אחרי ההפגנה: הפרקליטות עונה לטענות על רדיפה בפרשת הדלפת המסמכים מלשכת רה"מ

פרשת אלי פלדשטיין, דובר ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהועמד לדין אתמול (ה') על מסירת ידיעה סודית לתקשורת הזרה, מעוררת שאלות, טענות ואמוציות בקרב הציבור. אתמול הגיעו המונים לתמוך בפלדשטיין שזכה בינתיים לביקורים של חברי כנסת מהימין.

● בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט
● ח"כ טלי גוטליב רוצה לקדם חוק שימנע את העמדתה לדין

הביקורת על הפרשה כוללת טענות על המעצר הממושך, ההחלטה לחקור הדלפות מול מקרים אחרים, העבירה החמורה שבה הוא הואשם וטענות לרדיפה של סביבת ראש הממשלה עולות מצד חברי כנסת מהימין.

לנוכח טענות אלו, דוברות הפרקליטות הוציאה היום מסמך שבו היא משיבה על הטענות שונות. "נוכח לא מעט פייק ניוז שמפיצים גורמים אינטרסנטיים, מצאנו לנכון להביא לידיעת הציבור מידע נוסף, מעבר לאמור בכתב האישום שהוגש היום", נכתב בהודעה.

● לקריאת המסמך המלא

אחת הטענות היא למה הפעם חוקרים בניגוד למקרי הדלפות אחרים. לעמדת הפרקליטות, "לא מדובר כאן בסתם 'הדלפה' של מסמך מתוך המערכת השלטונית אל התקשורת".

"פלדשטיין והנגד במיל' נאשמים שיצרו באופן מכוון ציר ישיר שעוקף את המערכת הצבאית שאחראית על בחינת והעברת מידע לדרג המדיני, כששניהם לא מוסמכים לכך. הנגד אינו מוסמך להעביר מידע כל כך סודי ורגיש למי שאינו בעל סיווג מתאים, ואילו פלדשטיין אינו מוסמך להיחשף למידע ובוודאי שאינו מוסמך להעביר אותו הלאה".

עוד מודגש כי פלדשטיין לא קיבל סיווג ביטחוני כלל ולכן לא אושר להעסיק אותו בתפקיד דובר לעניינים ביטחוניים במשרד ראש הממשלה.

לטענת הפרקליטות, הידיעה שנמסרה ופורסמה בעיתון ה-Bild הגרמני הושגה באמצעות אמצעי מודיעיני סודי וגורמי הביטחון קבעו שפרסומו יכל לגרום נזק של ממש לאיסוף מידע וחשיפת מקורות.

עוד נכתב כי החקירה החלה בתלונה על דליפת מידע ולא ידעו מי הדליף כשנפתחה החקירה. זאת כתגובה לטענה שמחפשים את סביבת נתניהו.

טענה נוספת היא כי צה"ל הסתיר את המידע מראש הממשלה, שהיה זכאי לקבל אותו.

על כך משיבים בפרקליטות כי הידיעה הסודית לא הועברה ע"י גורמי המקצוע בנוהל העברת המסמכים המקובל כי "בסמוך לאחר קבלתה, התקבלו ידיעות מודיעיניות עדכניות, שנבחנו ע"י גורמי המקצוע באגף המודיעין ונמצאו רלוונטיות יותר לסוגיית המשא ומתן. הידיעות הרלוונטיות האלה הועברו לגורמים שעסקו בסוגיית המשא ומתן וכן לדרג המדיני, בנוהל המקובל".

על הטענה כי עקיפת הצנזורה ע"י פרסום מידע בכלי תקשורת זרים, היא פרקטיקה מקובלת הם משיבים כי מדובר בפרקטיקה פסולה. ובמקרה הנוכחי נמצא שמדובר במידע שעשוי לגרום לנזק לאגף המודיעין. שנפסל לפני פרסומו וגם לאחר מכן כל ידי הצנזורה.

הטענה: המסמך ממילא פורסם בינואר בישראל 

אחת הטענות שעלו היא שהמסמך הסודי שפלדשטיין העביר לעיתון Bild הגרמני ממילא פורסם כבר בחודש ינואר בכלי תקשורת ישראלים.

בפרקליטות משיבים כי טענה זו לא נכונה. לדבריהם, "לא מדובר במה שזכה בתקשורת לכינוי "מסמך סינוואר". מדובר במידע אחר סודי ורגיש ופרסומו עלול להביא לפגיעה בביטחון המדינה".

למה פלדשטיין הואשם בכוונה לפגוע בבטחון המדינה?

אחת הטענות הנוספות העולות היא למה הואשם פלדשטייןהואשם במסירת ידיעה סודית "בכוונה לפגוע בביטחון המדינה", כאשר לטענתו פעל לטובת המדינה.

על כך משיבים בפרקליטות כי פלדשטיין פרסם את הידיעה הסודית לא לטובת המדינה, אלא כדי להשפיע על השיח בתקשורת. אך בכל מקרה הוא עומד לדין על מעשיו. ולא על המטרה שמאחוריהם.

בכתב האישום אין טענה שהוא התכוון לפגוע בביטחון המדינה אלא הפרקליטות נסמכת על "כלל הצפיות", כלל משפטי לפיו אם אדם יכל לצפות כאפשרות קרובה לוודאי שמעשיו יביאו לתוצאה - רואים זאת ככוונה.

לדברי הפרקליטות, "לא המניע למעשים הוא שקובע, אלא העובדה שפלדשטיין היה צריך לצפות מה עלולה להיות התוצאה של המעשים שלו. פלדשטיין היה מודע לכך שהצנזורה פסלה את פרסום הידיעה, על תוכנה, מה שמוכיח שהוא ידע שקיימת אפשרות קרובה לוודאי שהפרסום יביא לפגיעה בביטחון המדינה".

עוד מתייחסים לכך שפורסם שפלדשטיין נאשם ב"ריגול חמור" ומסבירים כי מדובר בכותרת סעיף העבירה בחוק העונשין, אף שלא מדובר בפעולת ריגול. "הסעיף לא עוסק בהכרח בריגול לטובת האויב. הוא עוסק בכל מי שאסף או מסר ידיעה סודית לאדם אחר, מבלי שהיה מוסמך לעשות זאת, אפילו אם לא התכוון לפגוע בביטחון המדינה", נכתב באשר לעבירה החמורה בה הואשם שיש לצידה עונש מקסימלי של מאסר עולם. בפרקליטות מסבירים כי זה לא מעיד על העונש שיקבל בסופו של יום, אם יורשע, אך כן מעיד על החומרה שהמחוקק ראה את העבירה.

*** חזקת חפות: אלי פלדשטיין והנאשם הנוסף בפרשה לא הורשעו, ועומדת להם חזקת החפות.