מחדל העוברים באסותא: ביהמ"ש קבע כי התינוקת תועבר להוריה הביולוגיים

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע היום (א') בהחלטה דרמטית כי התינוקת סופיה, בת כשנתיים היום, תועבר להוריה הביולוגיים. הילדה עומדת במרכזה של פרשה במסגרתה בשל מחדל ביחידת ההפריות באסותא ראשון לציון הוחדר עובר לרחמה של האם הלא נכונה, שילדה אותה וגידלה אותה עם בעלה.

בית המשפט נתן צו הצהרתי לפיו ההורים הגנטיים הם הוריה של סופיה, והיא תועבר לידיהם. הרווחה אחראית להכין תוכנית סדורה לכך. ההורים המגדלים צפויים להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ולעכב את ביצוע ההחלטה. 

● דוח המבקר: מספר ההפריות זינק ב-60%, אך המדינה לא נערכה

ההורים המגדלים: "הצדק לא נעשה"; ההורים הגנטיים: "הטעות תוקנה" 

עורכי הדין גלית קרנר ויונתן קניר, שייצגו את ההורים המגדלים, מסרו: "אנו תמהים על מתן פסק הדין בזמן שיא, שעה שרק ביום רביעי התקיים דיון הוכחות, ואין אפילו פרוטוקול. כתיבת פסק הדין בזמן כה קצר, בלי שהוא באמת דן בשאלות הרות-הגורל שבמחלוקת לאור בקיעים שנתגלו בעמדת המומחה החדש, שמונה רק באפריל כפסיכולוג ליתן את עמדתו האישית בתיק - לא מובנת.

"ברור שבנסיבות הצדק לא רק שלא נעשה, אלא גם לא נראה. בכוונתנו ללמוד את פסק הדין ולהגיש ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע. אמא של סופיה, שכיום היא כבר ילדה מתוקה בת למעלה משנתיים, אינה רחם להשכיר, ואין לעקור ממנה את בתה אותה ילדה והניקה. זה לא אנושי, ולא ניתן לזה יד". 

ההורים הגנטיים מסרו בתגובה: "הטעות תוקנה, וסופיה חוזרת הביתה לגור עם המשפחה שאליה הייתה אמורה להיוולד. נעשה הכול כדי להגן עליה ועל פרטיותה ולגדל אותה בנחת. אנו מאושרים ומחכים לרגע בו נוכל סוף-סוף לחבק את בתנו, והיא אותנו, דבר אשר לו חיכינו זמן כה רב".

עורכי הדין שמואל מורן ונועה גלרמן ליאל, פרקליטיהם של ההורים, מסרו: "התוצאה אליה הגיע בית המשפט היא היחידה המתבקשת, הערכית ובעיקר הנכונה והנדרשת לטובת הילדה, עתידה, זהותה וסיפור חייה. מצער אותנו שההליכים נמשכו זמן רב. אנו תקווה כי פסק הדין שניתן היום יהיה סוף להדיינות משפטית והתחלה של חיים טובים ושקטים לסופיה".

"החוק לא מסדיר קונפליקט כזה" 

השופט עובד אליאס ציין בהחלטתו כי "בהינתן כי נקודת המוצא היא שהורים גנטיים הם ההורים הטבעיים, וכי מוטב לכל ילד לגדול אצלם (אלא במקרים שאין מסוגלות הורית), ובהינתן הנסיבות כי מדובר בטעות קשה בהחדרת העוברים, וכי בשיתוף-פעולה ובדרך מושכלת, מבוקרת ומפוקחת ניתן יהיה לתקנה תוך הפחתת הנזק ככל הניתן - אין בידי לקבל את הגישה הקובעת כי את הנעשה אין להשיב. רק שנה וחצי לאחר הלידה אותרו ההורים הביולוגיים שתבעו לקבל את הילדה". 

