גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניסיון להילחם במל"טים האיראנים, שיתוף הפעולה החדש של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: רוסיה מגייסת בכפייה לוחמים תימנים בסיוע החות'ים, שיתוף הפעולה של ישראל ואוקראינה, והחיים בביירות בצל המלחמה עם חיזבאללה ● כותרות העיתונים בעולם  

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

המדינה שמגנה את ישראל אבל רוכשת ממנה נשק במיליארד אירו
ראיון | "הרוסים מנצחים על המלחמה באוקראינה אבל גם במזרח התיכון"

1הדיל של רוסיה עם החות'ים

"כוחות מזוינים המזוהים עם רוסיה גייסו מאות גברים תימניים כדי להילחם באוקראינה. מבצע הסחר של לוחמים תימניים שהתרחש בצללים, מדגיש את הקשרים הנרקמים בין מוסקבה לחות'ים", כך דווח בפייננשל טיימס, היום (א'). "המגויסים התימניים סיפרו כי הובטחו להם משרות בעלות שכר גבוה ואפילו אזרחות רוסית. הם גויסו בכפייה לצבא הרוסי על ידי חברה מקשרת מטעם החות'ים ונשלחו לחזית באוקראינה", כך נכתב.

דיפלומטים אמריקאים אמרו לפייננשל טיימס כי "ההסכם בין הקרמלין לחות'ים, שלא היה אפשרי לפני המלחמה באוקראינה, הוא סימן לכך שרוסיה מוכנה להרחיב את המלחמה למזרח התיכון וכן סימן לכך שהיא מתחזקת את קשריה עם איראן". טים לנדקינג, שליח מיוחד מטעם ארה"ב לתימן, אישר כי רוסיה אכן מקיימת קשרים עם החות'ים ואף מדברת על העברת נשק. "סוגי הנשק שהם דנים בהם מטרידים מאוד ויכולים לאפשר לחות'ים לפגוע בספינות בים האדום ואולי גם מעבר לו", כך אמר.

רבים מהלוחמים התימנים המגויסים בכפייה עונים על הצורך הגובר של רוסיה בלוחמים. אולם, המגויסים התימנים לא עברו הכשרה צבאית. "רבים מהם הונו והובלו לרוסיה, שם חתמו על חוזי גיוס שלא יכלו לקרוא. תימן היא מקום שדי קל לגייס ממנו. זו מדינה מאוד ענייה", נכתב. לוחם בשם בדוי שהתראיין לכתבה אמר כי הוא נמשך להבטחות תעסוקתיות שנשלחו אליו תחת השמות המכובסים "תעשייה ביטחונית והנדסה", בתקווה שיוכל להרוויח כסף ולסיים את לימודיו. אחת ההבטחות הגדולות ביותר הייתה שכר גבוה. לדוגמה, אחד הלוחמים ציין כי הובטח לו בונוס של 10,000 דולר ועוד 2,000 דולר בחודש, בנוסף לאזרחות רוסית בתמורה לעבודה במפעלי ייצור רחפנים. כשהתימנים הגיעו הם נלקחו בכפייה לחתום על החוזים, שנכתבו ברוסית, וכשסירבו לחתום, איימו עליהם באלימות באמצעות ירי באוויר ושימוש בכוח פיזי. "חתמתי על החוזה כי פחדתי", אמר אחד המגויסים.

מאמצי הגיוס מדאיגים את הקהילה הבינלאומית, במיוחד לאור העובדה שהם מגויסים בכפייה ונדחפים לעימותים צבאיים מבלי שהיו מודעים לכך. לאור זאת, מספר פעילים עולמיים וארגונים חברתיים, ביניהם הפדרציה הבינלאומית של מהגרי תימן, פועלים לשחרורם של תימנים שגויסו בכפייה, ואף הצליחו לאחר לחץ דיפולמטי לשחרר 11 תימנים בתחילת החודש. יו"ר הפדרציה עלי אל-סובאהי, אמר לפייננשטל טיימס כי "מאות תימנים עדיין נמצאים ברוסיה. אנחנו עוקבים אחר השבתם משדה הקרב".

מתוך הפייננשטל טיימס, מאת צ'ארלס קלובר, אנדרו אנגליה וכריסטופר מילר. לקריאת הכתבה המלאה.

