מחזיקים מטבע דיגיטלי בחו"ל? בקרוב, המידע עליכם יגיע בקלות לרשות המסים

ישראלים המחזיקים בחו"ל בנכסים דיגיטליים, המוכרים כקריפטו, יהיו חשופים לאכיפה מוגברת בנושא מצד רשות המסים החל מ־2027. זו המשמעות בפועל של הודעת ישראל ביום רביעי לארגון ה־OECD על כוונתה להטמיע את תקן ה־CARF (ראשי־התיבות של Crypto-Asset Reporting Framework). מדובר בתקן שאומץ על־ידי ה־OECD ב־2022 במטרה להגביר את השקיפות סביב החלפת מידע ודיווחים בנושא קריפטו, וכך לייעל את מיסוי הנכסים בענף.

● חצי מיליון או שלושת אלפים? כמה ישראלים צוחקים כל הדרך אל הבנק
● 3 מיליארד שקל אבודים: רשות המסים לא פועלת למיסוי תחום הקריפטו

כבר כיום, ישראלים המחזיקים בקריפטו ומבצעים פעולות בנכסים אלה נדרשים לדווח על כך לרשות המסים. עם יישום התקן, יכולת האכיפה של הרשות בתחום צפויה לגבור, שכן מידע לגבי החזקות בקריפטו צפוי לעבור אז באופן אוטומטי בינה לבין רשויות מס מעבר לים.

פרויקט ה־CARF יצא לדרך ביוזמת מדינות ה־G20 (פורום המאגד את הכלכלות החזקות בעולם), שביקשו לבנות מסגרת לחילופי מידע אוטומטיים בין המדינות בקריפטו. זאת, לנוכח הזינוק בהיקף השימוש בו וההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות להעביר ולהחזיק בנכסים אלה ללא פיקוח מספק.

באחרונה קבע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי המס הפוטנציאלי מעסקאות קריפטו בישראל עשוי להגיע ל־3 מיליארד שקל. עוד הוא מצא כי בין 2018 ל־2022 דיווחו רק כ־500 מחזיקי מטבעות דיגיטליים לרשות המסים, מתוך כ־200 אלף לפי אומדנים. אולם ייתכן כי המספרים מעט שונים. לפי פרסום בגלובס בשבוע שעבר, לרשויות המדינה אין מספרים תואמים למשל באשר למספר המחזיקים בביטקוין בישראל.

שומרי סף ללא כללים

הבעיה שהובילה את הכלכלות החזקות בעולם לגבש את ה־CARF נוגעת בראש ובראשונה לכניסתם למגרש של מתווכים פיננסיים חדשים, אשר עסקאות הקריפטו נעשות באמצעותם. כך, אם בעבר ניתן היה לסמוך על כך שעסקאות מתבצעות תוך הקפדה על כללים למניעת הלבנת הון ומימון טרור באמצעות מוסדות פיננסיים מוכרים, התמונה השתנתה עם תחילת מעורבותם של מתווכים, דוגמת פלטפורמות מסחר ונותני שירותים במטבעות דיגיטליים. אלה החלו לפעול כשומרי סף, אך ללא כללים ברורים לפיקוח ובקרה.

מדינות ה־OECD כבר מיישמות תקנים שנועדו להבטיח העברת מידע חוצה גבולות על עסקאות פיננסיות, ובראשם תקן ה־CRS. לפי נתוני ה־OECD, נכון ל־2021 הוחלף באמצעות ה־CRS מידע על יותר מ־100 מיליוני חשבונות ביותר מ־100 אזורים, ואשר בהם הוחזקו לא פחות מ־11 טריליוני אירו בנכסים.

"האכיפה עוד רחוקה"

תקן ה־CARF נולד אפוא כתקן משלים לכללים אלה, במטרה להתמקד בנכסי קריפטו. המערכת הפיננסית בישראל אף פועלת בהתאם להסכם ה־FATCA עם ארה"ב, אשר במסגרתו מועבר מידע בין המדינות בנוגע לחשבונות של אזרחים ישראלים ואמריקאים.

עו"ד חנא דאהר, שותף במחלקת המסים ממשרד ברנע ג'פה לנדה, מסביר כי בהתאם לתקן ה־CARF, נותני שירותים ופלטפורמות קריפטו יידרשו לבצע הליך בקרה על המחזיקים בנכסים דיגיטליים במתכונת "הכר את הלקוח" (KYC). בהמשך, אותם גופים יידרשו להעביר את המידע לגבי הנכסים המוחזקים אצלם לרשויות המס המקומיות במדינה, ומשם יעבור המידע לרשויות המס בישראל. כדי להבטיח שיתוף־פעולה מצד הפלטפורמות, אשר רבות מהן כיום אינן מפוקחות, ייתכן כי נראה רגולציה חדשה שתטיל עליהן דרישות רישוי וסנקציות.

דאהר מדגיש כי הפרטים לגבי יישום התקן החדש ייקבעו רק בהמשך, וכי לא מדובר במתן סמכות לגופים בחו"ל לבצע ניכוי מס במקור לגבי נכסי קריפטו. לדבריו, הרשויות בישראל יתחילו כבר כעת לעבוד על הטמעת התקן.

דאהר ממליץ ללקוחותיו לדווח לרשויות המס, "עוד לפני יישום התקן. גם כדי להימנע מאכיפה ומסנקציות פליליות, וגם כדי ליהנות מהפירות של הנכסים ולאפשר את המימוש שלהם באמצעות המוסדות הפיננסיים".

רו"ח איציק רופא, המתמחה במיסוי בינלאומי, ממשרד מאיר מזרחי עם א.רפאל, סבור כי למרות הצטרפות ישראל ל־CARF, "רב הנסתר על הנגלה". לדבריו, "הכרחי להשלים את המהלך באמצעות גילוי מרצון בכל הקשור לקריפטו. בלעדיו, עדיין יהיו חלקים גדולים מהמחזיקים שלא יהיו חשופים מול רשות המסים".

דאהר מזכיר בהקשר זה כי רשות המסים אמנם הביעה את עמדתה, ולפיה מימוש של נכסי קריפטו הוא אירוע חייב במס, אך "האכיפה עוד רחוקה ממה שרשות המסים מקווה להגיע אליו".

לפי הודעת האוצר ורשות המסים, בכך שאימצה את ה־CARF, הצטרפה ישראל לכ־60 מדינות שהצהירו על התחייבותן לאמץ את התקן. בין המדינות הללו נמנות ארה"ב, אנגליה, קנדה, שווייץ, סינגפור, לוקסמבורג, מלטה, קפריסין וג'יברלטר. אימוץ התקן מצטרף לצעדים נוספים שבהן נקטה רשות המסים בתחום. רק בשבוע שעבר הוציאו ברשות תזכיר חוק חדש שמבהיר את מעמד הקריפטו בישראל ואת הדיווח הנדרש עליו.