צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
כשאתם חושבים על הבורסה בתל אביב, אתם בטח חושבים על מניות. גם בעיתונות הכלכלית עוסקים בדרך כלל בסערות ובתהפוכות של שוק המניות, אלה שמזנקות, אלה שמתרסקות, והמדדים המובילים. אבל האמת, שהבורסה הישראלית היא הרבה יותר בורסה של חוב מאשר של מניות.
● ראיון | "במקום לחפש את המניה הלוהטת הבאה, פשוט תקנו את הכלכלה כולה"
● שטראוס מוכרת את חלקה בפעילות החומוס והסלטים העולמית תמורת 900 מיליון שקל
● שנה לכהונת נשיא ארגנטינה: האינפלציה נבלמת, הצמיחה בדרך, אבל המחיר כבד
שוק האג"ח בתל אביב גדול משמעותי משוק המניות, היקף המסחר היומי בו כמעט כפול - והפער רק הולך ומתרחב. גלובס בדק איך הפכה הבורסה המקומית לשוק החוב, ומה המשמעות עבור המשקיעים הישראלים.
מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק האג"ח מתחילת שנת 2024 עומד על 4.3 מיליארד שקל, כאשר קרוב ל־80% ממנו מתרחש בשוק האג"ח הממשלתי והיתרה בשוק הקונצרני (אג"ח חברות). לשם השוואה, מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק המניות הוא 2.1 מיליארד שקל - כמחצית. רוב מכריע של מחזורי המסחר בשוק המניות, מתרכז במספר מצומצם של חברות מובילות. גם קצב הגידול במחזורי המסחר מציג תמונה עגומה לגבי שוק המניות. בזמן שזה עלה ב־5% השנה, בשוק האג"ח הממשלתי חלה קפיצה של 16% ובקונצרני של 10%.
זאת ועוד. היקף ההנפקות בשוק האג"ח המקומי, הממשלתי וגם הקונצרני, גבוה בהרבה מהנפקות המניות. כך, מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר, נרשמה עלייה של 12% בגיוסי חוב על ידי חברות ציבוריות לסכום של 73 מיליארד שקל. בשוק המניות גייסו חברות באותו הזמן סכום של 8 מיליארד שקל בלבד, היקף דומה לשנה שעברה.
הסיבה לזינוק במסחר באג"ח היא כפולה: ראשית עליית המדרגה בגיוסי החוב של הממשלה ושנית, עליית הריבית שהפכה את התשואות בשוק הסולידי לאטרקטיביות. עליית התשואות הובילה מנהלי השקעות רבים להמליץ שוב ושוב על רכישת אג"ח לפני שהריביות יירדו, כדי "לקבע" תשואות יפות בתיק לשנים הבאות.
עם זאת, רוב המשקיעים הפרטיים פחות מתעסקים בשוק האג"ח ישירות, והפעילים המרכזיים בו הם גופים מוסדיים, מנהלי חסכונות הציבור לטווח בינוני וארוך.
אפשר להנפיק אג"ח גם ל־100 שנה
מהי בכלל איגרת חוב ומה היתרונות שלה לעומת מניות? איגרת חוב מייצגת הלוואה שניתנת ע"י המשקיעים לחברה ציבורית או למדינה. זאת, בתמורה לריבית בגובה מסוים, שאותה משלם הגוף הלווה לאורך תקופת ההלוואה, בדרך כלל פעם או פעמיים בשנה, עד למועד הפידיון הסופי, בה מתקבל תשלום הריבית האחרון בתוספת סכום הכסף המקורי של ההלוואה (הקרן).
בניגוד להשקעה במניה, מי שמחזיק באג"ח לא הופך לשותף בחברה, לא זכאי לדיבידנדים, ולא יכול להצביע באסיפות בעלי המניות של החברה. מנגד, הוא גם אינו חשוף לסיכון של נפילה במחיר המניה, וכל עוד התאגיד עומד בהחזר התשלומים, המשקיע צפוי לקבל את מלוא כספו בחזרה בתוספת הריבית הנקובה.
בנוסף, במקרה שהחברה המנפיקה נקלעה לקשיים או אף להסדר חוב, מחזיקי האג"ח מקבלים את כספם חזרה לפני בעלי המניות, ולעיתים אף מחזיקים בשיעבוד על חלק מנכסי החברה. ניתן להנפיק איגרות חוב לתקופות קצרות, בדרך כלל למספר שנים, אך יש גם אגרות חוב ל־10 שנים ויותר. בזמן מגפת הקורונה מדינת ישראל ניצלה את הריבית האפסית ששררה באותו זמן בעולם והנפיקה לראשונה בתולדותיה אג"ח ל־100 שנה. כיום בריבית של 5% זה כבר פחות משתלם, ולכן אין כעת הנפקות נוספות לתקופה כזו.
כאמור, שוק האג"ח בת"א גדול משמעותית משוק המניות. על פי נתוני הבורסה, השווי הכספי של כל שוק אגרות החוב בישראל, נכון לחודש אוקטובר האחרון, עומד על 1.37 טריליון שקל. הרכיב הגדול ביותר הוא אגרות החוב הממשלתיות (716 מיליארד שקל), אחריו אגרות החוב הקונצרניות, שהנפיקו החברות (425 מיליארד שקל) ואליהם מצטרף המק"מ (מלווה קצר מועד - כמו אג"ח לשנה אחת) של בנק ישראל עם 227 מיליארד שקל. בשוק הקונצרני רוב האג"ח צמודות מדד, בזמן שבחוב הממשלתי התמונה הפוכה, והרוב בריבית שיקלית קבועה.
