גרמניה ושבדיה נערכות למלחמה אבל פולין לוקחת את האיום למחוזות חדשים

בפינה מרוחקת בצפון־מזרח פולין החלו השבוע העבודות ההנדסיות על פרויקט בעלות של מיליארדי דולרים להקמת "המגן המזרחי" - גדר חכמה, מלווה בשוחות נגד טנקים, בונקרים ומערכות שליטה מרחוק - שנועדה לשבש תוכניות רוסיות לפלישה אפשרית למדינה ולהגן עליה מפני הגירה לא־חוקית.

● אוקראינה התחילה להשתמש בטילים ארוכי-טווח. האם זה מאוחר מדי? 
● חבלה מכוונת? כבל התקשורת הישיר היחיד של פינלנד לאירופה נותק

ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, פרסם ברשת החברתית X תמונה של שני כלים הנדסיים של הצבא הפולני, שהחלו את עבודות החפירה. העלות הראשונית של הפרויקט היא כ־2.5 מיליארד דולר, אך היא אמורה לצמוח משמעותית. טוסק כינה זאת "מסך ברזל חדש" היורד על אירופה, שנועד הפעם להגנה ממזרח.

גדר מכשול מתוחכמת

פולין היא אחת המדינות שבהן החשש מפלישה רוסית ממשמשת ובאה הוא הגבוה ביותר. הגבול המשותף עם בלארוס, בעלת ברית נאמנה של מוסקבה, והגבול המשותף עם המובלעת הרוסית קלינינגרד, וביניהם "מעבר סובאלקי", נחשבים ל"בטן הרכה" במקרה של מבצע פלישה רוסי. מינסק הוכיחה עד כה כי היא משתפת פעולה באופן מוחלט עם רוסיה, וגם הסכימה להציב כלי נשק גרעיניים רוסיים בתחומה, לשם הרתעה. קלינינגראד היא למעשה "מחסן נשק קדמי" של רוסיה, מעריכים אנליסטים.

כוחות נאט"ו תרגלו באזור הגבולות כיצד הם בולמים את הכוחות הרוסים האפשריים עד להזרמת כוחות ממערב. הממשלה במדינה שואפת לבנות בתוך שש שנים בלבד את "הצבא הגדול ביותר באירופה", ומוציאה יותר מ־4% מהתמ"ג שלה על ביטחון. פולין שילשה את ההוצאה הצבאית שלה בתוך כעשור בלבד, והרשויות מתכננות להכפיל את מספר החיילים בצבא הפולני ל־300 אלף בעשור הקרוב.

כחלק מהמאמצים הללו, הודיעה המדינה בקיץ האחרון על הקמת גדר מכשול מתוחכמת בגבול בן ה־650 קילומטר שלה עם בלארוס ועם קלינינגראד. הדמיות שפורסמו בתקשורת הפולנית מראות כי המכשול יהיה מורכב מגדר מתכת ובטון, שאחריה קונצרטינות ושוחות נגד טנקים, וכן בונקרים להגנה פעילה על הגבול וכלים נוספים שנועדו לעכב או לשבש תנועת טנקים. בעבר דיווחו הפולנים על תוכנית משותפת עם המדינות הבלטיות להקים "חומת רחפנים" שתפעל לאורך המכשול החדש, במטרה לאתר חדירות ולהתמודד אתן.

"הישארו רחוק מפולין"

עד לאחרונה, הגבול של פולין עם בלארוס כלל לא היה מגודר. הדבר השתנה אחרי שפרצה מלחמת אוקראינה לפני קרוב לשלוש שנים, ואחרי שמינסק ומוסקבה החלו "לשגר" פליטים אסייתים ואפריקאים שקיבלו ויזות מעבר לכיוון הגבול הנטוש עם פולין וליטא. באזורי הגבול התפתחו עימותים, שכללו ירי, דקירות ואף מקרי מוות בחיכוכים בין הפליטים למשטרה. יחד עם החשש מרוסיה, הדבר הביא לצורך במכשול משמעותי יותר.

לפי הדיווחים, הפרויקט הנוכחי יכלול גם אמצעי האזנה וניטור ויזואלי קבוע, שיעשו שימוש ב־AI לטובת זיהוי איומים. רוחב רצועת המכשול צפוי לעמוד על כ־200 מטר. הבנייה אמורה להסתיים ב־2028.

