הסיבות למהלך והסיכוי שבג״ץ יתערב: סמוטריץ׳ העלה הילוך בניסיון להחלפת דמות המפתח באוצר

בניגוד לעמדת היועמ"שית, הממשלה אישרה את המתווה החד־צדדי שהעלה בצלאל סמוטריץ' לסיום כהונת היועמ"שים הוותיקים • זאת, אף שבשנה האחרונה גובש הסכם אחר בין נציגיהם למדינה • המניע: הזזת אסי מסינג, היועמ"ש באוצר, מדרכו של סמוטריץ' • האם בג"ץ יתערב?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, אסי מסינג, היועץ המשפטי באוצר, גלי בהרב-מיארה, היועמ''שית / צילומים: דוברות הכנסת, דר בון, יואב דודקביץ/ידיעות אחרונות
בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, אסי מסינג, היועץ המשפטי באוצר, גלי בהרב-מיארה, היועמ''שית / צילומים: דוברות הכנסת, דר בון, יואב דודקביץ/ידיעות אחרונות

הניסיון לפטר את היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, עולה מדרגה, והפעם במהלך מואץ.

בישיבת הממשלה השבועית אושרה הצעה חדשה־ישנה שהעלה שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר תכפה על יועצים משפטיים שהשלימו שבע שנות כהונה לסיים את תפקידם תוך שלושה חודשים (90 יום).

בניגוד לעמדת היועמ"שית: הממשלה אישרה מהלך לפיטורי יועמ"שים ותיקים
למרות שהצנזורה פסלה ובניסיון להשפיע על דעת הקהל: פרטים חדשים על פרשת הדלפת המסמכים 

ההצעה, שאושרה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, מורה לנציב שירות המדינה ולממונה על השכר במשרד האוצר לגבש תוך 14 ימים את ההסדר הכספי ליועצים הפורשים. זאת, אף שבשנה האחרונה התקיים שיח מקצועי בין גורמים אלה לבין נציגי היועמ"שים, שכבר הוליד מתווה אחר שגיבושו בישורת האחרונה.

מדובר בהוצאה לפועל של החלטה משנת 2009 שלא בוצעה כאשר לאורך השנים נעשו נסיונות לקבוע את ההסדר הכספי. בחוות דעת חריפה עליה חתומים שלושה מהמשנים ליועמ"שית, אביטל סומפולינסקי, שרון אפק וד"ר גיל לימון, נכתב כי קיים "חשש ממשי לכך שההצעה נגועה בשיקולים זרים", והוצמדה לה "תכלית פרסונאלית: לוודא כי יועצים משפטיים מסוימים יסיימו את תפקידם באופן מיידי, בהמשך למחלוקות מקצועיות עם הדרג הממונה". נראה כי הכוונה היא בעיקר למסינג, שהיחסים בינו לבין השר ידעו עימותים רבים, כולל באחרונה סביב החלטת הייעוץ המשפטי נגד סבסוד מעונות יום לילדי אברכים המחויבים בגיוס. באוגוסט אף פירסם סמוטריץ' מכתב חריף נגד מסינג, בו טען כי הוא "מונע מאג'נדה עוינת" בכל הנוגע לציבור החרדי.

ההצעה צפויה להשפיע על היועמ"שים של משרדי האוצר, הרווחה, החינוך, העלייה והקליטה, התפוצות, השוויון החברתי והחקלאות.

נפסל: הסכם מדורג

ההצעה שהניח סמוטריץ' מהווה שינוי דרמטי מהמתווה שהתגבש בחודשים האחרונים במגעים בין נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים ואגף השכר באוצר. במסגרת אותם מגעים, בין נציגי היועמ"שים למדינה, דובר תחילה על פרישה מדורגת של היועצים לאורך תקופה של שנה עד שנה וחצי בתמורה לחבילת פרישה נדיבה. "זה לא הבשיל כי סמוטריץ' נכנס לאירוע", אומר גורם ממשלתי המצוי בפרטים.