2 ישראל נעזרת באוקראינה כדי להתמודד עם איומי המל"טים האיראנים

"לאור השימוש הנרחב במל"טים איראנים, ישראל ואוקראינה מחזקות את שיתוף הפעולה בהחלפת טכנולוגיות, כאשר שתי המדינות ניצבות בפני איומים דומים", כך דווח באתר Army Recognition. "ישראל שניצבת בפני תקיפות מל"טים בכל החזיתות, כולל מלבנון סוריה ותימן, עושה שימוש במומחיות של אוקראינה בהתמודדות עם מל"טים איראניים שרוסיה משתמשת בהם", נכתב.

שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי אמר כי "על ישראל ללמוד את הניסיון האוקראיני בהגנה מפני מל"טים". ברודסקי הוסיף כי מלחמת אוקראינה הובילה לפיתוח מהיר של טכנולוגיות צבאיות, שישראל מעוניינת להוסיף ליכולת ההגנה האווירית שלה. "בין החידושים האוקראיניים נמצאים מערכות גילוי אקוסטיות מבוססות בינה מלאכותית. חברות אוקראיניות כמו Zvook פיתחו חיישני אקוסטיקה המסוגלים לזהות מל"טים ממרחק של מספר קילומטרים עם דיוק גבוה וכמעט ללא אזעקות שווא. מכשירים קלים וזולים אלו מאפשרים תגובה מהירה, ומפחיתים את הנזק הנגרם מהתקפות מל"טים. בנוסף, אוקראינה מפתחת מל"טי יירוט ומערכות ניידות נגד מל"טים, מה שיוצר רשת הגנה גמישה ומסתגלת שמתאימה לתנאי הקרב", נכתב.

"שגריר אוקראינה בישראל, יבגני קורניצ'וק, אישר את ההתעניינות הגוברת מצד חברות ישראליות כמו אלביט ו-R2 בפתרונות האוקראיניים", נכתב. שיתופי הפעולה מציעים לישראל טכנולוגיות מוכחות בשדה הקרב, ובמקביל מספקים לאוקראינה הזדמנויות לשלב את המומחיות הישראלית. "שיתוף הפעולה מדגיש את היתרונות של שתי המדינות. המומחיות הטכנולוגית של ישראל והגישה למערכות מתקדמות משתלבות עם החדשנות המוכחת של אוקראינה בשדה הקרב כדי להתמודד עם איומים משותפים", כך נכתב.

מתוך ה-Army Recognition. לקריאת הכתבה המלאה.

3המלחמה בין חיזבאללה לישראל גוררת את ביירות שוב למעגל של הרס

העמקת תקיפות צה"ל בשכונות חיזבאללה בביירות לוקחות את אזרחי לבנון אחורה בזמן למשבר הכלכלי ולרגע בו ארגון הטרור שינה את פני המדינה , כך נכתב בוול סטריט ג'ורנל. "ביירות עברה מלחמה, קריסה כלכלית ופיצוץ בנמל ב-2020 שהחריב את רוב מרכז העיר. עכשיו, הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה, ארגון שהוגדר כארגון טרור על ידי ארה"ב, גורר את ביירות חזרה לתקופה של אלימות, בדיוק כשהיא התחילה להתייצב אחרי שנים של כאוס", נכתב.

"את המקום שהרוס לי בראש, מישהו אחר הורס עכשיו", מצוטט בכתבה הבמאי הלבנוני, מוחמד דייקה, תושב ביירות המדווח על השינויים התרבותיים והפוליטיים שלבנון עברה במשך השנים. "ארגון המיליציה הנתמך על ידי איראן החמיר את שליטתו בשכונות בביירות והפך אותן לשמרניות יותר. נשים החלו ללבוש את כיסוי הראש האיראני במקום כיסויי ראש לבנוניים, והגברים דיברו יותר על השפעת טהרן", אמר .

המלחמה גרמה לא רק לאבידות ברכוש ובנפש אלא גם למשבר כלכלי. "הסכסוך גרם לנזק של 8.5 מיליארד דולר, לפי הבנק העולמי, כמעט חצי מהתמ"ג השנתי של לבנון, שהתרסק לאחר המשבר הכלכלי שהחל ב-2019", נכתב. "נכון לעכשיו, ביירות חיה תחת האיום של אלימות מתמשכת. תושבים רבים שהתפנו מבתיהם מצאו מקלט במרכז העיר, בכנסיות ובתי ספר, ממתינים לשוב לבתיהם, אך אין להם ודאות מתי זה יקרה. האפלה הכלכלית והפוליטית שמאפיינת את המדינה מאז משבר 2019 רק התעצמה בעטיה של המלחמה הנוכחית, וההרס של תשתיות קריטיות רק מחמיר את המצב".

