האם פועלים מעזה העבירו לנוח'בות מידע על קיבוץ ניר עוז לפני הטבח?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יבגני סובה
מפלגה: ישראל ביתנו
תוכנית: היום בכנסת
ציטוט: "אנשים [מעזה] עבדו ביישובים שלנו, רשמו כל דבר ואז הודיעו לנוח'בות... [כמו] בניר עוז"
תאריך: 17.11.24
ציון: לא נכון

חילופי הממשל בארצות הברית עוררו שיח בישראל לגבי האסטרטגיה הישראלית ביהודה ושומרון. בריאיון לערוץ כנסת, ח"כ יבגני סובה הציג את עמדתו בעניין, לפיה הגם שהוא מתנגד לפינוי יישובים, הוא עדיין בעד "שלום כלכלי". אך סובה הזהיר מפתרונות ביניים: "[אם] אתה מתנתק, שלא יהיה מצב כמו בעזה שאנשים עבדו ביישובים שלנו, רשמו כל דבר ואז אחר כך הודיעו לנוח'בות והנוח'בות ידעו". דוגמה לכך, לדברי סובה, היא קיבוץ ניר עוז: "היינו השבוע בניר עוז... יושב בן אדם שם ומספר לנו שהוא היה מהכוח של הרבש"צ והוא אומר: הם ידעו מה הבית של הרבש"צ". בדקנו האם עובדים עזתים שעבדו בניר עוז אכן אספו מודיעין ששימש למתקפה ב-7 באוקטובר 2023.

השאלה האם באופן כללי עובדים עזתים שעבדו בישראל הזינו את ארגוני הטרור במודיעין ששימש למתקפה ב-7 באוקטובר היא שאלה שנידונה רבות בשיח הציבורי. ואולם, לנו כמובן אין כלים להכריע בה. אנחנו נציין שבמרץ האחרון, פורסם בחדשות 12 דיווח לפיו השב"כ קבע, על סמך תחקור של כ-3,000 פועלים עזתים שעבדו בישראל לפני 7 באוקטובר, כי "אין חשד לאיסוף מודיעין מצידם ולהעברתו לחמאס". יחד עם זאת, לפי הדיווח האפשרות של שיתוף פעולה לא נשללה לחלוטין, אלא נשלל החשד לתופעה רחבה.

אבל סובה מדבר באופן ספציפי על קיבוץ ניר עוז. בקיבוץ ניר עוז שבמועצה האזורית אשכול, התרחשה ב-7 באוקטובר אחת המתקפות הקטלניות ביותר שהביאה לתוצאות קשות במיוחד: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2022, היו בקיבוץ כ-380 תושבים. לפי הנתונים שפורסמו, במתקפת 7 באוקטובר, 117 תושבים - למעלה מרבע מכלל תושבי הקיבוץ - נחטפו או נרצחו ועוד עשרות נפצעו. מלבד שישה בתים, המחבלים נכנסו לכל בית בקיבוץ, שרפו, רצחו ובזזו.

האם מתקפה כזאת הסתייעה במודיעין שאספו עובדים עזתים שעבדו בקיבוץ? התשובה היא שבקיבוץ כלל לא עבדו עזתים לפני 7 באוקטובר 2023. למעשה, קיבוץ ניר עוז ציין בפנינו שלא עובדים בתחומו עזתים כבר מזה כ-20 שנה.

אבל סובה ציין שהתוקפים ידעו להגיע בדיוק לבית של הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי), דמות מפתח בהגנה על הקיבוץ שאחראית על אבטחת היישוב בשגרה ובחירום. כיצד הם ידעו לעשות את זה בלי לקבל מודיעין "מבפנים"? קיבוץ ניר עוז סיפק לנו הסבר: "הרבש"צ גר צמוד לגדר המערבית שהיא הכי נצפית מכיוון הרצועה. הייתה למחבלים הערכה לכיוון הבית שלו. כשהם נכנסו הם הבינו איזה בית בדיוק לפי רכב הביטחון שחנה מול הבית".

מח"כ יבגני סובה נמסר: "אם המערכת של גלובס ומשרוקית בפרט בטוחה שמחבלי נוח'בות שנכנסו לניר עוז וטווחו שם כל תושב רביעי לא היו מצוידים במודיעין של העובדים העזתים, אז שיבואו לאו"ם להגן על הנוח'בות ויפרסו את 'מחשבתם'. במהלך הביקורים לאחר הטבח מעדויות רבות של תושבי העוטף שמענו על דפוס פעולה מאוד מדאיג של המחבלים שהכירו את המקומות. כאשר אני מדבר על התרחיש שחלילה יכול להתרחש ביהודה ושומרון כמו שלצערנו קרה בעוטף.

אני מציע לתחקירנים שלכם לרדת לעוטף באופן אישי לראות את הזוועות ולהבין עד כמה העזתיים היו סייענים של הנוח'בות".

לסיכום, בניר עוז לא עבדו עובדים עזתים במשך כ-20 שנה, מה ששולל את האפשרות שהמתקפה על הקיבוץ ב-7 באוקטובר הסתייעה במודיעין שסיפקו עובדים עזתים שעבדו שם. לכן דבריו של סובה לא נכונים.