גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי צריך משכורת? עשרות אלפי הישראלים שעושים כסף מכסף

במשך עשרות שנים, הלמ"ס קבעה מי עני ועשיר בישראל בעיקר לפי תלוש השכר ● נתונים חדשים שפרסמה רשות המסים הקפיצו באחת את סך ההכנסות מהון של אזרחי ישראל ● הבעיה האמיתית היא שרק לאחת מכל עשר משפחות יש הכנסה מהון, והיתר נאנקות תחת העומס

נתונים חדשים של רשות המסים הקפיצו את סך ההון של הישראלים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)
נתונים חדשים של רשות המסים הקפיצו את סך ההון של הישראלים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

אין ישראלי שלא מכיר את השאלה הקלאסית: "מי לעזאזל מסוגל לקנות דירה בישראל?". מחיר ממוצע של דירה שנמכרת פה עומד על 2.24 מיליון שקל (נכון לרבעון השלישי של השנה), והשכר הממוצע על 13 אלף שקל - מה שאומר יותר מ-170 משכורות. פי שניים ויותר ממדינות מערביות אחרות בעולם. השבוע סיפקה לנו רשות המסים תשובה מחקרית ואמפירית לשיחת הסלון הבאה. לפני תירוצי המינוף ("הכל זה חובות לבנק") או העזרה הגדולה מההורים.

האינטרסים, התדמית והכסף הגדול: למה כל כך חשוב לצרפת להשאיר את ישראל מחוץ לתערוכות הנשק?
בדרך לוועדת הכספים: המאבק על מס המיליארדים מגיע לישורת האחרונה
קבלני הביצוע נשארו בלי רווח, ויזמי הנדל"ן נדרשים לפתוח את החוזים והכיס

במשך עשרות שנים המדינה הצביעה על עני ועשיר במדינת ישראל בעיקר לפי תלוש המשכורת. גם כי זה זמין ונוח - השכר שלנו עובר דרך מחשבי מס הכנסה בכל חודש, להבדיל מהכנסות אחרות כמו ירושות או שכר דירה. ולא פחות חשוב - בגלל ההנחה האינטואיטיבית שבסופו של יום, הכסף שלנו הוא תוצאה של עבודה. בזיעת אפיך תאכל לחם.

תחשבו שוב. ולא רק אם אתם בני דור ה-Z שלומדים מסרטוני טיקטוק שכסף עושים בעיקר מכסף, ודאי אחרי שנה-שנתיים של תשואות פנומנליות בבורסות ובהשקעות אלטרנטיביות מסביב לעולם. אלא בגלל נתונים חדשים וארוכי טווח שפורסמו השבוע, ומשנים כל מה שחשבנו - או יותר נכון, כל מה שחשבה עד היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

להניע את הגלגל הנדל"ני

לפי סקרי הלמ"ס, שלא ברור למה קיבלנו אותם כלשונם אבל זה מה שהיה עד כה בנמצא, ההכנסה שלא מעבודה עומדת על פחות מאלף שקל בחודש (בשנת 2021 היא חצתה אמנם את רף אלף השקלים, ועמדה על 1,031 שקל בחודש, אבל בחמש השנים הקודמות הממוצע היה 720 שקל). רק שכעת, "הנתונים המינהליים", לא כאלה שמבוססים על סקר אלא על הכנסות בפועל, מגלים שהנתון גבוה פי ארבעה. 3,631 שקל בחודש נכון לשנת 2021, ברווחים שהגיעו מניירות ערך, מדיבידנדים, ממכירות נדל"ן, מהשכרות נדל"ן וכן הלאה.

לפי המחקר שכתב ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים, סך ההכנסות מהון ולא מעבודה של אזרחי ישראל עמד על 124 מיליארד שקל בשנת 2021 - לעומת 35 מיליארד שקל "בלבד" לפי סקרי הלמ"ס, שמהם שאבנו עד כה את כל מה שידענו. הפרש של כמעט 90 מיליארד שקל בשנה אחת. סכום עתק שהסתובב בשוק לגמרי מתחת הרדאר. וגם הוא, הם מודים, מוטה כלפי מטה: "ועדיין קיימים מספר חוסרים בהכנסות ההוניות שאנו עובדים על השלמתם. בעיקר בניכוי במקור בשוק ההון, בפטורים ממס שבח ובשכר דירה פטור". אם תרצו, הנה לכם קבוצה ענקית שיכולה להניע בעצמה די בקלות את הגלגל הנדל"ני - ולקנות עוד דירה בישראל, ועוד אחת, שנה אחרי שנה.

ואם זה לא מספיק, מתברר שסך ההכנסות מהון צומח בקצב גבוה בהרבה מהמשכורות שאנחנו מביאים הביתה בעמל רב. כמאמר הקלישאה, "המיליון הראשון הוא הקשה מכולם, ואחריו הכסף בא בקלות". במספרים, קצב הגידול הריאלי השנתי הממוצע של ההכנסות מהון מאז שנת 2013 עומד על 8.5% למשק בית, בזמן שהגידול השנתי בהכנסות מעבודה של משק הבית עמד על 1.1% בלבד.

והממוצע כמובן מטעה. ראשית, כי רק ל-11% ממשקי הבית בישראל יש הכנסה מהון. 312 אלף משפחות, אחת מכל עשר בלבד. ולא פחות חשוב, כי 70% מההכנסות הללו זורמות למאיון העליון בלבד. כ-86 מיליארד שקל שמגיעים לאחד מכל מאה משקי בית. מתוך אותם בני המזל, ישנם כ-17 אלף משקי בית (5% מבעלי הכנסות ההון) שנהנו מהכנסה מהון של מיליון ועד 10 מיליון שקל בשנה. עוד 1,300 משקי בית (0.4%) עשו "כסף מכסף" בסך של 10 ועד 100 מיליון שקל בשנה. 60 משקי בית בישראל (0.02%) נהנו מהכנסות שנתיות מהון של 250 מיליון שקל בממוצע. רבע מיליארד בשנה.

אי השיוויון מבהיל

ועל הדרך, השקלול החדש והמדויק יותר של ההכנסות מכסף הגדיל את אי השיוויון בישראל לרמה מבהילה. גם ככה היינו במקום מאוד לא טוב במדד ג'יני - 0.35 בשנת 2021 לעומת 0.31 בממוצע מדינות ה-OECD, וכעת הנתונים החדשים הקפיצו אותנו לרמה היסטורית של 0.40 (0 הוא שיוויון מלא ו-1 הוא אי שיוויון מלא וריכוז כל הכסף אצל אדם אחד). רק קוסטה ריקה, מקסיקו וטורקיה נמצאות מתחתינו. וגם כאן: העשירים מתעשרים, וכל השאר נאנקים מתחת.

כוכבי השבוע

מצוין: סוף סוף עושים דירות מהמשרדים הריקים

אחת הבשורות הגדולות בחוק ההסדרים לשנת 2021 הייתה אפשרות להסב משרדים למגורים. לא חלילה בבניינים ישנים, כמו בהצעה המקורית שזכתה לקיתונות של זעם מהרשויות המקומיות, אלא רק בבניינים חדשים. וגם שם, צוין בנוסח הסופי, עד 30% מהבנייה ורק דירות קטנטנות, כדי לא לסבך את הערים עם דירות למשפחות צעירות שצריכות גנים, בתי ספר וכו'.

רק שבפועל, כצפוי, ראשי הערים לא ששו לוותר על ארנונה למשרדים (פי 4 מזו של מגורים). בממשלה חשבו על כך מראש, והודיעו עוד ב-2020 כי תקום ועדה מיוחדת שתעקוף את השלטון המקומי. והנה, השבוע סוף סוף יצאה מהוועדה הזו תוכנית מאושרת ראשונה - 132 דירות במתחם האלף בראשון לציון. לא במקרה זה קורה בעיר שכבר מבינה בעצמה שאין באמת ביקוש ל-1.5 מיליון מ"ר של משרדים במתחם החדש. אף אחד לא אוהב לראות קרקעות ריקות.

בלתי־מספיק: הבנקים נותרו עם רווחים בשיא ותחרות בשפל

לאומי והפועלים הציגו השבוע רווח של 4.2 מיליארד שקל רק ברבעון השלישי. עלייה דו-ספרתית לעומת הרבעון המקביל. עינינו לא צרות ברווחי העתק, ודאי כשמניות הבנקים מצויות בתיק ההשקעות של כל ישראלי שמפריש לפנסיה. אבל הבשורה הרעה היא שהבנקים רק מבצרים את שליטתם בכיפה.

מי שחולם על קצת יותר תחרות ועל נגיסה בנתחי השוק, ראה איך באותו שבוע בנקאי מוצלח כל כך, נודע על פרישתו של מנכ"ל הבנק הדיגיטלי וואן זירו, גל בר-דעה. מי שהבטיח לא מזמן לשנות את עולם הבנקאות, וחתום בעיקר על שריפת קרוב למיליארד שקל למייסדיו. הבנק הדיגיטלי הבטיח הרים, ולא קיים כמעט דבר. בנק שלא ידע להציע לנו שום ערך מוסף - בשירות, בריבית או בחוויה. ככה נשארנו עם התחרות הישנה, שמציעה לנו פירורי ריבית על פיקדונות ושגוזרת הון מחלוקת אשראי. עד שנמצא מודל מוצלח יותר.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד