התובעת הכללית של מדינת ניו יורק שבארצות הברית, לטישיה ג'יימס, הודיעה היום (ה') כי הגיעה להסדר פשרה עם קני רוזנברג, בעל השליטה באל על, בתביעה שהגישה נגדו ב-2023. מדובר בתביעה שהתמקדה בגזל בדרכי תרמית, לכאורה, של עשרות מיליוני דולרים, אשר אמורים היו להגיע לרשת הדיור המוגן שבבעלות רוזנברג בניו יורק.
● קרנות אלטרנטיביות ודירות יוקרה: כך נעלמו כספי החוסכים באחת הפרשות הפיננסיות החמורות שהיו במדינה
● ישראייר וארקיע ינחתו באמריקה? התוכנית של משרד התחבורה להגדלת היצע הטיסות לארה"ב
רוזנברג ודריל הגלר, שותפו לשליטה ברשת הדיור המוגן Centers for Care, הסכימו לשלם סכום כולל של כ-45 מיליוני דולרים, מבלי להודות במעשים שיוחסו להם. מתוך סכום זה, 8.75 מיליוני דולרים יושבו לשתי תוכניות הבריאות הפדרליות, מדיקייד ומדיקייר, ו-35 מיליוני דולרים יועברו לטובת השקעה בארבעת בתי האבות במדינת ניו יורק, אשר עמדו במרכז התביעה. הכספים נועדו לשמש לשיפור באיכות השירותים ובצוותים המועסקים באותם בתי אבות.
התביעה נגד רוזנברג והגלר הוגשה ביוני 2023. התובעת הכללית ג'יימס טענה, כי השניים גזלו בדרכי תרמית 83 מיליוני דולרים מהכספים של התוכניות הפדרליות לביטוח בריאות, אשר אמורים היו להגיע לבתי האבות של הרשת שבבעלותם. כספים אלה נועדו להבטיח, בין היתר, טיפול רפואי לדיירים המבוגרים והעסקה של צוותים סיעודיים.
דיירים בבתי האבות סבלו מתת תזונה
התביעה בניו יורק גרסה, כי במקום שהכספים יוקצו לבתי האבות, הם נותבו לעסקאות בעלי עניין עם חברות פרטיות של רוזנברג והגלר. השיטה שתוארה בכתב התביעה כללה תשלומים שיצאו מבתי האבות לטובת שירותים שקיבלו מחברות שבשליטת בעלי השליטה ברשת, אך מבלי ששירותים אלה פורטו כנדרש.
כתוצאה מניתוב הכספים מחוץ לרשת, קשישים בבתי האבות סבלו מהזנחה קשה, כולל זיהומים ופצעי לחץ. כתב התביעה תיאר תמונה קשה, ולפיה דיירים סבלו מתת-תזונה ומהתייבשות, ואף נאלצו להעביר שעות כשבגדיהם ספוגים בצרכים ללא החלפה. עוד טענה מדינת ניו יורק, כי בתחילת הקורונה נרשמו 400 מקרי מוות בקרב הדיירים בבתי האבות של הרשת.
בנוסף ל-45 מיליוני הדולרים שישלמו כעת רוזנברג והגלר, הסכם הפשרה קובע, כי לבתי האבות ימונו מפקחים לתנאים הבריאותיים והפיננסיים לתקופה בת שנה וחצי.
הלוואה לא מתועדת, ללא ריבית וללא מועד פירעון
התיק בניו יורק אינו קשור, כאמור, לאל על. עם זאת, מאז שהתפוצצה פרשת בתי האבות, היא הטילה צל על מעמדו של רוזנברג כבעל השליטה בחברת התעופה - ובמיוחד על המימון שאיפשר לו לרכוש אותה, לכאורה. לפי כתב התביעה שהגישה ג'יימס, רוזנברג רכש את אל על בסיוע הלוואה בהיקף של כ-103 מיליון דולר, שקיבל מהגלר. לפי עדותו של הגלר, כפי שעלתה מהתביעה, ההלוואה ניתנה ללא ריבית, לא תועדה ולא נקבע לה מועד פירעון.
רוזנברג והגלר מכהנים כיום כדירקטורים באל על. רוזנברג, איש עסקים יהודי-אמריקאי חרדי, שעשה את הונו בעסקי הנדל"ן, רכש את אל על לפני כ-4 שנים תמורת 105 מיליוני דולרים. הרוכש בפועל היה בתחילה אלי, בנו בן ה-26 של רוזנברג, וזאת מאחר שבאותה עת רוזנברג האב עדיין לא החזיק באזרחות ישראלית. מדינת ישראל - המחזיקה ב"מניית זהב" באל על - דורשת כי בעל השליטה בחברה יהיה אזרח המדינה. בהמשך עלה רוזנברג לארץ, ולאחר שאושרה לו אזרחות ישראלית קיבל בעצמו את היתר השליטה באל על.
בא כוחם של רוזנברג והגלר, עורך הדין מוטי שולמן, מסר: "אנו מברכים על הסדר הפשרה ששולל כל האשמות בגין עוולה כלפי החברות ומנהליהן. החברות מטפלות כבר למעלה משלושה עשורים באלפי קשישים ביותר מ-35 מוסדות בניו יורק, תוך שמירה על הסטנדרטים הגבוהים ביותר של איכות טיפול ורווחת הדיירים. אנו מחויבים ליישום מלא של תנאי ההסדר, כולל השקעה משמעותית של 35 מיליון דולר בשיפור השירות במוסדות החברה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.