גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה הדרמטית והביקורת: מחדל העוברים והדילמה האנושית

סופיה בת השנתיים תועבר להוריה הגנטיים מההורים שגידלו אותה והאם שילדה אותה - כך פסק ביהמ"ש לענייני דיני משפחה בראשל"צ ● על ההחלטה יוגש ערעור, והסוגיה צפויה להגיע עד לעליון ● "ההנחה של השופט שהורים גנטיים הם הורים משפטיים באופן מוחלט ובלתי ניתן לערעור לא נכונה", טוענת פרופ' רות זפרן מאוניברסיטת רייכמן, המתמחה בדיני משפחה והסדרה של הולדה בסיוע

הפריה חוץ-גופית במעבדה / צילום: Shutterstock, bezikus
הפריה חוץ-גופית במעבדה / צילום: Shutterstock, bezikus

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הורה היום (א'), בהחלטה דרמטית ותקדימית, להעביר את הפעוטה סופיה בת השנתיים להוריה הגנטיים מההורים שגידלו אותה והאם שילדה אותה.

דוח המבקר: מספר ההפריות זינק ב-60%, אך המדינה לא נערכה 
התחתן בשנית וביקש להשתמש בעוברים מאשתו המנוחה. מה קבע ביהמ"ש? 

בית המשפט ניצב מול דילמה מוסרית ואתית כתוצאה מטעות טרגית, שמקורה ברשלנות בית החולים אסותא בהחלפת העוברים במסגרת טיפולי פוריות שעברו שני הזוגות. אין בחוק או בפסיקה תשובה למצב החריג שנוצר, ושופט בית המשפט לענייני משפחה, עובד אליאס נאלץ להכריע בגורל ילדה בת שנתיים ושני זוגות הורים שלא אשמים במצב. זהו לא סוף פסוק, על ההחלטה יוגש ערעור, והסוגיה צפויה להגיע עד לבית המשפט העליון.

הפרשה החלה כאשר ההורים המגדלים גילו במהלך ההריון כי האם נושאת ברחמה עובר שאין להם קשר גנטי אליו, בשל תקלה בהחזרת עובר של ההורים הגנטיים. בתחילה לא ידעו מי ההורים הגנטיים, וההורים המגדלים התנגדו לביצוע בדיקות. בסופו של דבר בוצעו בדיקות ונמצאו ההורים הגנטיים, שיצאו למאבק. התביעה של ההורים הגנטיים הוגשה לפני כשנה.

שני הזוגות לא הצליחו להגיע להסכמה

בית המשפט ניסה להביא את הצדדים להסכמות, שישתפו פעולה כדי שסופיה תהנה משני העולמות ומכל ארבעת ההורים. אך שני הזוגות לא הצליחו להגיע להסכמה המתוארת כ"קונפליקט עז".

בפני השופט הונחו שתי חוות דעת של גורמי המקצוע עם מסקנות מנוגדות. השופט מצא את זו הממליצה להעביר את הפעוטה להורים הגנטיים כראויה יותר. הוא העדיף את הנרטיב שיועבר לילדה: "נפלה טעות שהביאה לכך שגדלת בשנתיים הראשונות לחייך אצל אנשים טובים אחרים, אולם הטעות תוקנה והועברת לחיות עמנו", וזאת תחת נרטיב של "את לא גדלה אצל הורייך הגנטיים משום טעות".

"התועלת בחיים אצל ההורים הגנטיים היא, בין היתר, בבניית הזהות העתידית, התחברות לשושלת הדורות של המשפחה, סיפור משפחתי דומה, דמיון פיסיולוגי ועוד", הוסיף השופט אליאס.

הוא מצא כי ההורים הגנטיים יתנו מענה לטלטלה הרגשית שתיגרם בגלל הניתוק מההורים המגדלים, וכי הם יהיו מסוגלים להכיל טוב יותר את הקשר עם הזוג השני ולהעביר לילדה את הנרטיב של סיפור חייה טוב יותר. זאת בין היתר מאחר וההורים המגדלים תוארו כמכחישים את המציאות הגנטית של הילדה.

השופט יצא מנקודת הנחה כי ההורים גנטיים הם ההורים הטבעיים וכי מוטב לכל ילד לגדול אצל הוריו הגנטיים, אלא במקרים שאין מסוגלות הורית. הוא הסתמך על קביעות בית המשפט העליון במקרים אחרים, לפיהן הזיקה הגנטית היא דרך המלך לביסוס הורות. "היעדר חפיפה בין האם הגנטית לאם היולדת הוא שיקול שיש להתחשב בו - אבל אין בכוחו לאיין את הזיקה הגנטית כבסיס להורות".

"האימהות היא פרי של הלידה"

פרופ' רות זפרן מאוניברסיטת רייכמן, המתמחה בדיני משפחה והסדרה של הולדה בסיוע (בטיפולי פוריות), סבורה כי פסק הדין שגוי. "ההנחה של השופט שהורים גנטיים הם הורים משפטיים באופן מוחלט ובלתי ניתן לערעור לא נכונה. בוודאי כאשר מדובר בהולדה בסיוע כמו במקרה הנוכחי. בוודאי שלא ניתן להחיל זאת ככלל מוחלט". לדבריה, הקביעה כי הכלל הוא גנטיקה היא נכונה בערבון מוגבל. "זה נכון שזו ברירת המחדל כאשר ההולדה טבעית. וגם אז, זה לא מוחלט. לפעמים הבעל גובר על ההורה הגנטי".

