אופס, השרת התחמם: הצרות עם השבב החדש של אנבידיה לא נגמרות

החברות המסקרנות בתחום, האירועים שלא כדאי לפספס והפיתוחים שיעצבו את המחר: מדור חדש של גלובס יציג מדי שבוע את החדשות מהשבוע החולף בענף ההייטק.

והשבוע: מגזין פורצ'ן חושף את התשואות הצוננות של הקרנות הכי חמות בהייטק הישראלי; אנבידיה מתמודדת עם צרה לאחר צרה והלקוחות חוששים מעיכובים; מחשב־העל של ענקית השבבים, "ישראל-1", צפוי להיפתח בקרוב לציבור; וגם: ההוצאה לאור שמטפלת בטקסטים של סופרים חובבים באמצעות בינה מלאכותית.

● הדוח שכל וול סטריט מחכה לו: אנבידיה תכה את התחזיות בפעם התשיעית ברצף?
● בלעדי | בהשראת מלחמת רוסיה-אוקראינה: דור חדש של רחפנים עומד להיכנס לצה"ל

1התשואות של אינסייט וטייגר נחשפות

אינסייט פרטנרס וטייגר גלובל היו למשקיעות הבולטות ביותר בהייטק הישראלי בשנות הקורונה, כשהן שוכבות על הגדר פעמים רבות עם הצעות מפתות ליזמים, על־מנת להיכנס להשקעה בחדי־קרן בשווי שמכפיל ומשלש את עצמו מדי סיבוב. לעיתים, הן התחרו זו בזו על עסקאות וניפחו, אגב כך, את שווי חברות המטרה. כעת, חושף מגזין פורצ'ן כי האסטרטגיה הפעלתנית של אינסייט (Insight Partners) ושל טייגר (Tiger Global) לא תמיד הניבה פרי.

הקרן ה-12 של אינסייט, שהחלה להשקיע בפברואר 2021, מדווחת למשקיעיה על שיעור תשואה פנימי (IRR) שלילי של 2.29% ומכפיל שווי של פי 1 על הכסף - כך על־פי נתונים של מועצת ההשקעות של מדינת וושינגטון, כפי שנחשפו בפורצ'ן. מדובר בתוצאות מאכזבות ביחס לקרנות הקודמות של אינסייט, כמו למשל קרן 11, שהחלה להשקיע מעט לפני הקורונה, ב-2019, ורשמה IRR של 14.12% ומכפיל שווי של פי 1.5 - מה שאומר שהמשקיעים קיבלו לפחות חלק מההשקעה שלהם חזרה. "קרן 11 של אינסייט הצליחה מאוד, בעוד הקרן ה-12 לא מצליחה כל כך כרגע", אמר בכיר בעילום שם לפורצ'ן.

להגנתה של אינסייט, ניתן יהיה לטעון שקרן 12 היא צעירה מדי. בעולם ההון סיכון, ככל שהזמן עובר גם התשואה גדלה, בזמן שחברות הפורטפוליו צוברות תאוצה, מגדילות את המכירות, מנפיקות או נמכרות. לפיכך, ערכה פורצ'ן השוואה גם לקרנות גדולות אחרות שגויסו והשקיעו באותן שנים. הקרן ה-17 של סקויה, שהושקה ב-2022, השקיעה 51.5 מיליארד דולר, צברה תשואה פנימית של 14.2% ומכפיל של 1.34 על הכסף. קרן הצמיחה התשיעית של סקויה, שמתמקדת בחברות בוגרות, רושמת תשואה פנימית שלילית של 1.7% ומכפיל החזר של 0.96 על הכסף - כלומר, הקרן איבדה ערך ביחס להון שהושקע בה.

התוצאות של טייגר גלובל לא טובות הרבה יותר. קרן ההשקעות ה-15 שלה, שהושקה ב-2021 וגייסה 12.7 מיליארד דולר, השיגה עד סוף מרץ האחרון תשואה פנימית שלילית של 16.7% ומכפיל השקעה של 0.7 על הכסף.

בסוף החודש שעבר, קיימה אינסייט, המנוהלת בידי היהודי־אמריקאי ג'ף הורינג, את אסיפת המשקיעים השנתית שלה; שם, ציפו המשקיעים המוגבלים - הכינוי למשקיעים בקרנות ההון סיכון - לבשורה לגבי ההחזר הכספי על השקעותיהם בקרנות השונות של אינסייט. לפי הדיווח של פורצ'ן, לאחר שב-2024, רשמה אינסייט אקזיטים בהיקף של 12 מיליארד דולר, היא דיווחה למשקיעים על החזר שנתי של 8 מיליארד דולר - אך חלקה של אינסייט 12 בכך היה מצומצם למדי. קרנות הון סיכון אינן מדווחות לציבור על התשואה שלהן ומקפידות יתר על המידה להסתירן מעיני הציבור, למעט אלה המשקיעים בה - בדרך כלל קרנות אוניברסיטאיות, קרנות של איגודים מקצועיים ומשפחות מבוססות.