"ביירות, שחוותה הרס אינסופי במלחמות אזרחים ובעקבות המשבר הכלכלי, ניצבת מול משבר נוסף שמאיים להחריב את שאריות התקווה שהיו לתושביה. לא מדובר רק במבנים שנהרסים או בתשתיות שמתמוטטות-זוהי התמוטטות של כל מערכת החיים העירונית: חינוך, בריאות, תעסוקה ותחבורה. כל אלו משתקים את העיר ומעמיקים את תחושת חוסר האונים", נכתב.

מתוך הוול סטריט ג'ורנל, מאת ג'ארד מלסין. לקריאת הכתבה המלאה.

4אנשי רוח קוראים לחרם תרבותי על ישראל: חוקר איראני מסביר מה הבעיה איתו

"יש סיכוי טוב שאחד מהסופרים האהובים עליכם מופיע ברשימה שקוראת לחרם על מוסדות תרבות ישראליים, בטענה כי שיתוף פעולה עמם פוגע בפלסטינים. מעולם לא הצטרפתי לחרם תרבותי על אף מדינה - לא על ישראל, לא על רוסיה ולא על איראן - מולדת נעוריי, שמשפיעה במיוחד על גישתי לנושא", כך כתב הסופר והחוקר האיראני אראש עזיזי באטלנטיק, בכתבה שכותרתה "סופרים צריכים לבנות גשרים במקום חומות".

עזיזי יוצא נגד המכתב שקורא לחרם תרבותי על ישראל, עליו חתמו 6,000 סופרים ואנשי רוח. המכתב מבקש להתייחס ל"משבר המוסרי הפוליטי והתרבותי העמוק ביותר של המאה ה-21". בין הסופרים החתומים על המכתב ניתן למצוא שמות מוכרים מאוד כמו אנני ארנו, הסופרת האירית סאלי רוני, וזוכת הפוליצר ג'ומפה להירי. "הם קוראים לחרם על מוסדות תרבות ישראליים, בטענה שמוסדות אלה שיחקו תפקיד מרכזי ב'נרמול אי-צדק'. מה שמשתמע מהמכתב הוא שאי-שיתוף פעולה יסייע לפלסטינים", כתב עזיזי.

המכתב עורר תגובת נגד כאשר כמעט 1,000 סופרים חתמו על מכתב היוצא נגד החרם התרבותי, בין החתומים, זוכה פרס הפוליצר דייוויד מאמט, המסאי אדם גופניק וזוכת פרס נובל הרטה מולר. "אני מזועזע בדיוק כמו כל אחד אחר מהמלחמה האכזרית והפושעת של ישראל בעזה ומהכיבוש הנמשך עשורים. כסופר, הסולידריות העיקרית שלי היא עם עשרות העיתונאים שנהרגו בשנה האחרונה, רובם פלסטינים. אך אין לי ספק באיזה צד אני נמצא במלחמת האזרחים הספרותית הזו", נכתב.

עזיזי מתנגד לחרם על ישראל, במיוחד משום שחווה על בשרו את הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן. "גדלתי באחת המדינות המבודדות ביותר מבחינה תרבותית בעולם. כמובן, המקרה שלנו היה שונה מזה של ישראל. הבידוד של איראן היה בחלקו תוצאה של פעולות הממשלה עצמה, שאסרה על מוצרים תרבותיים זרים שלא עמדו בתכתיבים הדתיים והפוליטיים שלה - כלומר, על רובם", כך כתב.

"עזבתי את איראן בשנת 2008, אך מעולם לא תמכתי בסנקציות תרבותיות כלפיה, כיוון שראיתי בעצמי כיצד הבידוד התרבותי משרת את המדכאים באיראן. רבים מאיתנו בחברה האיראנית לא רצינו יותר מאשר למצוא בני ברית, שותפים והשראה בחו"ל, והמשטר שלנו רצה את ההפך הגמור. החרמת המדינה רק קידמה את מטרת יריבינו - לנתק את האוכלוסייה האיראנית מההשפעות שעשויות לחזק את האומץ שלה ולהרחיב את אופקי הסולידריות שלה", כך כתב עזיזי. "כשאני שומע על חרמות של סופרים ישראלים, אני חושב על אותם סופרים ישראלים שתורגמו לפרסית על אף כל המכשולים האלה. אני שואל את עצמי מי ירוויח אם פחות איראנים יוכלו לקרוא את עמוס עוז", כך נכתב.

מתוך האלטנטיק, מאת אראש עזיזי. לקריאת הכתבה המלאה.

עוד כתבות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

החברה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, בנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75%, ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית