ועדת הכלכלה דנה בהקלות בחוק על מנת להשיב את חברות התעופה הזרות

היום (ב') מתקיים דיון בוועדת הכלכלה שעסק בתיקון חוק שירותי תעופה, המכונה "חוק טיבי". מאז שפרצה המלחמה, חברות התעופה שפעלו בישראל נאלצו להתמודד עם שיבושים תכופים, ביטולי טיסות, וקושי תפעולי משמעותי. החוק הנוכחי, שנכתב למקרים של ביטולים בימי שגרה, מחייב את החברות לספק פיצויים והטבות נוספות לנוסעים. עבורן, החוק מכביד ובלתי אפשרי ליישום בימי חירום, כאשר ביטולי טיסות ושיבושים מתרחשים בשל סיבות ביטחוניות שלא בשליטתן. ריינאייר חשפה כי היקף העלויות הקשורות בביטולי הטיסות מישראל ואליה מאז אוקטובר 2023 עומד על סך של למעלה מ-3.8 מיליון אירו, ישראייר חשפה כי היא מתמודדת עם גל של תביעות משפטיות בעקבות ביטולי ושיבושי טיסות שנגרמו בשל המלחמה, בסכום מצטבר של 2.2 מיליון שקל. 

● אלו חברות התעופה הזרות שדוחפות לתיקון חוק שירותי תעופה
● ישראייר במכתב חריף למשרד התחבורה: "מצב בלתי נסבל שמחייב תיקון" 

אילו חברות הביעו עניין בתיקון החוק ומה כל אחת מהן רוצה לתקן?

עד כה, למעלה מ-15 חברות תעופה הביעו עניין בתיקון החוק, אולם מעטות אלו שהתבטאו בנושא באופן גלוי, כגון בריטיש איירווייז, ריינאייר וישראייר. בריטיש איירווייז, יחד עם מספר חברות נוספות (לפי הערכות מדובר בוויזאייר, איזיג'ט ודלתא) דורשות שני שינויים עיקריים בחוק: ראשית, פטור זמני מחובת הפיצוי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו בשל המצב הביטחוני. שנית, הגבלה בחובת מתן טיסה חלופית, החברות הזרות מציעות שהחובה הזו תחול עד סכום מסוים בלבד, כך שלא יידרשו לספק כרטיס יקר באופן משמעותי מהמחיר ששולם בכרטיס המקורי.

גם ישראייר הביעה תמיכה בתיקון הזה. נזכיר כי יו"ר רשות התעופה האזרחית (רת"א), שמואל זכאי, הודיע על קיום משא־ומתן עם חברות התעופה הישראליות ישראייר וארקיע להפעלת מטוסים חכורים לצפון אמריקה, מהלך שעדיין לא הבשיל לכדי ביצוע, בין היתר בשל ההתניה של ישראייר להעביר קודם את תיקון החקיקה שיאפשר לה להפעיל קווים לארה"ב מבלי להסתכן בתביעות עתידיות. ריינאייר, לעומת זאת, תומכת בהצעה עם שינוי משמעותי: היא דורשת לבטל את החובה לספק כרטיס חלופי לנוסעים שבוטלה טיסתם. 

מה הסיכוי שחברות ישראליות נוספות יפעילו טיסות לארה"ב?

התיקון בחוק יקל על החברות הישראליות להפעיל טיסות חכורות לארה"ב, אך יש עוד מספר אתגרים שיצטרכו לעבור לפני: עליהן לחכור ב"חכירה רטובה" (חכירה שמשמעותה השכרה של המטוס, כולל הטייסים וצוותי האוויר, לחברת תעופה אחרת, שהיא זו שמשווקת ומוכרת את הכרטיסים), מטוסים רחבי־גוף שעומדים בדרישות הבטיחות בארה"ב, למצוא צוותים זרים שיסכימו ללון בישראל, וקבלת רישיונות הפעלה מרשויות התעופה האמריקאיות. 