אופי המכשול הופך אותו למתאים יותר להתמודד עם הסתננויות של מבקשי מקלט מאשר התמודדות עם פלישה מסיבית משוריינת, אבל ייתכן כי הוא ישודרג בעתיד. ראש הממשלה טוסק אמר כי הוא מהווה קריאת אזהרה לאויביה של פולין - "הישארו רחוק מפולין", הכריז במאי, עם ההודעה על הפרויקט. כלי התקשורת הבריטים הגדירו את הפרויקט כ"מבצע הביטחוני הגדול ביותר" בהיסטוריה המודרנית של פולין, אחרי התפרקות הגוש הסובייטי. העובדה כי פולין רוכשת במקביל מאות טנקי אברמס, מטוסי F-35 ומסוקי אפאצ'י הפכו את המדינה ליקירת האמריקאים, שגם העבירו אליה חלק מהכוחות שהיו מוצבים בעבר בגרמניה.

 דונלד טוסק, ראש ממשלת פולין / צילום: Reuters, Attila Husejnow/SOPA Images

"כמה פוליטיקאים במערב יסתכלו על הפרויקט הזה בזעזוע", אמר נשיא פולין, אנדז'יי דודא, בראיון ל"סנדיי טיימס" בחודש שעבר, "הדבר האחרון שהם רוצים לראות הוא את בנייתו מחדש של מסך הברזל. אבל אני אומר זאת: אם ניתן להבטיח את הביטחון של בני עמי על ידי מסך ברזל מחודש, אז זה בסדר. העיקר שאנחנו נהיה בצד החופשי שלו".

אירופה נערכת למלחמה

במקביל, המדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה מתכוננות גם הן למלחמה אפשרית עם רוסיה, והודיעו מוקדם יותר השנה על בניית "קו ההגנה הבלטי" החל מ־2025. קו זה, שימומן ככל הנראה על ידי האיחוד האירופי, יכלול בונקרים, דרכי אספקה למקרה של עימות חזיתי ומחסני חירום. נאט"ו מתרגלת תסריטים של פלישה אפשרית בליטא, והצבא הגרמני הודיע על הצבת כוחות קבועה במדינה הבלטית, במטרה לעבות את ההגנה עליה.

ההכנות הללו מתואמות ברמת האיחוד האירופי, על רקע הערכות שהשמיעו שרי ההגנה של מדינות אירופה לפיהן תיתכן פלישה רוסית בטווח הזמן של העשור הקרוב.

בשבוע האחרון גם פרסמו שבדיה ופינלנד, שהצטרפו לנאט"ו במהלך השנה החולפת וחוששות גם הן מפלישה רוסית, את חוברות ההגנה האזרחית שהרשויות מפרסמות באופן תקופתי. גם בעבר, בזמן שהמדינות שמרו על נייטרליות, הן התכוננו למלחמה אפשרית, אך הפעם עובו החוברות ונוספו המלצות. בין היתר, תושבי המדינות הנורדיות קיבלו הוראות כמה מים לאגור במקרה חירום, כיצד להתמודד עם חוסר בתקשורת, גיבוי של תרופות ועוד.

הרשויות בשטוקהולם אמרו כי זוהי המהדורה החמישית של הספר שפורסמה אחרי מלחמת העולם השנייה, וכי כעת היא "מציבה פוקוס מוגבר על התכוננות למלחמה", לעומת משברים אקולוגיים או גרעיניים. גם נורבגיה ודנמרק שלחו חוברות דומות מוקדם יותר השנה לבתי אב במדינות.

בגרמניה, כלי התקשורת חשפו ביממה האחרונה כי הצבא הגרמני החל ליצור קשר עם חברות ו"להכין אותן למצב של מלחמה". במצב כזה, בין היתר, יהיה מחסור בעובדים, דרכי המעבר יהיו משובשות, והחברות נדרשות "להפגין ביטחון בעבור העובדים". ההכנה מבוססת על מסמך שבו כאלף עמודים, ושחלקו סודי, הכולל בין היתר את רשימת המבנים הדורשים הגנה בכל רחבי גרמניה.

לפי התסריטים הכלולים במסמך, גרמניה עשויה להפוך למדינת המעבר של רוב כוחות נאט"ו שיוזרמו למזרח במקרה של פלישה רוסית למדינה החברה בארגון, מה שידרוש ממנה התאמות לוגיסטיות רבות. בין ההמלצות, "לאמן חמישה עובדים לכל 100 עובדים לנהוג במשאית במקרה חירום" ולהכין גנרטורים. לפי דיווח בעיתון FAZ, בגרמניה מעריכים כי רוסיה תהיה "מוכנה לפלישה" לנאט"ו בתוך ארבע או חמש שנים.