר מהמילואים"

"התעשייה הביטחונית יותר מבוקשת היום", אומר ניר רייס, סמנכ"ל הון אנושי בתעשייה האווירית, "בשנה האחרונה אנחנו רואים גידול משמעותי של עשרות אחוזים בהתעניינות ובאנשים ששולחים אלינו קורות חיים, בערך 40-30% גידול. זה עשרות אלפים. וזה מוביל לכך שגם קל לנו יותר לגייס". מאז פרוץ המלחמה פרסמה התעשייה האווירית מספר קמפיינים, בהם מבצע "חבר מביא חבר מהמילואים". "היו לנו המון אנשים במילואים, והיה ברור לנו שהרבה מילואימניקים יחזרו ויהיה חשוב להם למצוא מקום עבודה שמאפשר להם להמשיך את המשמעות ואת התרומה שהייתה להם בתקופת המילואים. הקמפיין הזה זכה להיענות מטורפת", אומר רייס.

 ניר רייס / צילום: אלון רון

בעבר נדרשו בתעשייה האווירית לקמפיינים "תוקפניים" יותר כדי לגייס עובדי הייטק. אחד מהם עורר סערה לפני כשלוש שנים כשמודעות ענק הציגו צעירים עם כיתוב סרקסטי הנוגע לתחום אליו בחרו להצטרף. למשל, "שאפו לעלמה! מצטיינת דיקן שבזכותה אלפי ילדים מכורים למשחקי מחשב. במקום לשחק עם הקריירה, שחקי אותה בתכנון וייצור המל"טים המתקדמים בעולם". היום, אומר רייס, "היתרונות שלנו, המשמעות והטכנולוגיות שלנו, מושכים הרבה מהעובדים שפעם בחרו בתנאים המפתים שיש בהייטק, ולכן אנחנו כבר לא צריכים לצאת בקמפיינים יותר בועטים".

מה מניע את הגל הזה?
"אנחנו שומעים לא מעט מועמדים שמה שמניע אותם לעבוד דווקא בתעשייה האווירית, ולא בחברת הייטק שיכולה להציע שכר כפול, זה המשמעות והרצון לתרום למדינה, והעובדה שהם מבינים שזה גם לעבוד בטופ של הטכנולוגיה. אני לא מכיר דברים יותר מעניינים טכנולוגית ומבחינת המשמעות מאשר להיות חלק מהחברה שמפתחת מערכות כמו 'החץ'".

גם שגית סלע, סמנכ"לית משאבי אנוש ברפאל, משמיעה דברים דומים: "אנשים מחפשים משמעות ועניין, ולהיות בטופ של הטכנולוגיה. בסוף לעסוק ב'מגן אור' ובכל הפיתוחים שלנו ובהיקפים של הפיתוח זה השיא של עולמות הטכנולוגיה".

 שגית סלע, רפאל. ''שכר תחרותי'' / צילום: באדיבות רפאל

יש אופי ייחודי לפניות היום, לעומת אלה שהיו לפני המלחמה?
"יש הרבה מאוד פניות פרואקטיביות גם אם לא פרסמנו משרה ספציפית, וכשאנחנו מפרסמים משרה מסוימת יש לנו הצפה של פניות. יש גם הרבה אנשים שלנו שעזבו והחליטו עם פרוץ המלחמה לחזור. זה התחיל ממש ב־7 באוקטובר. עוד דבר בולט זה שכמעט 60% מהגיוסים מגיעים דרך חברים. אנשים היו במילואים, השתמשו במערכות שלנו, פגשו עובדים שתוך כדי הלחימה עשו שיפורים במוצרים בשטח ואמרו להם 'גם אני רוצה לבוא לרפאל'".

התופעות הללו מתרחשות בכל שדרת התעשיות הביטחוניות בישראל. שלי גורדון, סגנית נשיא למשאבי אנוש באלביט, מספרת כי בשנה האחרונה "אנחנו מקבלים יותר קורות חיים ויותר פניות יזומות של אנשים שנחשפו בזמן המלחמה למערכות שלנו במילואים וזה עשה להם חשק לבוא לעבוד אצלנו, וגם אנשים שמשרתים במילואים עם עובדים שלנו ורוצים לעבוד איתם".

 שלי גורדון / צילום: איל יצהר

בצד השני, כאמור, נמצאים הצרכים הגוברים של התעשיות הביטחוניות. "אובייקטיבית התעשיות הביטחוניות עוברות עכשיו צמיחה בצבר ההזמנות שלהן, שהכפיל את עצמו בעקבות המלחמה, אז מן הסתם יש צורך גובר בעובדים", אומרת סלע מרפאל. בחברה, כאמור, גייסו השנה כבר 1,500 עובדים חדשים. "עד סוף השנה נגיע לכ־2,000. המספרים הללו מבטאים גידול מטורף. המלחמה הולידה צורך דחוף לגייס למגוון התפקידים בתחום התעשייה, גם לייצור ובעיקר בתחום הטכנולוגיה".