לשם השוואה, שווי שוק המניות בת"א הגיע בחודש אוקטובר לשווי כולל של 1.1 טריליון שקל, גידול של 16% לעומת סוף שנת 2023. מאחר שבוצעו רק הנפקות בודדות בשוק המניות בשנה האחרונה, עליית השווי של שוק המניות נבעה בעיקר מהעליות בבורסות.
"למרות ששוק האג"ח בארץ הוא הכי נגיש בעולם, הישראלים לא מנצלים מספיק את האפשרויות בשוק הזה. אנשים גם לא קונים אג"ח ולא מכירים את קרנות הסל הרלוונטיות. אין לזה הסבר חוץ מחוסר בחינוך פיננסי. בסוף זה אינטרס של הממשלה, זה גם יוריד את עלויות הגיוס שלה", אומר יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים, בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
לדבריו, הסיבה לסחירות הגבוהה יותר בשוק האג"ח נובעת משלוש סיבות עיקריות. "זו דינמיקה אחרת של שוק. ראשית, העובדה שאג"ח מנפיקים כל הזמן, גם כדי לפרוע אג"ח קודמות שהגיעו לסיומן וצריך 'למחזר' אותן". העניין הזה קיבל רק בשבוע שעבר התייחסות מבנק ישראל. בבנק המרכזי דווקא נשמעים מודאגים מהמגמה: "הגידול בהנפקות אג"ח לטווח קצר, כדי לגלגל את החוב כל עוד הריבית עדיין גבוהה ומתוך הנחה לירידתה, חושפת את המנפיקים לסיכון גבוה יותר לגבי המימון מחדש", נכתב בדוח היציבות הפיננסית.
פגוט מציין שתי סיבות נוספות: "סיבה שניה היא שמדובר בנכס שנחשב בסיכון נמוך יותר ולכן המוסדיים יותר פעילים בו. והסיבה השלישית היא מבנה השוק השונה. בחלק גדול מהחברות יש בעלי שליטה או בעלי עניין שמחזיקים ב־60% ואפילו 70% ממניות החברה, הם לא מוכרים אותם ולכן הכמות שניתן לסחור בה (הנזילות) קטנה בהרבה". כלומר, שוק המניות בארץ פשוט קטן מידי על הכסף שעובר כאן.
זינוק בהיקפי הגיוס הממשלתי
בשוק האג"ח המקומי מתרחש בשנה האחרונה אירוע יוצא דופן המתמקד באג"ח הממשלתיות. בצד עלויות המלחמה הגדולות, מתחילת השנה ועד אוקטובר נרשם זינוק של פי 2.7 בהיקף הנפקות החוב החדשות ע"י המדינה, לסכום עצום של 157 מיליארד שקל - כ־4 מיליארד שקל כל שבוע לפי נתוני הבורסה. חלק מגיוסי האג"ח בוצעו בחו"ל, אך מדובר בכ־80% מהגיוס הכולל.
ויש מי שמעדיפים להסתכל על חצי הכוס המלאה. "לאורך השנה התשואה על האג"ח הממשלתיות נעה בטווח של 4%־5% ולא הייתה 'התפרקות'", אומר גורם בכיר בשוק. "כיום המשקיעים הגלובליים רואים בישראל הזדמנות. הם מעריכים שהמדינה תצא מהמצב הנוכחי, בעוד שנה שנתיים, ובוודאי בעוד חמש עשר שנים. זה מה שאנחנו שומעים ממשקיעים זרים ובאוצר מצליחים לגייס כסף גם בחו"ל בצורה מאוד יפה".
מי הן איגרות החוב הפופולריות
מנתוני הבורסה עולה כי אגרות החוב הסחירות ביותר הן אג"ח עם מח"מ (משך חיים ממוצע) של 7 שנים שמספק נכון להיום תשואה ברוטו של 4.5%. אחריו, אג"ח ממשלתית עם מח"מ של קצת פחות מ־4 שנים וזו מספקת תשואה של 4.4%. מחזורי המסחר בסדרות הללו מגיעות לממוצע יומי של יותר מ־200 מיליון שקל ביום.
לשם השוואה, המניה עם מחזור המסחר הגבוה ביותר היא מניית בנק לאומי שנהנית ממחזור יומי ממוצע של 122 מיליון שקל ביום מתחילת השנה. אחריה בנק הפועלים עם מחזור יומי של 111 מיליון שקל, השלישית היא טבע עם מחזור יומי של 71 מיליון שקל.
סדרות האג"ח הקונצרניות הסחירות ביותר הן של חברת אדמה עם מחזור יומי של 13 מיליון שקל, אחריה זו של בנק לאומי עם מחזור יומי של 10 מיליון שקל, מזרחי טפחות עם סכום דומה ועזריאלי עם 8.6 מיליון שקל ביום. "התוצאה לא מפתיעה" מתייחסת רונית הראל בן זאב מנכ"לית חברת הדירוג S&P מעלות לזהות המובילות במחזורים, "בורסה בת"א מורכבת בעיקרה מחברות פיננסים ונדל"ן". היא מוסיפה ש"בדרך כלל בעולם תחום המניות חזק יותר מתחום איגרות החוב, אבל אצלנו המצב הפוך כבר שנים רבות.
"מרווחי הסיכון באג"ח (הקונצרניות לעומת הממשלתיות) בכל רמות הדירוג נמוכים כיום בהשוואה לרמתם לפני ה־7 באוקטובר, ולא משקפים את חוסר הוודאות הגאו־פוליטית, המדינית וגם הכלכלית". כך למשל באג"ח בדירוג של AA ירד המרווח מכ־2% בתחילת המלחמה לכ־1% היום. "הסיבה לכך היא כנראה הנזילות הגבוהה של הגופים המוסדיים, לעומת העובדה שיש סחורה מוגבלת בשוק מבחינת מגוון אפשרויות ההשקעה".