מתוך אינסייט 12, ביצעה הקרן כמה מההשקעות הפחות מוצלחות שלה, בהן חברת הקריפטו FTX ו-WeWork. ביוני 2023, הטילה רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) קנס של 1.5 מיליון דולר, ולאחר מכן החליטה קרן הפנסיה של עובדי בתי הספר הציבוריים בפנסילבניה למשוך את השקעתה מהקרן ה-13 של אינסייט, המגייסת בימים אלה. אינסייט ביקשה לגייס 20 מיליארד דולר לקרן ה-13 שלה, אך לאחר מכן קיצצה את תקרת היעד ל-12.3 מיליארד דולר, בשל "הריסטארט הגדול בטכנולוגיה", שהשפיע, לדבריה, על מספר החברות ואיכותן. הקרן גייסה עד כה 10 מיליארד דולר והיא צפויה לסיים את הגיוס בתחילת השנה הבאה. אינסייט רשמה מספר אקזיטים גדולים בשנה האחרונה, בהם אלה של ראן איי.איי (Run:AI), ווקמי, דסי ו-Own הישראליות - אך השקעות אלה לא נעשו מקרן 12, אלא מקרנות מוקדמות יותר.

2צרות שבאות בצרורות: אחרי תקלות הייצור באנבידיה, גם השרתים מתחממים

לאחר ההשקה החגיגית בחודש מרץ השנה, החדשות הרעות על מעבד הדגל "בלאקוול" של אנבידיה לא מפסיקות להגיע. המעבד, שאמור לרשת את ה-H100 ביכולת להריץ יותר פעולות בינה מלאכותית בצריכת חשמל נמוכה יותר, נתקל בקיץ האחרון בבעיית ייצור שעיכבה את יציאתו לשוק במספר חודשים - כך דיווח אתר חדשות הטכנולוגיה דה-אינפורמיישן.

מנכ"ל ענקית השבבים, ג'נסן הואנג, ציין כי כל הבעיות הכרוכות בשבב נפתרו, אך בסוף השבוע, דיווח שוב דה-אינפורמיישן על בעיה חדשה שצצה: ארונות השרתים, המבוססים על שבב הבלאקוול, המסוגלים להכיל כמות היסטורית של 72 שבבים, מתחממים יתר על המידה, ומהנדסי אנבידיה מנסים להתגבר על כך באמצעות שינויים תכופים בעיצוב השרתים. אלה מעוררים את החשש בקרב לקוחות אנבידיה - ככל הנראה, מהנדסים בענקיות טכנולוגיה אמריקאיות - כי צפויים עיכובים נוספים בשרתים, שהיו אמורים לסייע להם לאמן יותר מודלי שפה על מידע רב יותר ובצריכת חשמל נמוכה יותר.

בין הלקוחות שהביעו בעבר התלהבות מארונות שרתים בני 72 מעבדים: מיקרוסופט, מטא ו-xAI של אילון מאסק. שבב הבלאקוול לוקח את ארכיטקטורת הבינה המלאכותית לקצה ומייצר אתגרים טכנולגיים כבדים - גם אריזה של 72 מעבדים גרפיים בארון אחד מאתגרים כיום את אמצעי הקירור הזמינים בתעשייה. לפי ההערכה, בשל העיכובים באספקת ארונות שרתים מבוססי בלאקוול, עשויים הלקוחות לפנות למוצרים הזמינים של אנבידיה: מעבדי H100 או H200, דבר שעשוי להגדיל את רווחי אנבידיה בטווח הקצר. דובר אנבידיה מסר כי "הפעילות ההנדסית תקינה וצפויה", וציין כי מעבדי בלאקוול הם "המחשבים המתקדמים ביותר שיוצרו אי פעם".

3נראה שכל אחד רוצה להוציא ספר. עכשיו יש סטארט-אפ שעושה מזה כסף

יהודה ניב מצא זמן להוציא לאור ספר משלו עוד כשהיה סטודנט לתואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטת בן-גוריון, לפני יותר מעשור. לאחר שנחשף למגבלות ענף הוצאות הספרים בישראל, החליט להקים הוצאת ספרים על שמו, שמדפיסה כיום מדי שנה כ-1,200 ספרים - 15% משוק הספרים הישראלי, ומכנה את עצמה הוצאת הספרים הגדולה בישראל, במונחי מספר הכותרים.

