ב-2022 טלטלה פרשת התינוקת סופיה את המדינה. בעקבות טעות ביחידת ה-IVF בבית החולים אסותא ראשון לציון, סופיה נהרתה ברחם הלא נכון. לאחר מאבקים משפטיים מורכבים, כולל מול בני זוג אחרים שהוטעו לחשוב שהם הוריה הגנטיים של הילדה, הוחלט כי האם שהרתה את סופיה ובן זוגה הם שיגדלו את הילדה. במרץ 2024 הסתבר כי ההורים הגנטיים אותרו, אך הוכרע כי עדיף לסופיה להמשיך לגדול במשפחה לה היא נולדה.
● מבקר המדינה: מטיל ספק בנחיצות המשרד לשיתוף פעולה אזורי
● הפסקות חשמל ונזקים במילארדים: דוח חמור של מבקר המדינה על משק החשמל
● מבקר המדינה: ברפאל לא תחקרו כראוי מספר אירועי סייבר
לאחר האירוע משרד הבריאות בדק את התנהלות מחלקת טיפולי הפוריות בבית החולים אסותא ראשון לציון, מצא כי המחלקה פועלת באי-סדר ובעומס חריגים, והחליט להגביל את מספר הטיפולים בה. אולם דוח חדש של מבקר המדינה טוען כי לא מדובר בטעות חד-פעמית או במחלקה אחת סוררת. כל תחום הפוריות בישראל סובל מעומס יתר קיצוני, ולמרות שמשרד הבריאות עובד על תוכנית שאמורה לעזור להתמודד עם הנושא, בפועל הנהלים לא שונו מאז 2014.
כל עוד זה לא יקרה, טעויות כמו אלה שהובילו לפרשה קורעת הלב של התינוקת סופיה כנראה יקרו שוב.
זינוק במספר ההפריות
הנתון החשוב בדוח הוא שבין השנים 2011-2021 גדל מספר מחזורי הטיפול ב-60%, לכ-61,000 בשנה. הגורמים המובילים לכך הם: התאחרות גיל תחילת הניסיונות להרות; טיפולי שימור פוריות (אשר דומים מבחינת העומס על המערכת לטיפול פוריות מלאים); ירידה באיכות הזרע; וטכנולוגיות חדשות בטיפולי פוריות גם למטופלים שבעבר לא היה לרפואת הפוריות מה להציע להם.
ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבחינת מספר מחוזרי טיפולי ההפריה לנפש, עם 27 מחזורי טיפול פר 1,000 איש באוכלוסייה, לעומת רק 6 בבריטניה למשל. ההוצאות על טיפולי פוריות הן כ-450 מיליון שקל בשנה, מהם 323 מיליון שקל מסל הבריאות ו-128 מיליון שקל משב"ן.
ב-2017 עברה מערכת הבריאות שינוי משמעותי, בעקבותיו הותר ואף הומלץ לקופות החולים לשלוח את המטופלים שלהן בכל התחומים (לא רק פוריות) לעבור טיפולים על חשבון סל הבריאות והביטוח המשלים בבתי חולים פרטיים. היו לכך יתרונות רבים, וספציפית בתחום הפוריות הדבר הוביל להקלה כלכלית על המטופלים, אפשרות לבחור רופא, טיפול בשעות נוחות ובאמצעות מכשירים מתקדמים יותר. גם כותבי הדוח רואים זאת כדבר חיובי.
אולם כתוצאה מכך, נכון להיום 60% מטיפולי הפוריות נערכים בסך-הכול ב-4 יחידות הפריה פרטיות: אסותא רמת החייל, אסותא ראשון לציון, מדיקל סנטר ואלישע; ועוד 40% נערכים ב-22 מחלקות בבית החולים הציבוריים. היחידות הפרטיות מבצעות בממוצע 15,000 טיפולים פר יחידה בשנה, עם גידול של 50% בחמש השנים האחרונות - זאת לעומת רק 1,900 בממוצע ביחידות הציבוריות.
פרשת סופיה הייתה הדוגמה הבולטת להשפעה האפשרית של העומסים הללו, אבל לא היחידה. על-פי הדוח, בשנים האחרונות התגלו שני עוברי הפריה נוספים שאינם תואמים גנטית לאחד מהוריהם, וכן שני אירועים בהם התייבשו ביציות מופרות - כלומר המטופלת עברה את כל תהליך הטיפול, הצליחה להגיע למצב של עובר מופרה (לא כל מחזור טיפול מצליח להוביל לכך), אך בגלל טעות המעבדה התהליך לא הוביל להריון. הדבר משול כמעט לאובדן איבר להשתלה.
עומס הולך וגדל
בשנים 2018-2019 משרד הבריאות ערך ביקורת במחלקות ההפריה ודיווח על ליקויים מסוימים, אך חזר לביקורת רק בשתי יחידיות, שתיהן ציבוריות, למרות שגם ביחידות האחרות הליקויים שנמצאו היו חמורים, בין היתר ליקויים בזיהוי מטופלים. על-פי הדוח, הבדיקה החוזרת אחרי פרשת סופיה הובילה לדיווח על ליקויים דומים - קרי, לא נראה כי הליקויים תוקנו.
כותבי הדוח מוסרים כי מאז מחדל אסותא, עלה משמעותית מספר הדיווחים על אירועים חריגים בתחום - כנראה עדות לכך שגם קודם היו אירועים חריגים לא מעטים, אבל הם לא דווחו. גם היום קשה להבין מה קורה ביחידות הטיפול, שכן 14 מתוך 26 היחידות לא דיווחו על הטיפולים המבוצעים אצלן למסד הנתונים הלאומי כפי שהיו אמורות.
אגב, עוד לפני פרשת התינוקת סופיה, מטופלי פוריות יכלו לרכוש שירות "השגחה הלכתית", בעצם השגחה מפני טעויות. תמורת 138 שקל ביום, ובהסכמת בית החולים, אדם מטעמם היה מגיע לבית החולים ומשגיח שהזיהוי של העובר וההורים מתבצע כהלכה. עצם קיומו של שירות כזה מראה שהיה חשש משמעותי עוד לפני הפרשה מכך שיחול בלבול.
משיחה עם מטופלת שסיימה את תקופת הטיפולים שלה באחת ממחלקות הטיפול הפרטיות בשנים האחרונות, כבר אחרי חשיפת פרשת סופיה, עלה כי המחלקה עדיין מתנהלת בעומס גדול. רוב התיעוד הוא עדיין בנייר, והמטופלת חוותה מקרים של ביטול טיפול עקב מה שהיה נראה כטעות בזיהוי או בהכנת העוברים, כלומר היא הזריקה תרופות לחינם וסבלה מפח-נפש ודחייה של תחילת ההורות שלה, תוך סיכון שהדחייה תקשה על השגת הריון בהמשך.
ניתן לראות כי העומס על המחלקות הולך וגדל, וכי התשתיות לא משתכללות במהירות מספקת. בדוח טוענים כאמור כי לא מדובר בעניין ייחודי למחלקה אחת.
הטיוטה לא הושלמה
לעומת זאת, בשיחה עם אחד ממנהלי המחלקות הפרטיות, הוא טוען כי בשנים האחרונות נערכו שיפורים משמעותיים. לדבריו, כל המחלקות מתנהלות היום באופן ממוחשב לגמרי (חלקן השלימו את התהליך רק בשנה-שנתיים האחרונות), ובמחלקה שלו הופעלו מכשירים חדשניים אשר מצפצפים אם הביצית הלא נכונה אפילו מתקרבת לחדר הטיפולים הלא נכון.
עוד מסר מנהל המחלקה כי כיום המחלקות הפרטיות מגבילות את עצמן מבחינת מספר הטיפולים כדי להתמודד עם העומס, והמשמעות היא שעבור חלק מן המטופלות קשה להשיג את התור, ותחילת הטיפולים נדחית, באופן שיכול לפגוע ביכולת שלהן להשיג הריון.
משרד הבריאות קבע טיוטה לאמות-מידה מחייבות להפעלת מערך IVF, אך הטיוטה הזו מעולם לא הושלמה, והיא נותרה בגדר טיוטה. כעת הנוהל התקף הוא עדיין הנוהל מ-2014, לפני הביקורת הראשונה, המחדל והביקורת השנייה.
בין היתר, משרד הבריאות קבע ב-2017 מספר יעד לאמבריולוגים במערכת - אנשי המעבדה המטפלים בעוברים עצמם, ולא במטופלת, אשר עבודתם המדויקת חיונית להיווצרות עוברים ברי-קיימא והצלחת ההריון, ואשר אחראים לשמירה על זהות העוברים לאורך כל התהליך. נכון למועד כתיבת הדוח, ביחידות ההפריה יש רק 111 אמבריולוגים - 55% בלבד מהמספר המומלץ.
מנהל המחקה ציין כי המחלקה יזמה בעצמה מספר תוכניות להכשרה של אמבריולוגים, וכן מעודדת את משרד הבריאות לשקול שילוב של טכנאים שיעברו הכשרה קצרה יותר ויעסקו בחלקים הטכניים יותר של המקצוע. עם זאת, הוא אומר, אי-אפשר להציע משכורות מפליגות בתחום כדי למשוך עובדים, הן משום שאחרי כל השינויים וההגבלות מחלקות הפוריות מתחילות להיות לא רווחיות, והן משום שהוא לא רוצה לשבור את השוק הציבורי.
לשקול תמריצים לתרומות ביצית
כותבי הדוח נוגעים גם בכמה סוגיות טעונות ברמה האתית והרגשית. למשל, הם מצביעים על המספר הרב של מחזורי הטיפול המבוצעים בישראל לפני שמרימים ידיים. אף אחד לא יודע בדיוק כמה מחזורי טיפול בממוצע מבצעת אישה בארץ, שכן הנתונים לא מתועדים ולא מדווחים, אך ידוע כי בישראל מבוצעים טיפולים רבים יותר בנשים בגילאים הרבה יותר מאוחרים מאשר במדינות אחרות.
החוקרים מכוונים את משרד הבריאות לבחון שינוי של התמריצים לטובת תרומות ביצית, שיש להן יותר סיכויי הצלחה. כיום טיפולים מביצית עצמית הם במחיר נמוך מאוד כמעט ללא הגבלה, בעוד תרומת ביציות עולה כמה עשרות אלפי שקלים.
אולם המחיר הוא לא החסם היחיד העומד בפני תרומת ביצית. מטופלים רבים מעדיפים ילדים שהם שלהם גנטית, וישנה גם סוגיה אתית סביר תרומת הביציות, שהיא סוג של תרומת איברים בתשלום.
העוברים נשמרים לנצח
אחד הנושאים הנוספים המטופלים בדוח הוא כמות העוברים המופרים שנשמרים במעבדות. עד מתי? לנצח. "יש לי מטופלות בנות 80 שעברו טיפולים החל מ-1984, והעוברים שלהן עדיין שמורים", אומר מנהל המחלקה. עשרות אלפי עוברים שמורים כך.
על-פי חוק, המטופלת או הזוג אמורים לקבל הודעה לאחר חמש שנים, בעקבותיה הם יכולים לשמור את העוברים חמש שנים נוספות בתשלום, להשמיד אותם או לתרום אותם למחקר. זה לא קורה בפועל, משום שטרם הוסדרו הסוגיות הדתיות והאתיות של השמדת העוברים. בשנים האחרונות נערך פיילוט שבו אנשי אסותא פנו למטופלות לשאול אותן האם הן מסכימות להשמדת העוברים, אך בסופו של דבר משרד הבריאות לא אישר זאת.
ריבוי החומר הגנטי שאין בו שימוש מעמיס על המערכת ויכול להביא בעצמו לבלבול וטעויות, והוא גם מעמיס עלויות על יחידות הפוריות. כותבי הדוח אפילו אינם מעזים להציע תרומה של עוברים שמקורם בזוג ישראלי שכבר סיים את תוכנית הילודה שלו, לזוג ישראלי אחר שאינו יכול להרות. מבחינה רפואית, זוהי כנראה התרומה הקלה והבריאה ביותר לביצוע, אך הדבר כרוך בסוגיות אתיות כבדות ובחשש לנישואי קרובים.
משרד הבריאות: האירועים החריגים נבדקו, עורכים בקרות
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "לפני כשנתיים הוקמה במשרד מחלקה לפריון והולדה כדי לאסדר את התחום ההולך וגדל, ומאז אכן הוסדרו חלקים משמעותיים בתחום, ואולם מטבע הדברים מדובר בתהליך.
"המשרד פועל במספר מישורים על-מנת להגדיל את הפעילות ביחידות הציבוריות. בשנה האחרונה בוצעו בקרות ביחידות הציבוריות והפרטיות, כולל בקרות פתע, על-מנת לבחון כי היחידות אכן עומדות בסטנדרט טיפולי ובסטנדרט איכות ובטיחות גבוהים. האירועים החריגים שהתגלו ביחידות להפריה חוץ-גופית באסותא נבדקו לעומקם. תמצית הממצאים מתפרסמת בשקיפות לציבור.
"בנוגע למימון טיפולי פוריות - מדיניות מימון טיפולי הפוריות בישראל היא מהנרחבות בעולם, מתוך הכרה בזכותו של אדם שרוצה בכך להיות הורה.
"בנוגע למחסור באמבריולוגים - אכן ישנו פער במספר האמבריולוגים בישראל, ולכן תוקצבה עבודת סטאג'רים במעבדות וכן עבודת אמבריולוגים הלומדים לתואר שני שיתחייבו לעבוד שלוש שנים נוספות במעבדות הציבוריות של היחידות להפריה חוץ-גופית. נוסף על כך נבדקים צעדים נוספים על-מנת להעלות את קרנו ומעמדו של מקצוע האמבריולוג".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