השופט אליאס ציין כי החוק לא מסדיר קונפליקט כזה, וכי אין כל פסיקה תקדימית בישראל בעניין. "הכלל הוא כי לא ניתן לקבוע שלושה הורים. סופו של ההליך כאן יכול להביא לתוצאה של שני הורים בלבד. דומה כי אין חולק בין הצדדים כי טובת הילדה מחייבת זוג הורים שהוא אחד מהם, ולא כל צירוף של אב מזוג אחד ואם מהזוג האחר (או שני אבות או שתי אימהות). מצב שכזה, גם אם היה ניתן להגיע אליו משפטית, אינו לטובת הילדה, לשון המעטה". 

חוות-דעת מנוגדות

לבית המשפט הוגשו חוות-דעת מנוגדות של גורמי המקצוע: האחת המליצה להותיר את הילדה אצל הוריה שילדו וגידלו אותה, והשניה המליצה להעבירה להורים הגנטיים. בשתי חוות-הדעת הומלץ לשתף את הילדה בעתיד בסיפור חייה באופן שיותאם לגילה ולהבנתה, ולשמור על קשר כזה או אחר עם זוג ההורים שלא תגדל עמם.

בית המשפט החליט לאחר לבטים לקבל את חוות-הדעת של ד"ר גוטליב, לפיה התועלת העתידית שתיצמח, במיוחד לטווח הרחוק, מהעברתה של הילדה להורים הגנטיים, עולה על הנזק שיכול להיגרם בטווח הזמן הקצר כתוצאה מהניתוק. 

השופט ציין כי שני גורמי המקצוע שבחנו את המקרה היו תמימי-דעים כי יש לספר לילדה בעתיד את סיפור חייה ואף לשמר הקשר עם זוג ההורים עמם לא תגדל. "נראה לי נכון וראוי יותר, ואף בשיעור ניכר, כי סופיה תלמד עם התבגרותה (ובאופן מותאם לגילה) כי בשל טעות שנפלה היא חיה בשנותיה הראשונות אצל אותם אנשים טובים עמם היא בקשר עד היום (יום היידוע), שגידלו אותה במסירות ובאהבה, ובהמשך, ולבקשת הוריה הגנטיים, תוקנה הטעות, והיא עברה לגדול עמם".

בית המשפט מצא את חוות-הדעת של גוטליב כ"נכונה וראויה". לפי חוות-הדעת, "התועלת שתיצמח מהעברת הילדה להוריה הגנטיים וחיים עמם עולה על הנזק שייגרם כתוצאה מהניתוק מהוריה המגדלים. התועלת בחיים אצל ההורים הגנטיים היא, בין היתר, בבניית הזהות העתידית, התחברות לשושלת הדורות של המשפחה, סיפור משפחתי דומה, דמיון פיזיולוגי, ערכים משפחתיים". 

"ניתוק מושכל והדרגתי" 

לדברי השופט, "בשים לב ליתרונות הרבים, שאין חולק כי קיימים בגדילה וחיים אצל הורים גנטיים, ברי כי במקרה דנן, על שיעור הנזק שייגרם בשל הניתוק להיות גבוה דיו כדי להביא לתוצאה של אי-העברה. לטעמי, אין כך הם פני הדברים דנן, והדברים אף מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה הבלתי מוכחשת כי בהינתן ניתוק מושכל, הדרגתי ומפוקח, תלך מידת הנזק ותפחת".

באשר לטענה כי לילדה יש מום בלב, שמהווה סכנת חיים אן תעבור להורים הגנטיים, כתב השופט: "רופא הלב המטפל לא טען לסכנת חיים. נאמר בצורה כללית כי לעתים (ובאופן לא ודאי) המצב הנפשי יכול להשפיע על המצב הפיזי, אולם ברי כי אין מדובר בסכנת חיים".

לדבריו, "ד"ר גוטליב תיאר כי ההורים הגנטיים יוכלו להעביר לילדה את הנרטיב של סיפור חייה טוב יותר בעשרות מונים מההורים המגדלים, ובין היתר משום יכולות גבוהות יותר שלהם, הבנה ותובנה למצב והעובדה כי הם בעלי בחינה בוגרת ועצמאית יותר של ניתוח המצב המורכב, והם מצליחים לתכלל את הצרכים ואת המועקות של הילדה בתוך מערכת השיקולים שלהם - בעוד שההורים המגדלים תוארו כמכחישים את המציאות הגנטית של הילדה".