הסיבה היא, בין השאר, שמסינג הבהיר כי במתווה של פרישה מדורגת, יעדיף שלא להיות מבין הראשונים שיעזבו. המשמעות: מסינג, ה"לעומתי" לפי סמוטריץ', היה נשאר ללוות את צעדיו במשרד עד חמישה חודשים לסוף כהונתו כשר האוצר, אם בחירות 2026 לא יוקדמו קודם לכן.

הכלי החשוב ביותר בידיים של שר אוצר הוא חלוקת הכספים בעת העברת תקציב המדינה - הסכם פרישה מדורג לא היה מותיר לסמוטריץ' אפילו תקציב אחד להעביר מבלי הצורך בחוות הדעת המשפטיות של מסינג.

מעבר להחלטה על פרישת בזק של היועמ"שים, נוסח ההצעה שהעלה סמוטריץ' לאישור הממשלה מרמז גם על קיצוץ משמעותי בחבילת הפרישה ליועצים הוותיקים.

המתווה המקורי שגובש באגף השכר הציע ליועצים המשפטיים הוותיקים מענק פרישה של עד 24 משכורות חודשיות. סכום זה נועד לגשר על תקופת הצינון המחייבת של 9־12 חודשים. לעומת זאת, בדברי ההסבר להצעת ההחלטה הנוכחית מוזכרת רק תקופת הסתגלות של שבעה חודשי שכר - פחות משליש מהסכום שנדון במגעים המקוריים.

ההחלטה שהביא סמוטריץ' אמנם כוללת אפשרות להארכת כהונה ליועצים במקרים חריגים, אך הדבר מותנה בבקשה של מנכ"ל המשרד הרלוונטי ובאישור נציב שירות המדינה, בהתייעצות עם הממונה על השכר. מאחר שמנכ"לי המשרדים הם מינוי של השרים, גורמים המעורים בפרטים טוענים כי בפועל מדובר במנגנון שיאפשר לשרים להשאיר בתפקידם רק את היועצים המשפטיים "שחפצים ביקרם".

הרקע לכל הסיפור כאמור הוא החלטת ממשלה משנת 2009 שקבעה כי כהונת יועצים משפטיים תוגבל לשבע שנים, תוך מתן הסדר כספי לפורשים. אולם ההחלטה מעולם לא יושמה במלואה בשל אי־הסדרת תנאי הפרישה. בדברי ההסבר להצעה הנוכחית נכתב כי "עד כה, וכעבור 16 שנים, טרם גובש הסדר כספי ליועץ משפטי שהשלים תקופת כהונה בת 7 שנים".

יגיע לבג"ץ?

ההחלטה עשויה להגיע לבג"ץ בטענה לחוסר סבירות, ובתנועה לאיכות השלטון שוקלים להגיש עתירה. אחד מהקשיים המשפטיים הוא משך הזמן עד לסיום ההעסקה. בתחילה הוצע חודש וחצי, עד סוף דצמבר, אך ביום הדיון הוארכה התקופה לשלושה חודשים. מדובר במהלך שעשויים לטעון כי הוא לא עומד בחובות של מעסיק ציבורי כלפי עובדיו מבחינת דיני העבודה. היועמ"שים יוכלו לטעון כי המדינה, החבה חובה מוגברת, לא נוהגת בהגינות ובתום הלב.

המשמעות היא לא רק בפגיעה אישית במי שיסיים את תפקידו, אלא שמשרדים מרכזיים יישארו ללא יועץ משפטי מכהן קבוע. לא ניתן יהיה להשלים הליכי מכרז כדי לבחור יועצים חדשים, ולהעביר מקל בצורה מסודרת. שיטת מילוי המקום הרווחת מאז הוקמה הממשלה החדשה, תתרחש גם במשרות הייעוץ המשפטי במשרדים השונים, באופן שיחליש את תפקיד הייעוץ המשפטי כשומר סף, וייצור תלות בינו לבין הדרג הפוליטי.