המתחם שכל עיר הייתה רוצה אצלה: כך צומחת תרבות הפארקים בישראל

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ומהן המגמות שצפויות להיכחד? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

בשנים האחרונות, לאחר משבר הקורונה בישראל ובעולם, משפחות עם ילדים מבקשות לבלות הרבה יותר מחוץ לבית - בין היתר, בפארקי שעשועים ובאטרקציות של ספורט ואתגרים.

● המסחר באונליין במגמת עלייה? בישראל ייבנו בשנים הקרובות כ-90 מרכזי מסחר
● המותג הפרטי, האונליין וצעדי התייעלות: המנופים של ענף המזון לשיפור הרווחיות  

בישראל יש כ־2.8 מיליון ילדים עד גיל 14, שמשקי הבית שלהם מוציאים על פעילויות פנאי, ספורט אתגרי ובילוי באוויר הפתוח 350־450 מיליון שקל בשנה. כדי לקחת חלק בעוגה, לא מעט ערים בישראל מפתחות בתחומן פארקים ופעילויות כאלה, כמו למשל פארק הטרמינל באילת בהשקעה של כ־150 מיליון שקל, פארק נרקיסים במזרח ראשון לציון (שעבורו יצרנו את הפרוגרמה), וגני יהושע הוותיק, שעיריית תל אביב משדרגות תדיר.

קיימים גם מתקנים כמו החלקה על הקרח בפארק פרס בחולון או הסופרלנד בראשון לציון, אולם דמי הכניסה הגבוהים מונעים ממשקי הבית לבקר בהם באופן תדיר. מחיר של 150-200 שקל לילד/מבקר משמעותו שמשפחה נדרשת להוציא עד אלף שקל לביקור. בחו"ל, לעומת זאת, ניתן להיכנס לפארקי השעשועים הגדולים בכניסה חופשית עם תשלום פר אטרקציה. מה נדרש לפתח בפארקים החדשים על מנת לשדרג את השוק? הנה המגמות בתחום.

פיתוח המותג העירוני

בעולם וגם בישראל קיימת מגמה של עלייה בביקוש של אטרקציות המשלבות טבע וספורט עבור נופש משפחתי. קיים צורך בחוויות מאתגרות, מגבשות ומהנות, תוך שילוב פעילות גופנית וחיבור לטבע. הפארקים במרכזי הערים הגדולות נחשבים ל"אי של שקט" בתוך אזור צפוף וסואן, כמו סנטרל פארק בניו יורק או הייד פארק בלונדון.

במקומות אלה מתקיימת פעילות לקבוצות, שמספקת מענה לעלייה בביקוש לימי גיבוש לעובדים ולמוסדות חינוך. פותחו בהם גם פעילויות מגוונות, שמאלצות את המשתתפים להתמודד עם אתגרים פיזיים ומנטליים, תוך שיתוף פעולה. התפתחות ענף הספורט האתגרי המקצועי, קירות הטיפוס והנינג'ה ואחרים מוקמים בכל מקום כמעט, ומציעים חוויה ספורטיבית ומאתגרת בתור "חדר כושר" קבוע ולא רק כחוויה חד פעמית.

במובנים רבים, פיתוח פארקים עירוניים תומך במותג העירוני. לכן, בשנים האחרונות הערים הגדולות מקימות ומשכללות פארקים עירוניים ששטחם משתרע על פני עשרות ומאות דונמים. השינוי שמתחולל בשנים האחרונות נוצר בשל רצון הרשויות לייצר עניין בפארקים, מעבר להיותם רק מסלולי ריצה או פרוזדורים למעבר בין חלקים שונים בעיר. כלומר, קיים רצון להפוך אותם למקומות פעילים עם אטרקציות מעניינות, שלעיתים נדרש לשלם בעדן 30־60 שקל למבקר ואף יותר מזה.