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, הביע נכונות במהלך הדיון להפעיל טיסות לארה"ב, אם תינתן הקלה בחוק. "נוכל להפעיל טיסות לארה"ב ולהוריד את המחירים לצרכנים. אבל חוק כזה הורג אותנו אם אנחנו מתמחרים רווח של 100 דולר לנוסע ויש ביטולים ואנחנו נצטרך לשכן אותם בבית מלון במנהטן בזמן הזה כחלק מהנדרש בחוק, זה הימור גדול מדי בשבילנו".

כיצד שינויים כאלה בחוק ישפיעו על הנוסעים?

השינויים יכולים לתרום להגדלת היצע הטיסות לישראל וממנה, ובכך לירידת מחירים ולשיפור התחרות. מצד שני, בתקופות חירום הנוסעים יזכו להטבות חלקיות בלבד עבור ביטולי טיסות, בהשוואה להטבות שמספק החוק בימי שגרה. כך למשל, במצבי חירום, חברות התעופה יידרשו להחזיר לנוסעים את עלות הכרטיס או להציע כרטיס חלופי. עם זאת, חובת הפיצוי הכספי תבוטל. כמו כן, בתקופות רגילות, חברת תעופה נדרשת להודיע 14 ימים מראש כדי להימנע מתשלום פיצוי. אך במצבי חירום, תקופת ההודעה המוקדמת תקוצר ל-3 ימים בלבד. עם זאת, החוק עדיין יחייב את חברות התעופה לספק שירותי לינה לתקופה מוגבלת של לפחות שני לילות. 

עד כמה הקלות בחקיקה משמעותית בכדי להשיב את החברות הזרות?

לדבריה של נחמה רונן יושבת ראש קבוצת ממן המעניקה שרותי תעופה לעשרות חברות תעופה בינלאומיות, "אם יש מכנה משותף לכל חברות התעופה הקטנות והגדולות במסגרת הטיעונים למה לא לחזור לישראל זה חוק טיבי, שמחייב אותן לפצות את הנוסעים בטיסה חליפית ולעיתים גם בלינה ומעמיס עליהן עלויות של עשרות מיליוני דולרים. אין עוד מקום בעולם שחברות התעופה צריכות להתמודד עם מצב של ביטול טיסות באופן כה תכוף שלא תלוי בהן ולכן הדבר האלמנטרי שניתן היה לעשות בהוראת שעה עם תיחום ברור של זמן זה להשהות למשך מספר חודשים את יישום חוק טיבי.

"מעבר לכך, גילינו בעיה מהותית בקרב טייסי החברות שניתנת לפתרון באופן מיידי ובעלות לא משמעותית. לחלק נכבד מהטייסים יש משכנתאות וביטוחי החיים שלהם משועבדים לטובת המשכנתא. חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותם במידה והם טסים למדינות שהן במצב מלחמה. חברות התעופה לא מוכנות להשלים לטייסים את השיפוי וזה מניע אותם מלטוס לישראל. אם נצליח להגיע להסדר עם חברות הביטוח שמדינת ישראל תשלים למשך תקופה קצרה את השיפוי שיעניק להם כיסוי מלא על ביטוח המשכנתא בעת הטיסה לישראל, ניתן יהיה לשחרר את אחד מצווארי הבקבוק המהותיים שהביאו למצב הנוכחי". 

במהלך הדיון בועדה, עו"ד שירלי קציר, שותפה וראש מחלקת תעופה, תיירות ומלונאות בפישר (FBC), המייצגת את בריטיש איירוויז ומספר חברות תעופה זרות, ציינה כי לפחות 5 חברות יחזרו לישראל באופן וודאי, אך סירבה לנקוט בשם החברות בשל חסיון משפטי. 

האם חזרה של חברות ענק תשפיע על חברות נוספות שיחזרו?

רונן, סבורה כי "חברות התעופה הקטנות שיכולות לטוס לישראל ממשיכות לשמור על הקו בהיקף זה או אחר, הבעיה שלנו היא עם חברות התעופה הבינוניות והגדולות ובראשן יונייטד איירליינס וקבוצת לופטהנזה. על מנת להציל את הקיץ הבא נדרש להפעיל את כל האמצעים, ממנהל הקו בישראל ועד לרמה של נשיא המדינה, על מנת לשכנע אותן לחזור להפעיל את הקו. לראייה, ביוני האחרון היינו עדים להשפעה המיידית של הודעת החזרה של יונייטד על כל חברות התעופה הבינוניות והגדולות שפועלות בנתב"ג". 

לביטולי החברות הגדולות כמו החברות האמריקאיות וקבוצת לופטהנזה, השפעה ישירה על הביטולים של שאר החברות. חברות התעופה נושאות את עיניהן לענקיות התעופה, כחברות ענק שעובדות עם מערכות ניהול סיכונים חיצוניות וגופי מודיעין אזרחיים, שמאפשרים להן להעריך מצבים ביטחוניים במדינות ולעשות שיקולים בהתאם. בעבר, ראינו שקבוצת לופטהנזה מהווה "ברומטר" לפעילות התעופה בישראל, בהיותה קבוצת התעופה הגדולה בעולם. 

אם יתקבל תיקון החוק, איזה זכויות יישמרו לנוסעים?

נוסעים שטיסתם בוטלה ימשיכו להיות זכאים להחזר כספי מלא על כרטיס הטיסה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתם - זכות זו תישמר בכל מצב, כולל בתקופות חירום, ללא תלות בזכאות לפיצוי כספי. במקרה של ביטול טיסה או עיכוב ממושך, הנוסעים ימשיכו לקבל שירותי סיוע בסיסיים כמו מזון, שתייה, הסעה ולינה (לתקופה מוגבלת), שירותי תקשורת חינמיים (למשל, שיחות טלפון או גישה לאינטרנט). 

חברות התעופה יחויבו להודיע לנוסעים על ביטול טיסה או שינוי מועדיה בפרק זמן סביר של 14 ימים במצב רגיל או 3 ימים בתקופת חירום. הנוסעים ימשיכו להיות זכאים לקבל מידע ברור על זכויותיהם, כולל פרטים על שירותי סיוע ופיצוי. במצבי שגרה, זכויות הנוסעים נותרות ללא שינוי: הודעה מוקדמת של 14 ימים תחייב את חברות התעופה במתן פיצוי כספי, ושירותי לינה יינתנו ללא מגבלת לילות. 

האם יש פערים שהתיקון בחקיקה לא נותן להם מענה?

בלובי 99 מבהירים כי בכדי למנוע פגיעה בנוסעים, יש להתנות את מתן ההקלה המוצעת לחברות התעופה בכך שהן יידעו באופן אקטיבי את הנוסעים על הזכויות המגיעות להם ויטפלו בכל הפניות לפיצוי שהגיעו אליהן בנוגע לשירותי סיוע והחזר כספי. כמו כן, למרות התמיכה בתיקון, אין הבטחה פומבית חד-משמעית מצדן של חברות תעופה זרות שתיקון החוק יוביל לחזרתן לפעילות מלאה בישראל. לצד ההתאמות המשפטיות, ישנם שיקולים נוספים כמו מצב ביטחוני, נכונות של צוותי אוויר לטוס לישראל וגמישות תפעולית של חברת התעופה. 

סימן עובדיה, מנכ"ל קרוז תור, סבור כי "כיום, השאלה המרכזית אינה קשורה לשינויים רגולטוריים, אלא ליכולת לייצר מציאות של יציבות ביטחונית ארוכת טווח. רק הפסקת אש כוללת עם לבנון והחזרת תחושת הביטחון עשויות להוות את הקרקע לחזרת חברות התעופה הגדולות, כדוגמת לופטהנזה והאמריקאיות, לפעול בישראל. אמנם, התאמות בחוק שירותי התעופה יכולות לשפר את תנאי הפעילות בשוק המקומי, אך הן לבדן אינן יכולות לגבור על החשש המרכזי - ביטחון הנוסעים והצוותים. עם זאת, ברגע שחברה בינלאומית גדולה תשוב לישראל, הדבר עשוי לשמש זרז משמעותי לחזרתן של חברות נוספות".