מנכ"ל ישראכרט: חלק מהסיבה לשיפור בהיקפי הצריכה בישראל - עליית המחירים

מנכ"ל ישראכרט , רן עוז, מציב תמונת מראה לנתוני ההתאוששות במשק הישראלי. בשיחה לאחר פרסום הדוחות הכספיים של החברה בניהולו, הוא מציין כי לאחר שניתח בשנה החולפת את הגידול במחזורים בהוצאות הציבור בכרטיסי האשראי, חלק ניכר מהגידול במספר סקטורים כמו המזון, התיירות והביטוח, נבע מהאינפלציה ולא מהגברת הרכישות. מנגד, הוא מזהה נתונים מעודדים ברבעון האחרון של התחלת צמיחה, שנמשכים, לדבריו, גם אל תוך הרבעון הרביעי של השנה.

● בעוד חודש: בעלי המניות של ישראכרט יצביעו על העסקה עם מנורה מבטחים
● אל על מסכמת רבעון עם הכנסות של יותר ממיליארד דולר ושיא חדש ברווחים

"אנחנו מסכמים רבעון רביעי במספר של פעילות בצל מלחמה", אומר עוז. "מה שאנחנו רואים בישראכרט הוא סוג של בבואה של המשק הישראלי. אנחנו רואים התאוששות הדרגתית ברמות שונות בין סקטור אחד לאחר. בחלק מהאינדיקטורים אנחנו מתחילים לעלות בכיוון הנכון. אם מסתכלים על הממוצעים אפשר לצאת אופטימיים".

עם זאת, עוז מסייג את הדברים האופטימיים ומוסיף: "לצערנו, זה אומנם משתנה מרבעון לרבעון, אבל מוקדם להגיד שהמשק פורח. ברבעון ראשון, עוד ראינו פגיעה קשה בבתי העסק בדרום והתחילה אז פגיעה לא קלה בבתי העסק בצפון. עכשיו, אנחנו רואים התחלה של התאוששות בדרום והעמקה של הפגיעה בצפון ברמה של העסקים הקטנים".

הכנסות ישראכרט ברבעון השלישי עלו בשיעור מתון של 1.2% ל-852 מיליון שקל. הצמיחה הגיעה, בין היתר, מעלייה בהכנסה מעמלות מבתי העסק, אשר קוזזו בירידה בפעילות מתיירות נכנסת, בשל מלחמת "חרבות ברזל". גורמים נוספים שקיזזו בעמלות היו ההשפעה הדרגתית הפוחתת של יישום הירידה בשיעור העמלות הצולבות, וכן התחרות בענף כרטיסי האשראי.

עוז מסביר כי לאינפלציה יש אפקט שמשבש את התמונה של הגידול בהכנסות. לדבריו, "כשיורדים לרמת הסקטורים, מגלים שיש סקטורים שבהם ההוצאה (של הציבור) עלתה בגלל עליית מחירים ולא בגלל שום דבר אחר". הוא מביא לדוגמה את תחום המזון ואת ענף התיירות. בתחום התיירות, חברות התעופה הזרות כמעט וחדלו מלבוא לארץ בשל המלחמה, מה שאילץ את הציבור להשתמש בשירותי אל על בעיקר. "אם עושים הצלבה של כמות נוסעים לחו"ל - הרי שברבעון שלישי השנה נסעו 30% פחות לחו"ל, אבל בבדיקת ההוצאה - אותם נוסעים הוציאו כ-10% פחות". כלומר, מספר הנסיעות ירד משמעותית ועלותן פחות - כך שמחיר הנסיעה הממוצעת למעשה עלה. 

"כשאני מסתכל על הצריכה של האנשים, אני רואה שדרייבר גדול לעלייה שמיתרגם לשגשוג, זה עליות מחירים. אחת הדוגמאות הנוספות זה הביטוח. אנשים משלמים 17% יותר כיום על ביטוח, אבל אפשר להסכים שאף אחד לא קונה יותר ביטוחים".

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של ישראכרט הסתכם ב-78 מיליון שקל ברבעון השלישי - ירידה קלה למול רווח נקי של 80 מיליון שקל. פקטור שסייע לישראכרט לשמור על הרווח הנקי היה קיטון בהוצאות להפסדי אשראי, בשל הפרשה קבוצתית חריגה שבוצעה ברבעון המקביל אשתקד, על רקע פרוץ המלחמה ובהוראת בנק ישראל.

"רואים ברבעון הזה חזרה לצמיחה"

עוז מוסיף גם נקודת אור אופטימית. מבחינת ישראכרט, הוא אומר: "תיק האשראי העסקי שממשיך לעלות רבעון אחרי רבעון בצורה עקבית. בעולם המוצרים והשירותים לעסקים, הוא צומח יפה. בצד הזה, עושים הרבה כדי לחזק את השירותים הנלווים ושירותים דיגיטליים. בצד של הלקוחות הפרטיים, שם עם פרוץ המלחמה, ראינו ירידה בפעילות וסוג של התייצבות ברבעונים האחרונים, אנחנו רואים ברבעון הזה חזרה לצמיחה. אומנם זו לא צמיחה בקצבים שחווינו לפני המלחמה, אבל עצם זה שחוזרים לצמיחה, גם בסוף הרבעון השלישי ולתוך התקופה עד היום (אוקטובר-נובמבר), רואים המשך מגמה של צמיחה, שזה מעודד. השילוב של הדברים האלה, יחד עם השיפור בצד הגבייה וההוצאה להפסדי אשראי, מאפשרים לנו להציג תוצאות משופרות".

ישראכרט נמצאת "על המדף", כאשר בקרוב, בעלי המניות שלה יידרשו להחליט אם לאשר את השתלטות מנורה מבטחים עליה. לאחר מכן, ככל שבעלי המניות של ישראכרט יאשרו זאת, יתחיל תהליך אישור מול הרגולטורים. עוז מגיב ב"שמרנות". לדבריו, "עברנו פעם אחת תהליך ארוך ומייגע שלא אושר בסוף (עם חברת הראל, בשנה שעברה). חברת ישראכרט הפכה להיות אטרקטיבית, בשנתיים פלוס האחרונות השוק רואה את הדרך והצמיחה שעשתה. התשתית שלנו מתחילה להביא תוצאות. בהתאם, אנחנו רואים פניות שהתגבשו לכדי הצעות של גופים שונים, שמנסים להיות בעלים של ישראכרט, במתכונת כזאת או אחרת".

"מנורה הגישה הצעה יפה, אפילו שיפרה אותה. ההצעה נידונה בדירקטוריון, בחנו אותה ונעזרנו ביועצים ומומחים חיצוניים, והיא עולה להצבעה של בעלי המניות שלנו. ההצעה נותנת פרמייה יפה ומאפשרת לישראכרט להיות חלק מקבוצה פיננסית מובילה. שתי המתחרות שלנו הן חלק מקבוצות פיננסיות מובילות. אחת (מקס, ח"ש) חלק מביטוח (כלל) ואחרת (כאל) מקבוצה בנקאית (דיסקונט והבינלאומי). בעלי המניות יצטרכו להחליט האם רואים בזה את הערך כמו שהדירקטוריון ראה. גם אחרי שיכריעו, יש עוד תהליך ממושך".