הדוגמה של אילת

יש כמה דוגמאות לפארקים מובילים בישראל, המתאימים לילדים עד גיל 14. הראשון הוא פארק פרס חולון - פארק ציבורי בניהול החברה לבידור ובילוי של עיריית חולון, הכולל שטחי מסחר ואטרקציות בשטח של כ-300 דונם. הכניסה לפארק חופשית, והאטרקציות בתשלום. פארק ימית 2000, היכל הספורט ומוזיאון הילדים "מחוברים" לפארק. קהל יעד ־ בעיקר משפחות הגרות בעיר, בבת ים ובראשון לציון. הפארק פתוח לאורך השבוע ובימי שבתון, כאשר חלק מהאטרקציות פועלות רק בימי שבתון ובחופשים.

דוגמה נוספת היא פארק כרמים בקריית ענבים - המתחם כולל מרכז מסחרי, פארק ציבורי ואטרקציות. הכניסה למתחם האטרקציות ("פארק ג'ננה"), המתפרס על פני 100 דונם, כרוכה בתשלום. הוא מיועד למשפחות וקבוצות, פתוח בחופשות ובימי שישי, אך סגור בימי שבתון.

מחיר כרטיס "הכל כלול" עומד על 149 שקל (מחיר מלא לפני הנחה), וזאת עבור פארק חבלים בגובה ארבע קומות, 25 קירות טיפוס, אומגה באורך 220 מטר (כניסה בודדת), באנג'י מגובה 25 מטר (כניסה בודדת) וקליעת כדורי פיינטבול למטרה.

בשנים האחרונות קודם תכנונם ופיתוחם של מספר פארקים עירוניים ומטרופולוניים, מתוך מחשבה כלכלית צופה פני עתיד, הרואה אותם כמוצר בעל ערך עירוני פעיל ואטרקטיבי. פארק נרקיסים בראשון לציון ופארק הטרמינל ("הקטן") באילת הם דוגמה לכך.

פארק נרקיסים צפוי להתפרס על פני 95 דונם, כחלק מפארק מטרופוליני עתידי בשטח של כ־760 דונם. הפיתוח מבוצע על ידי החברה הכלכלית, ותתי־המתחמים יופעלו ויוקמו על ידי מפעילים חיצוניים באמצעות מכרז. האטרקציות המתוכננות לפארק - אגם סירות, קיר טיפוס, מתחם נינג'ה חיצוני, פארק חבלים, מתחם פיינטבול, שטחי מסחר, בילוי ופנאי ועוד.

פארק הטרמינל הוא פארק עירוני ותיירותי במתחם שדה התעופה הישן של אילת, שנמצא בניהול החברה הכלכלית ומתפרס על שטח של 70 דונם. התמהיל כולל מוסדות עירוניים יחד עם מוקדי משיכה תיירותיים ומסחריים, כמו שוק אוכל, פארק אטרקציות, קיר טיפוס, מתחם מוטורי ועוד.

 תמיר בן שחר, מנכ''ל צ'מנסקי בן שחר / צילום: ארז בן שחר

התמהיל הרצוי

כל אחד מקהלי היעד המבקר בפארקים (משפחות עם וללא ילדים, בודדים, בני הגיל השלישי, ובעצם כולם) מתאפיין בהתנהגות צרכנית שונה. הפארקים נדרשים לספק מגוון צרכים עבור המבלים, חובבי הספורט והספורט האתגרי, וגם לאלה המעוניינים בשירותי מסחר והסעדה.

יש צורך לייצר מקומות שיהיו מספיק מיוחדים לקהלי יעד שונים שיגיעו לפארקים גם מרחוק, מעצם היותם אזוריים ו/או עירוניים.

התמהיל שיפותח יכלול בין השאר מתחמי טיפוס, מתקני נינג'ה וסקטבורד גדולים (טרנד מאז האולימפיאדה), פארק חבלים ואופניים אתגרי, מתחמי קרטינג ומרוצים, וגם פוד טרקים, אזורי פיקניק, מקומות להופעות קטנות באוויר הפתוח, בית קולנוע פתוח, ומקום לביצוע תערוכות ואירועי חברות ומשפחות.