עם הידע שרכש בעולם ההייטק, החליט ניב להפוך את התחביב לסטארט־אפ והקים את ספיינס (Spines), הוצאה לאור אמריקאית המטפלת באמצעות בינה מלאכותית, בית דפוס וערוצי הפצה דיגיטליים, בכל היבטי ההוצאה לאור של סופרים חובבים באנגלית: החל משלב העריכה וההגהה, דרך איור העטיפה ועד ההדפסה וההפצה בחנויות דיגיטליות, כמו אמזון ובארנס אנד נובלס. לאחרונה, השיקו בספיינס את האפשרות להפוך באמצעות בינה מלאכותית את הספר הכתוב לספר קולי - באמצעות בחירה מבין אחד מבין 60 קולות סינתטיים, או באמצעות דגימת קול המחבר. "אנחנו מקצרים את זמן ההוצאה לאור משנה או שנה וחצי לשבועיים־שלושה", אמר ניב לגלובס.

ספיינס לא פונה לסופרי רבי־המכר ואיננה עוסקת באוצרות של ספרי איכות. במקום זאת, היא פונה לשוק הגדול של סופרים חובבים, המוכנים לשלם בעד הוצאת ספרם. ניב מסביר כי מדובר במעל ל-99% מהסופרים האמריקאים. "לרוב הסופרים יש חלום שספרם יתקבל על־ידי הוצאה מכובדת - אבל רובם המוחלט מקבל דחייה. ההוצאות מחפשות סופרים שכבר הוציאו בעבר ספרים, אלא אם כן מדובר בידוענים או משפיענים עם עוקבים רבים. סופרים כאלה נוהגים לשלם בין 10,000 ל-50 אלף דולר על הוצאת ספרם". לטענת ניב, התהליך של ספיינס מקטין את עלות ההוצאה לטווח שנע בין 1,200-5,000 דולר. מאז תחילת 2024, הוציאה ספיינס 1,700 כותרים. היא צפויה לסיים את השנה עם כ-2,000 כותרים, ובשנה הבאה להדפיס בין 6,000 ל-8,000 כותרים שונים.

הכנסות החברה מוערכות במיליוני דולרים בודדים, ולאחר שצמחה בשיעור גבוה השנה, גייסה החברה היום (ג') 16 מיליון דולר בסיבוב גיוס שני (A) בהובלת זאב ונצ'רס של אורן זאב, ובהשתתפות המשקיעים הראשונים בחברה: קרן אלף, אם-פאנד וליון טרי. זאב, משקיע סדרתי, השקיע בעבר בסטארט-אפ האמריקאי אודיבל, חלוצת הספרים המוקלטים שנמכרה לאמזון תמורת 300 מיליון דולר ב-2008.

4מחשב־העל של אנבידיה ביקנעם ייפתח לציבור בתחילת השנה | בלעדי

ישראל, אומת ה"סטארט-אפ", היא עדיין אומה נטולת מחשב־על - מחשב המורכב ממאות מחשבים חזקים המחוברים זה לזה, ומסוגלים לייצר פעולות חישוב עוצמתיות במיוחד ליישומים מדעיים. את שירותי מחשוב־העל צורכים מדענים וחברות הייטק מרחוק, תוך שימוש בשירותי אמזון או גוגל, אך הדבר מקשה עליהם לבקר את תנאי הניסוי המדעי, ומייצר תלות של התעשייה הישראלית בחברות זרות מעבר לים ובמדינות שעשויות לסגור את שרתיהן בפני ישראלים בכל עת.

אנבידיה, שבנתה בשנה האחרונה בישראל את מחשב־העל "ישראל-1", צפויה לפתוח אותו לכלל התעשייה והאקדמיה הישראלית החל מהרבעון הראשון של 2025 - כך נודע לגלובס. בתוך כך, הודיעה אנבידיה כי "ישראל-1", שזמין כעת לעובדי אנבידיה בלבד, דורג במקום ה-34 ברשימת 500 מחשבי־העל המהירים בעולם, שנחשפה בכנס הבין־לאומי למחשוב עתיר ביצועים (SC24) באטלנטה. זו ההופעה הראשונה של מחשב־העל הישראלי בדירוג, והיא מייצגת את הדירוג הגבוה ביותר של מחשב־על ישראלי מזה שני עשורים.

מחשב־העל ישראל-1 משלב 256 שרתי HGX, הכוללים 2,048 מעבדים גרפיים מדגם H100 80GB, וכן 2,560 מעבדי תשתיות ענן מסוג BlueField-3 DPU. נכון לעכשיו, נפח פעילות המחשוב מהווה פחות ממחצית מהפוטנציאל הטמון בו, כך שמחשב־העל ימשיך לגדול בהדרגה. כך או כך, הוא צפוי להיות גדול יותר במועד ההשקה לציבור, בתחילת השנה הבאה. השירות לתעשייה ולאקדמיה המקומית ייעשה דרך שירות מחשוב הענן לבינה מלאכותית של אנבידיה, DGX Cloud.