גורדון מאלביט מסבירה כי "נדרשנו לגיוסים מסיביים על רקע המלחמה שיצרה צרכים משמעותיים. זה מן הסתם דורש ידיים עובדות, גם בעולמות הייצור וגם עם יכולות פיתוח ויכולות בהנדסה". לדבריה, "עד סוף השנה נגייס בישראל כ־40% יותר ממה שגייסנו בשנה שעברה. מדובר בלמעלה מ־2,000 עובדים, בהם מאות רבות של מהנדסים".

תופעה נוספת שהתרחשה בתעשיות הביטחוניות בשנה האחרונה הייתה גיוס מחדש של גמלאים לטובת פרויקטים שבהם היו בקיאים. הגיוסים הללו אופיינו בדרך כלל בפנייה למהנדסים לצורך פרויקט ספציפי שבו התמחו טרם פרשו לגמלאות. "כשעלה הצורך במישהו שמכיר את הפרויקט מהיסוד פנינו לגמלאים שלנו שיתגייסו 'למילואים' בעבודה לתקופה מסוימת כדי לסייע", מספר בכיר בתעשייה ביטחונית גדולה.

הפער בשכר ובתנאים הצטמצם

נ' מאלביט העריכה שהמעבר מחברת טכנולוגיה רפואית פרטית לתעשייה ביטחונית יבוא לידי ביטוי בשכר ובתנאים, אבל מספרת שהופתעה לטובה. "מלבד העובדה שכל האידאולוגיה שלי הוגשמה, גם מאוד הופתעתי מהתנאים שמאוד תואמים את שוק ההייטק. התנאים גם מאוד נוחים לאימהות והשכר תואם את השוק ואפילו קצת יותר גבוה ממה שהציעו לי בחברות אחרות בתקופה הנוכחית".

א' מרפאל אומר כי "השכר והתנאים גם מצויינים ואין פגיעה מהותית לעומת מה שקיבלתי בהייטק. אבל הסיפוק ממה שאנחנו עושים, הגאווה כשרואים אותם עובדים בשטח וההשפעה הברורה על ביטחון המדינה שבאה לידי ביטוי מיידית בלחימה - אין לזה תחליף ואי אפשר לכמת את זה בכסף".

"ביחס לסטארט־אפ שעבדתי בו המשכורת שלי היום יותר גבוהה ויש לי כל מיני הטבות וכיסוי הוצאות שלא היו לי שם, אבל ברור שזה לא משכורות של גוגל או חברות הייטק אחרות שיכולתי ללכת אליהן", מספר ת', מהנדס החשמל מתע"א. "אבל גם אם במקום אחר היו מציעים לי עוד 3,000 שקל הייתי מעדיף להיות פה מבחינת הדברים שאני עושה והערך שיש להם".

אפשר להתחרות בשכר ובתנאים שיש בעולמות ההייטק?
רייס מהתעשייה האווירית: "החבילה הכוללת שאנחנו מציעים היא הוגנת ותחרותית, אבל לא שינינו את התגמול שלנו בגלל המלחמה ואנחנו עדיין לא יכולים להתחרות בחלק מהתנאים שיש בשוק ההייטק כי בסוף אנחנו חברה ממשלתית".

לדברי סלע מרפאל, הגם שהחברה ממשלתית התנאים לעובדי הטכנולוגיה מתחרים בתנאים בשוק הפרטי. "נתוני הגיוס מדברים בעד עצמם. אנחנו חברה ממשלתית, אבל גם חברה עסקית צומחת ומובילה ולכן חשוב לנו לתגמל על בסיס ביצועים. אנחנו לא יכולים להציע אופציות כי אנחנו חברה ממשלתית, אבל השכר הוגן ותחרותי, ויש לנו מודלים של בונוסים ותגמול על בסיס ביצועים".

"הפער בין המשכורות והתנאים בהייטק לתנאים בתעשיות הביטחוניות כבר לא כל כך משמעותי", אומרת גורדון מאלביט. "המצב בהייטק השתנה לעומת לפני מספר שנים. חברות הייטק קטנות וגדולות היום מפטרות עובדים. אנחנו לא מפטרים, אנחנו מגייסים וגדלים ולכן אנחנו יכולים להציע יציבות ארוכת טווח, ביטחון ומעטפת מאוד מחבקת. אבל בעיקר סדרי העדיפויות של אנשים השתנו".

