הנהגים לא רוצים לנסוע בנתיב המהיר, וחברה אחת מרוויחה מזה במיוחד

במשך שנים רבות נחשב הנתיב המהיר משפירים לגוש דן להצלחה תחבורתית מסחררת. המודל שלו אף הועתק, והוא מוקם בימים אלו על כביש 20 ועל כביש החוף, ליצירת נתיב מהיר משפיים לראשון לציון, ובהמשך הוא גם יוקם על כביש 5. לפי המודל, שנשמע חדשני, מחיר השימוש בכביש נקבע לפי העומס בו.

● המחיר קפץ ב-65% לנוסעים מאז ההקמה: למה הנסיעה במנהרות הכרמל מתייקרת ללא הרף? 
● למרות הורדת המחיר: הישראלים כבר לא מתלהבים מטסלה

הכביש שהוקם בנתיב השמאלי של כביש 1, ממחלף נתב"ג ועד מחלף קיבוץ גלויות בנתיבי איילון, נפתח לתנועה בינואר 2011 ככביש אגרה, ומטרתו להתמודד עם גודש התנועה בכניסות לתל אביב. נוסעים בו תחבורה ציבורית, רכב רב-תפוסה וכלי רכב פרטיים שמשלמים אגרה, שנקבעת על פי מהירות מובטחת של 70 קמ"ש. ככל שהכביש המהיר עמוס יותר המחיר עולה, והתעריף משתנה בין 8 שקלים ל-119 שקל.

בשפירים הוקם סמוך לכביש חניון עם 2,000 מקומות, שהורחב לאחרונה ב-1,750 מקומות, ומהחניון יכולים הנוסעים לעלות על שאטלים למרכזי העסקים בגוש דן. בשנה האחרונה כלי הרכב הפרטיים המשלמים היוו 73% מהנסיעות בכביש.

גם מודל המימון BOT נחשב למתקדם בשעתו. על פי מודל זה, המדינה מתקשרת בהסכם זיכיון עם זכיין מהמגזר הפרטי, המקבל עליו את האחריות לספק את התשתית הציבורית, לרבות מימון, תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה, בתמורה לתשלומים לפי קריטריונים מוגדרים מראש. במהלך תקופת הזיכיון הזכיין מקבל זכות לגבות תשלום ממשתמשי המתקן, בהתאם לאמור בחוזה, כדי להשיב את עלויות ההקמה והתחזוקה, וכן לשם רווח.

ההקמה: 500 מיליון שקל

בעלת הזיכיון בכביש היא חברת הנתיב המהיר בע"מ מקבוצת שפיר הנדסה. הזיכיון ניתן לה לתקופה של 30 שנה, משנת 2007, ושנתיים וחצי מתוכן כללו את תקופת ההקמה. עלות ההקמה של הזכיין הוערכה על ידי החשב הכללי באוצר בכחצי מיליארד שקלים.

ואולם, נתונים שפורסמו בדוח מבקר המדינה החודש מצננים את ההתלהבות שאפיינה את גישתם של כלכלנים לניהול תחבורה, ומעמידים בסימן שאלה את הצלחתו של המיזם. נתונים אלו מתווספים לביקורת המקצועית שנמתחה על הפרויקט מטעמם של מומחי תחבורה ותכנון עירוני, שטענו לאורך השנים שהפרויקט הזה, ואלו שמוקמים כעת, נוגדים את המטרות המוצהרות של משרד התחבורה, להקטין את השימוש ברכבים פרטיים ולעודד תח"צ.

פרויקטים אלה, לפי הטענות, למעשה מרחיבים כבישים ומשקיעים בחניוני ענק, במקום לתכנן פרויקטים מסילתיים ולממן תוספות שירות לקווי תחבורה ציבורית. כל זאת למרות שרק פרומיל מהנכנסים לגוש דן ישתמשו בשאטלים במקום ברכב; ועל רקע העובדה שהפקקים רק יוחמרו, ותשתיות לרכב פרטי לעולם לא יעמדו בביקוש, במיוחד לנוכח גידול האוכלוסייה המהיר בישראל.

הנתונים אשר נחשפו בדוח מבקר המדינה מצביעים על כך שבעוד שעלות ההקמה עמדה כאמור על חצי מיליארד שקל, עלותו האמיתית של הפרויקט גבוהה בהרבה. בהתאם להסכמי הזיכיון קיימת רשת ביטחון, שבמסגרתה המדינה מתחלקת עם הזכיין באי-ודאות; בחוזה נקבע יעד לפדיון שנתי, ובכל שנה מושווה היעד לפדיון בפועל, ואם הפדיון נמוך מהיעד, המדינה משלמת לזכיין אחוז מסוים מהגירעון, ולהיפך.

מהנתונים עולה שיעד הפדיון לא הושג בשנים האחרונות, והמדינה נאלצה לממן את הזכיין. המשמעות היא שלא רק הנוסעים בכביש מממנים את הנסיעה המהירה שלהם, אלא שהקופה הציבורית, ולמעשה הציבור כולו, הוא שמסבסד אותם, בשונה מהמודל הכלכלי המוצהר של הפרויקט. עלות הסבסוד מגיעה למאות מיליוני שקלים. בדוח מוצגים הסכומים רק משנת 2019, והם הגיעו עד לשנה שעברה לסכום של כ-170 מיליון שקל; אלו מהווים קרוב למחצית הסכום הכולל שהמדינה סבסדה לכלל כבישי האגרה בשנים אלו (363 מיליון שקל). בחשכ"ל דחו את הביקורת, וציינו כי צמצום הסיכון על ידי רשת ביטחון אמור להתבטא בהצעת מחיר נמוכה יותר, ושגובה האגרה נקבע בממשלה ומאושר בכנסת, וייתכנו מצבים שבהם המדינה אכן מסבסדת את הנסיעות.

נוסף על כך, הרחבת חניון הנתיב המהיר עלתה 325 מיליון שקל, ובעקבותיה נחתם הסכם חדש מול הזכיין, מתוך הנחה שכמות המשתמשים בנתיב תפחת בעקבות הגדלת מספר החניות, כי יותר אנשים יעלו על השאטלים ולא ישלמו כנהגים. לכן הוחלט לכמת את אובדן ההכנסה באמצעות השוואה בין ההכנסה שהזכיין היה צפוי לה אלמלא פרויקט הרחבת החניון, ובין ההכנסה שיהיה זכאי לה לאחר ביצועו.

נטשו את השאטלים

אלא שחרף ההנחות בהסכם, המצב בפועל שונה לגמרי. הנסיעות בכביש לא חזרו בשנת 2023 לרמתן משנת 2019, והיו נמוכות ב-5.3%. בחברת חוצה ישראל טענו שהסיבה לכך היא מלחמת חרבות ברזל, שהחלה בסוף אותה שנה, ואולם גם בשנת 2022 היה פער של 0.6% בנסיעות לעומת 2019. האם נוסעים אלו עברו לשאטלים? הנתונים מראים דווקא שהנוסעים נטשו את השאטלים בהמוניהם.

לא מדובר בתחושות; בספטמבר 2023 ביצעה חוצה ישראל, החברה הממשלתית שהיא הרגולטורית של הכביש, סקר שביעות רצון לנוכח הירידה החדה בכמות הנוסעים בשאטלים למרות הרחבת מקומות החנייה. בשעות ביצוע הסקר נצפו 1,036 נוסעים בממוצע יומי בקו לקריה ו-665 נוסעים בקו הבורסה. לשם השוואה, ברכבת אחת נכנסים יותר מאלף נוסעים. הנתונים הצביעו על כך שישנה ירידה של כ-34% יחסית למספר הנוסעים בשנת 2016. שיעור המשתמשים בשירות מדי יום ביומו ירד מ-50% ל-14% בלבד.

לפי דוח המבקר, הסכם הזיכיון מאפשר להפעיל רק שלושה שאטלים, אף שייתכן שנדרשים יותר מכך, ואין בידי חברת חוצה ישראל נתונים על הצרכים בשטח, וגם לא נערך סקר מקצועי ומפורט בנושא. כמו כן הומלצו צעדים שונים, כמו יידוע הציבור והגברת התדירות. ואולם, ממצאים אלו אינם שונים ממחקרים שנעשו בעבר, והצביעו על כך ששירות של שאטלים אינו יכול להיות אטרקטיבי כמו שירות של תחבורה ציבורית קבועה ואמינה. לפני הקמת הכביש, בארגון אדם טבע ודין הגישו התנגדות, והציעו להתנות את הקמת הכביש והחניון בהקמת תחנת רכבת בשפירים, אך ההתנגדות נדחתה והתחנה לא הוקמה.

הציבור משתתף במימון

כך, מהנתונים עולה שמספר הנסיעות בנתיב אינו ממריא, השאטלים נזנחים והציבור משתתף בסבסוד הנוסעים בנתיב במאות אלפי שקלים. גם התרומה המובטחת לשיפור הגודש בגוש דן אינה מורגשת, ורק מאות בודדות של אנשים משתמשים בשאטלים, לעומת כמיליון מכוניות באיילון מדי יום.

בינתיים, בשנה הבאה אמורה להתרחב רשת הנתיבים משפיים לראשון לציון בשיטה דומה, תוך התבססות על המגזר הפרטי. בינתיים לא ברור מה למדו במשרדי הממשלה מנתוני הנתיב המהיר משפירים לקראת הפרויקטים הבאים.

ממשרד התחבורה נמסר, כי "בניגוד לנטען, מספר הנסיעות בנתיב המהיר חזר לקדמותו לאחר מגפת הקורונה שבגינה הייתה ירידה בנסועה בין היתר בשל סגרים. זמן קצר לאחר מכן החלו השפעות אחרות, בשל פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

"הפרויקט נוחל הצלחה רבה, והביא לכך שרבים מהנוסעים לגוש דן בוחרים להחנות בחניון ולהשתמש בקווי השאטל ועל ידי כך נחסכות עלויות ניכרות הן למשתמשים והן למשק. במסגרת פרויקט 'הנתיבים המהירים' יושמו לקחים רבים שהופקו מזיכיון שפירים".

ממשרד האוצר נמסר: "מתחמי חנה-וסע המקודמים ע"י משרדי האוצר ותחבורה, נועדו להקל על הכניסות לגוש דן. בפרויקטים החדשים בכביש 2 ו-5, הושם דגש על קישוריות לקווי אוטובוס קיימים תחנות רכבת ושבילי אופניים. המדינה בשיתוף עם חברת חוצה ישראל ועיריית ת"א פועלים לשיפור קווי השאטלים כך שיתנו מענה לאוכלוסייה רחבה יותר".

משפיר הנדסה נמסר: "חשוב לציין שהזכיין לא 'קיבל' דבר מהמדינה, אלא הקים על חשבונו, ובמחיר הטוב ביותר, את הפרויקט, בנה תוספת משמעותית לחניון, מפעיל קווי שאטל נוספים בהשקעה כספית ניכרת, והציבור נהנה וייהנה מנכס משודרג שישרת אותו עשרות שנים. אלפי נהגים ביום בוחרים להשאיר את הרכב בחניון".