האינטרסים, התדמית והכסף הגדול: למה כל כך חשוב לצרפת להשאיר את ישראל מחוץ לתערוכות הנשק?

המאבק היצרי בין צרפת וישראל בזירת התערוכות הביטחוניות נמשך כבר חצי שנה והוא כולל חילופי האשמות, פסיקות משפטיות וערעורים, מעורבות של ארגונים פרו-פלסטינים ושלל אינטרסים עסקיים החותרים להובלת התעשייה הזו, שמגלגלת טריליארדי דולרים. כעת העיניים נשואות לתערוכה הצרפתית היוקרתית מכל - הסלון האווירי בפריז. בישראל נלחמים כדי שלא תודר מהאירוע, והצוות המשפטי כבר עמוק בהיערכות לקראת הבוררות בעניין. אין פה שום כוונה לוותר.

● הספקת הנשק תיפגע? איך ישפיעו צווי המעצר לגלנט ונתניהו על היחסים עם אירופה
● המדינה שמגנה את ישראל אבל רוכשת ממנה נשק במיליארד אירו

משקעים אישיים בין מקרון לנתניהו

התערוכות הללו משמשות בעיקר מפגן של כוח ויוקרה, והמאבק עליהן טומן בחובו סוגיות כלכליות, פוליטיות ומדיניות. הן גם מהוות כלי בשירות נשיא צרפת עמנואל מקרון, שלא חסרים משקעים אישיים בינו ובין ראש הממשלה בנימין נתניהו. תחילת האירועים ב־30 במאי, כשנתניהו התראיין לערוץ TF1 הצרפתי ונשאל לגבי הרג חפים מפשע ברצועת עזה. נתניהו בתגובה הפנה זרקור לתקיפה של צרפת במאלי ב־2021, שבה נהרגו 19 איש בחתונה. לפי חקירת האו"ם את הפרשה, רק חמישה ממשתתפי החתונה היו אנשי אל־קאעידה, אך בצרפת מתעקשים כי מסקנותיה שגויות.

הסטת האש לאותו אירוע הרתיחה את מקרון, שזעם במילא על כך שפעל לקדם הפסקת אש בעזה בעוד ישראל בכלל החלה תמרון ברפיח. כבר למחרת הוציאה ממשלת צרפת הוראה לחברת קוז'ס, שמארגנת את תערוכת יורוסאטורי בחודש יוני, להרחיק את החברות הישראליות מהתערוכה. אלא שאז התווסף שמן למדורה. "ארגונים פרו־פלסטינים פנו לבית דין וביקשו לאסור כניסה של כל אדם עם דרכון ישראלי, ופנייתם התקבלה", מספר עו"ד פטריק קלוגמן, מי שמוביל את הצוות המשפטי של התביעה נגד ההחלטה מטעם התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר ישראל-צרפת.

כך, נדרש קלוגמן לטפל בו זמנית בשני תיקים: הראשון, ערעור על הרחקת חברות ישראליות מהתערוכה, והשני, הרחקת ישראלים מעצם היותם ישראלים. קלוגמן טען שהצעד נעשה ללא סמכות: "קוז'ס היא חברה פרטית, לא ציבורית ולא ממשלתית, ואכן בית הדין קיבל את הערעור".

באותו הזמן, בבית דין אחר, קרה אירוע חריג נוסף: קוז'ס הצטרפו לערעור שהוביל קלוגמן נגד איסור כניסת ישראלים לתערוכה. גם כאן נחל הצוות המשפטי הצלחה, אך נוצרה בעיה: ההחלטות התקבלו כה סמוך למועד יורוסאטורי, שהחברות הישראליות התקשו להתארגן בהתאם. "הדיון על הרחקת ישראלים התרחש בבין הדין שבו שפטו את מרשל פטן (שנחשב כשותף לאחריות לשואת יהודי צרפת, דש"א). הסברתי, כשמאחוריי פלסטינים עם כאפיות, שמבחינתם תוקפים את 'הישות הציונית'. שהמשמעות של חרם שכזה היא תקיפה של כל ישראלי מעצם אזרחותו". כיום יותר מעשר חברות ישראליות מנהלות תביעות אזרחיות נגד קוז'ס בשל הנזקים שנבעו מהרחקתן מהתערוכה ומהתהליך המשפטי שנחתם במועד שלא אפשר את השתתפותן.

החברות מישראל הפרו את ההגמוניה הצרפתית

לאחר הפסיקה של בית הדין, התעשיות הביטחוניות הצרפתיות ספגו מכה מקצועית קשה מאוד בחודש יולי: לפי פרסומים זרים, מרוקו רכשה מהתעשייה האווירית לוויני אופק 13 תמורת מיליארד דולר. המשמעות, היא הסטה הצידה של איירבאס ות'אלס, הספקיות הקודמות של רבאט בתחום. אריק בן יהודה, סמנכ"ל מכירות בקבוצת TSG, שמפתחת מערכות למגזר הביטחוני והאזרחי והונפקה לפני כשלושה חודשים, אומר כי "תעשיית הביטחון הצרפתית גדולה מאוד. להערכתי הסכמי אברהם וכניסת תעשיות ישראליות למדינות חדשות הפרה את ההגמוניה מבחינתה".

בן יהודה מציין כי התעשייה הביטחונית הצרפתית חשובה לכלכלה המקומית ואנשיה מקורבים מאוד לנשיא. "על כן, לא אתפלא אם שיקולים עסקיים מעורבים. ת'אלס למשל, חברה גדולה, מתחרה מול הישראליות בכל מיני מקומות".

 נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: ap, Stephanie Scarbroug

בצל הפרסומים על עסקת תע"א עם מרוקו וחרף הכישלון המשפטי, ממשלת צרפת לא אמרה נואש, וניסתה להרחיק את החברות הישראליות מהתערוכה הימית יורונאבאל בתחילת החודש הנוכחי. מקרון, שרתח הפעם על התפתחויות הלחימה בלבנון, בחר באמצעי אחר: הוא כינס את מועצת ההגנה והביטחון הלאומי (SGDSN), ובאמצעותה הוציא החלטה להרחקת החברות הישראליות. "הם אמרו שהאיסור חל על חברות שמוצריהן בשימוש צה"ל במלחמה", מסביר קלוגמן. "שוחחתי עם שבע החברות הישראליות והן אמרו שהן לא יכולות לענות על השאלה הזו. לפתע, גם ממשלת צרפת התירה שתיים מתוכן, לא ברור מדוע. במאבק משפטי מצאנו דרך להבהיר שגם לזה אין סמכות".

עו"ד אנה משה, שמלווה בין היתר חברות וסטארט־אפים בתחום הביטחוני, מסבירה מדוע הדרישה מחברות להציג רק אם מוצריהן לא בשימוש בעזה, היא בעייתית. "אם הם אוסרים על חברות ישראליות להשתתף בגלל שימוש באמצעים בעזה, אז זה צריך להיות תקף על כל החברות - ולא רק אמצעים ישראלים משמשים את מערכת הביטחון". בשורה התחתונה, בתערוכה הזו הציגו חמש מבין שבע החברות שתכננו להשתתף, בגלל שהפסיקה הגיעה פחות משבוע לפני תחילתה.

חברה שכן הופיעה בתערוכה היא מספנות ישראל, שבין השאר הציגה את מיני שלדג, סירת קרב בגודל 20 מטרים בלבד, וספינת הקרב חדשה מדגם S80. "אנחנו לא בעימות עם צרפת, אנחנו חברה ישראלית וזכותנו להציג בתערוכה בינלאומית שמתקיימת בצרפת", אומר המנכ"ל איתן צוקר. "הפרוטוקול אומר שהמארגנים צריכים להוביל לקוחות אליך. במקרה שלנו, מאחר שהיה עיכוב ולא היה ברור אם נשתתף, הם פחות הצליחו להביא לקוחות. זה גורם להרמת גבה. עם זאת, בהחלט נחשפנו ללקוחות והייתה תערוכה מוצלחת, שתביא עסקים נוספים".

במספנות ישראל נערכים לתערוכה הימית IMDEX שתתקיים בסינגפור במאי. "התערוכות חשובות למגע אישי עם מפקדים ובכירים בביטחון המדינה. תערוכה היא שלב בתהליך השיווק. להגיע לאדמירל עלול לקחת זמן, וכאן הכל חשוף. הנוכחות מציבה אותך בפוזיציה מול המתחרים".

היעד: תקדים למי שינסה ללכת בדרך הצרפתים

התערוכות הללו הן פלטפורמה משמעותית, אבל רק זירה אחת להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים, ולרוב לא סוגרים שם עסקאות. "זה לא רק הכסף, אלא החשיפה והפגישות", אומרת עו"ד משה. גורם בתעשיות הביטחוניות מספר לגלובס כי התערוכות הן כלי מול היתרון המהותי של החברות הישראליות: הוכחת המוצרים בשוטף בשדה הקרב. "בעידן הווטסאפ והסרטונים ברשת, התערוכות הן פלטפורמה פחות קריטית", אומר גורם אחר. "את המוצרים במילא יש להציג ללקוח, וזה לא קורה בתערוכות".

מנגד, ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, מספר כי "במקרה כשהייתי ביורונאבאל ליד דוכן מספנות ישראל, הגיע בכיר מחוף השנהב. מה אם הוא היה בא לחפש אותם והם לא היו שם". בן יהודה מ־TSG מסביר שהתערוכות קריטיות כי לקוחות מגיעים אליהן במטרה לבצע עסקאות. "זה כמו ההבדל בין לפנות לאנשים בטלפון או לפגוש אותם בקניון. אנחנו רואים בתערוכות עד כמה מתעניינים במוצרים הישראליים. יש פער גדול בין השטח באירופה, שמעוניין במוצרים, לבין מה שצרפת מנסה לעשות. הלקוחות מתעניינים במוצרים הישראליים משום שהם הוכחו בקרב, Combat Proven, וזהו יתרון גדול של התעשייה שלנו".

בצרפת התערוכות משמשות למינוף כוחן העסקי של תעשיותיה הביטחוניות, כמובן שגם מול ישראל. בדירוג 100 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם של אתר דיפנס ניוז, שלוש הישראליות הגדולות, אלביט, התעשייה האווירית ורפאל, מדורגות במקומות 22, 28 ו־34 בהתאמה. אותו דירוג כולל חמש חברות צרפתיות המדורגות ממקומות 13 (איירבוס, שהיא דו-לאומית) ועד 38, ובהן ת'אלס, נבאל, ספראן ודאסו.

"לצרפתים יש אינטרסים מתחת לפני השטח", מציין מנכ"ל מספנות ישראל. זה לא לגיטימי לארח בתערוכה בינלאומית באופן לא שווה מסחרית". ברמה הלאומית, צרפת היא יצואנית אמל"ח גדולה בהרבה מישראל. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי בשנים 2023-2019 דורגה צרפת במקום השני ביצואניות האמל"ח בעולם, עם 11% מתוך כלל הסחר, וישראל במקום התשיעי עם 2.4%. שתי המדינות נאבקות על עסקאות בהיקף ענק בגזרת הודו. בחמש השנים החולפות, ראש הממשלה נרנדרה מודי היה הלקוח המשמעותי ביותר הן של צרפת (29% מתוך כלל היצוא הצרפתי) והן של ישראל (37%). "אנחנו פוגשים את החברות הצרפתיות במכרזים, בין אם בהודו או במדינות אחרות", מספר לגלובס בכיר בתעשיות הביטחוניות. "כל אנליסט בחברות הצרפתיות מבין את האתגר שמציבה להם ישראל".

לכן, ממשלת צרפת מערערת כעת על עצם הסמכות של בית הדין המסחרי לפסוק נגד החלטת הממשלה, ועל כן פנתה לבית דין אחר. מקרון ואנשיו מתכוונים כעת ליעד רחוק ויוקרתי בהרבה מהתערוכות הקודמות - הסלון האווירי בפריז שיתקיים ביוני ובו, למשל, סיבט (האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון) מתכנן כתמיד ביתן.

עתירה שנחשבת לתיק של "פעם בעשור"

הערעור על סמכות בית הדין המסחרי לדון בסוגיה הוא הפעם הראשונה שממשלת צרפת נכנסת במלוא העוצמה לנושא, ולא מסתתרת מאחורי המארגנים. "לפני חמש שנים, כשנכנסתי לתפקידי, לא הייתי מאמין אם היו אומרים לי שאדרש להיאבק עם הצרפתים על האדמה שלהם", מספר נשיא התאחדות התעשיינים, המעורבת בכל התהליכים המשפטיים.

כעת מתקרב שיא העימות המשפטי: עתירת ממשלת צרפת לבית הדין לבוררויות. מערכת המשפט הצרפתית שונה מזו הישראלית. זהו מוסד שמטפל בכעשרה תיקים בלבד בשנה. הדיון בסוגיה הישראלית יתקיים בפני הרכב מיוחד של תשעה שופטים, ערכאה שרק חלק קטן ממשרדי עורכי הדין בצרפת מורשים להציג בפניה. גורמים המעורים בפרטים מספרים כי עתירה שכזו נחשבת לתיק של "פעם בעשור".

בנושא הסלון האווירי לא צפויים לוחות זמנים דוחקים. התערוכה נקבעה ל־16 ביוני והצד הישראלי נדרש להגיש את תגובתו לעתירה עד 20.11. לבית הדין יש שלושה חודשים להגיש את תשובתו, וביכולתו לקבוע ארכה של חודש נוסף לכל היותר.

"ממשלת צרפת עומדת בדעתה כי הנושא לא שפיט, ולא בית הדין הנכון דן בו", מסכם תומר. "גופים עסקיים בצרפת אמרו שהם לא מבינים את הדרישה. אומרים לי ש'שום דבר לא קורה בהתערבות נציג ממשלה צרפתי, אלא אם יש הנחיה ממשלתית'. לא נוסדנו בשביל זה והתקציב שלי לא מכסה את עורכי הדין בצרפת, אבל אנחנו לא מוותרים. אם ננצח, זה יהיה סוף פסוק על כל הניסיונות העתידיים, וגם תקדים למדינות שינסו ללכת בדרך הצרפתים".