רויטל שיר מרוקו, הד האנטרית ובעלי חברת HRIT.tech, אומרת כי "יש פערים בשכר ובתנאי ההעסקה בין תעשיית ההייטק לתעשייה הביטחונית, אנחנו רואים את זה בעיקר בתפקידי פיתוח. חברות ההייטק מציעות לרוב שכר גבוה משמעותית, ומשלמות לעובדי הפיתוח משכורות המתקרבות ואף חוצות את רף ה-45-35 אלף שקל בחודש, בהתאם לרמות הניסיון וההתמחות. מנגד, בתעשייה הביטחונית, השכר נמוך יותר והפערים יכולים לנוע בין 5,000 שקל ל-15 אלף שקל, תלוי תפקיד וניסיון. אך יתרונות כגון ביטחון תעסוקתי, תנאים פנסיוניים משופרים, והטבות נוספות, מהווים שיקול משמעותי לטובת העבודה במגזר זה".

בגזרת השכר בהייטק נרשם אמנם זינוק בשנים 2020 ו-2023, אך זה האט השנה. בין החודשים יולי לאוגוסט השנה ירד השכר הממוצע בהייטק ב-4.2% ועמד על 30,190 אלף שקל. גם מספר משרות השכיר ירד ב-0.6% לעומת יולי. גם קצב האקזיטים וההנפקות ירד, בחברות הציבוריות עובדים רבים נותרו "מחוץ לכסף", כלומר מבלי יכולת להרוויח מהאופציות שברשותם בטווח הנראה לעין, ומועסקים חדשים התפכחו מחלום האקזיט במיליארדים - ולראייה, מרכיב האופציות בעוגת השכר קטן. לפי מחקר שערכה קבוצת IBI קפיטל ופורסם בגלובס, עולה כי היקף האופציות שניתנו לעובדים ירד במהלך החציון הראשון של השנה ב-12.6% ביחס לתקופה המקבילה ב-2023.

הקשר הרגשי של מהנדסים

"התעשייה הביטחונית חיה מסייקלים", אומר אל"מ (מיל') יפתח קליינמן, סגן הנשיא לנושאי מסחר בחברת החימושים המשוטטים התל־אביבית ספיר (Spear UAV) ועד לפני שנה סגן ראש חטיבת יבשה וים ברפאל. הוא מתאר תקופות של גאות בעקבות פעילות צבאית בישראל ובעולם והתרת הרסן התקציבי כשלאחריהן ירידה, וחוזר חלילה.

אבל לדבריו במקרה הנוכחי, "המגמות העולמיות לא היו אלה שהשפיעו. כשהמלחמה פרצה היא עיצבה כמה מגמות בעולם הגיוסים בתעשיות הביטחוניות, שהיו מאוד קשורות לקשר הרגשי של המהנדסים לנושאים שבהם עוסקות התעשיות הללו. הרבה מהחבר'ה האלה הגיעו מהמילואים אחרי שהם פגשו שם מהנדסים מהתעשיות הביטחוניות. היו מקרים של שיחות במילואים ששאלו עובד שלנו 'מה אתה עושה?' והוא עונה שהוא פיתח אפליקציה לחימוש משוטט ואז החבר השני עונה 'אני פיתחתי אפליקציה של קניות'. פתאום נהיה לו לא נעים כי הוא רוצה לעשות משהו משמעותי".

קליינמן אומר אבל כי "חייבים לסייג: לא ראינו מעברים של אנשים שהשכר שלהם גבוה בעשרות אחוזים. אנשים לא עזבו משרות כאלה. היו להם גבולות גם איזה ויתור הם יכולים לעשות, בטח על רקע המצב של המלחמה שגם ככה הכלכלה מקרטעת. הם לא אומרים 'אני בא להציל את המדינה ולא אכפת לי כלום'".

מעבר לכך, לדבריו "יש גם הבדל בין מהנדסי חומרה למהנדסי תוכנה. אנחנו רואים שבעולם של מהנדסי החומרה המעברים קצת יותר קלים וגם הפערים בשכר פחות משמעותיים. מהנדס חומרה גם רואה את התוצאה של מה שהוא עושה במיידי ויש פה אלמנט רגשי. אנחנו יוצרים חימושים משוטטים ואז המהנדסים שלנו יורדים לשטח ועושים ניסויים וכשהם מגיעים למילואים או מעבירים את המוצר ללוחמים הם כבר מחוברים לזה גם רגשית וגם יש להם סיפוק מיידי.

"בעולם התוכנה זה יותר מורכב כי רמות השכר בהייטק יותר גבוהות בפער, והרבה פעמים יותר קשה להסביר מה התוצאה ומה הקוד שלך עושה בשטח. הצימוד בעולם מהנדסי התוכנה לעניין הרגשי קצת יותר קשה ויחד עם זה שהעולם הביטחוני יכול להציע פחות פיתויים זה גורם לכך שיהיו פחות מעברים".

מה יקרה ביום שאחרי המלחמה? שוב תהיה צניחה של התעשיות הביטחוניות?
"אני מעריך שכחלק מהסייקלים בעולם הדיפנס תהיה ירידה מסוימת. זה מאוד תלוי כמה השיח הביטחוני יהיה באוויר, כמה ההייטק הישראלי יהיה פורץ דרך ומשמעותי. אם הפערים בשכר יהיו משמעותיים יהיה לנו קשה יותר להחזיק את ההון האנושי אחרי המלחמה".

ההודעה למנכ"ל: "גייס אותי"

המגמה לא פוסחת גם על חברות ביטחוניות פרטיות קטנות יותר. דניאל אשחר הוא מנכ"ל אורביט טכנולוג'יס, ספקית פתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות, טרמינלים לתקשורת לוויינית מוטסת וימית, לשוק האזרחי והצבאי בארץ ובעולם. הוא מספר ש"עד לפני מספר שנים הייתה תחרות מאוד חריפה עם ההייטק על כוח אדם איכותי, כך שהיו מקומות שבהם היו מועמדים נהדרים אבל לא יכולנו לשלם את השכר שהם ביקשו. עכשיו, בתקופה שבה ההייטק 'חוטף' את כל הסיפור של הדעיכה בהשקעות, אנחנו מרגישים שהשוק של העובדים נפתח עבורנו בצורה משמעותית".

אורביט, שתחגוג בקרוב 75 שנה בתחום הביטחוני, מעסיקה 225 עובדים. "במהלך 2024 גייסנו עוד 29 עובדים, גידול משמעותי ביחס לגידול השנתי הקבוע שלנו", אומר אשחר. "יש הרבה יותר מועמדים לכל משרה שאנחנו מפרסמים".

ליאת הורוביץ, מנהלת משאבי אנוש באורביט, מספרת כי "יותר ויותר מועמדים שמגיעים לראיונות מביעים את הרצון לבוא ולהשתלב בחברה ביטחונית, יציבה, מדברים על תחושת שליחות ואומרים 'אחרי המילואים שעשיתי אני פתאום מבין שאני רוצה לעבוד במקום כזה שתורם לביטחון המדינה'".

ב' עבד כמפתח בחברת הייטק מוכרת, ובמהלך המילואים השתמש במערכת שצה"ל מכנה 'אול"ר' (אמצעי ורסטילי דיגיטלי רשתי), מכשיר דמוי סמארטפון לתכנון, ניהול משימה טקטית וניווט, שנמצא בשימוש נרחב בחילות השדה. ב' החליט שהוא רוצה לקחת חלק בפיתוח המערכות הללו, אז הוא פשוט שלח הודעה ברשת לינקדאין למנכ"ל אסיו (Asio) טכנולוגיות, המפתחת את המערכת. "הוא כתב לי שהוא עבד עם המערכת שלנו במילואים ושיש לו הרבה מאוד מה לתרום לנו, והוא היה שמח להצטרף אלינו. גייסנו אותו והיום הוא מפתח במערכת האול"ר שבה השתמש", מספר מנכ"ל החברה, דוד הראל. לדבריו, "מאז פרוץ המלחמה החברה צמחה במכירות בהרבה יותר מפי שניים ובכוח האדם קפצה כמעט פי שניים.

"לפני המלחמה היינו בערך 25 עובדים. עם תחילת המלחמה קיבלנו הזמנות מאוד־מאוד גדולות וגייסנו עובדים כדי לעמוד בביקוש. הגענו לכ־60 עובדים, פי 2.5 כמעט, בעיקר בתחום הייצור וההתקנות, שחלקם היו עובדים זמניים. היום התייצבנו על 44 עובדים ואנחנו ממשיכים לגייס למגוון תפקידים. המערכת שלנו פרוסה בצה"ל שנים, אבל היא קיבלה בוסט מאוד גדול בחרבות ברזל. היום היא המערכת הכי נפוצה בצה"ל אחרי הנשק האישי. ככל שיותר מילואימניקים נחשפים אליה אנחנו רואים גם יותר פניות אלינו לחיפוש עבודה".

הייטק אאוט, תעשיות ביטחוניות אין?
"השוק הביטחוני הפך למוקד משיכה יותר משמעותי עבור עובדים שבעבר אולי היו מעדיפים חברות הייטק עם משכורות גבוהות יותר ותנאים, והיום יש להם שיקולים נוספים. אבל זה לא שההייטק יצא מהתמונה. נכון שבשנה האחרונה כמות הגיוסים בהייטק קצת פחתה, כמות ההשקעות ירדה וזה לא סוד שלא מעט אנשים טובים שהיו בחברות הייטק מהשורה הראשונה נפלטו ומחפשים מקומות חדשים. אבל כנראה שתמיד תהיה תחרות על עובדים טובים".