"לעמדתי, המבוססת מחקר של 20 שנה, האימהות היא דווקא פרי של הלידה. אין פה מקרה הולדה רגיל. השאלה מתעוררת פה בנסיבות בהן מעורבות שתי נשים המתחרות, וצריך להכריע ביניהם - יש את המשמעות של 'קול הדם' (האם הגנטית) לצד 'פרי בטן' (האם היולדת). בעיני, במאבק בין אם יולדת לאם גנטית - לעניות דעתי האם המשפטית היא היולדת. ללידה ולהריון יש משמעות". זפרן מסבירה שכאשר משווים לפונדקאות, כדי שהיולדת לא תהיה האם, צריך לנתק את הקשר המשמעותי. "ברירת המחדל היא שהיולדת היא יותר אם מהגנטית".

פרופ' זפרן מוסיפה כי הקביעה של השופט כי טובת הילדה היא השיקול היחיד אינה נכונה. "צריך להיות כלל בסיסי שיקבע הורות או ינתק הורות. טובת הילד היא לא קנה מידה לקביעת הורות. היא שיקול נוסף שיכול לחזק או להחליש. במקרה הזה, טובת הילד צריכה להצטרף להורות הקיימת". זפרן מוסיפה, "לטווח הרחוק, אני חושבת שצריך לחשוף אותה למידע ולקשר עם ההורים הגנטיים. בניגוד למקרים אחרים, אין להם אשם".

לעומת זאת, פרופ' רועי גילבר, חוקר משפט בתחום הרפואי והביו-אתיקה, דיקן בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה אומר כי "פסק הדין אינו מאוד מפתיע. הוא נשען על פסיקות קודמות של בתי המשפט במהלך השנים, הן של בית המשפט העליון והן של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר מדגישות את החשיבות של גילוי וקביעת הקשר הגנטי בין ילד להוריו".

גילבר מדגיש כי קביעות אלה נעשו בהקשרים אחרים, מאחר ומדובר במקרה ראשון מסוגו. אך השופט מסתמך על אמרות קודמות של שופטים בעבר הרואים את "הזיקה הגנטית המהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות". גילבר מוסיף כי "ברור שזו רק תחילת הדרך ולא סופה. אני משוכנע שההורים המגדלים את סופיה יערערו לבית המשפט המחוזי ולבסוף התיק יגיע להכרעה בבית המשפט העליון. ככל שהליך ההעברה של הילדה אכן יתחיל בימים אלה, גם לכך עשוי להיות משקל בהכרעה עתידית".

עמדה שמרנית

"בית המשפט נקט עמדה שמרנית, אשר במקרה הספציפי הזה נראית כאיזון נכון של זכויות הצדדים", אומרים עוה"ד ד"ר שירי אורון, ואייל בן יהודה באום ממשרד אורון-באום, בתחום דיני המשפחה. "במשך שנים האקדמיה והפסיקה הרחיבו את הגדרת המשפחה, את תפיסת ההורות ואת הגדרת מיהו הורה ומהם זכויותיו. הפסיקה הזו מהווה נסיגה להגדרה השמרנית של הורות ביולוגית. בגלל המורכבות הגדולה של המקרה, ובמיוחד שהכשל הגדול שהיה כאן הוא בהליך ההפריה ואיננו קשור בהורים, נסיגת נקודת האיזון הייתה נדרשת".

עו"ד ליאת שקלרז, העוסקת בתחום דיני המשפחה, מבקרת את ההחלטה להעדיף את הגנטיקה: "הורות אינה מסתכמת בקשר גנטי בלבד. היא נבנית על יסודות של אהבה, אחריות, והשקעה בגידול הילד. בפסיקות האחרונות, אנו רואים הכרה הולכת וגוברת בזכויות של הורים לא ביולוגיים במשפחות חד-מיניות, מתוך הבנה שטובת הילד אינה תלויה רק בקשר גנטי".

"בעידן המודרני, תחום ההפריה החוץ-גופית, תרומות ביצית וזרע יצרו אפשרויות חדשות להקמת משפחות, אך יחד איתן גם שאלות מורכבות על מהות ההורות והקשר הגנטי. במציאות שבה משפחות חד-מיניות, זוגות מעורבים ומשפחות מורכבות הן חלק בלתי נפרד מהחברה, עולה השאלה האם נכון לשים את הגנטיקה מעל הכל? החברה נדרשת להגדיר מחדש את מושג ההורות. עלינו להסתכל קדימה לעבר מודל הורות שמבוסס על מחויבות, אחריות ואהבה, ולהניח את הגנטיקה בפרופורציה הנכונה".

עוד כתבות

קרן פרידמן, מנכ''לית משותפת טוויסטד / צילום: גיל חיון

טוויסטד הופכת לסוכנות פרסום שמבוססת כולה על בינה מלאכותית

הבינה המלאכותית תוטמע בכל התחומים של הסוכנות: מחקר, אסטרטגיה, תכנון מדיה, קריאייטיב, אנליזה ואופטימיזציה

הדירה ברחוב גלעד בשכונה ד' בבאר שבע / צילום: הילה מחפודה, לנדסמן

דירה בב"ש נרכשה ב-620 אלף שקל ועברה שיפוץ. בכמה היא נמכרה?

הדירה נקנתה ב־620 אלף שקל ביוני האחרון, שופצה ונמכרה כעת ב־800 אלף שקל ● הקונה היא משקיעה מירושלים שחיפשה נכס בעד מיליון שקל ● המכירה כללה חוזה שכירות לשנה בשכר דירה חודשי של 3,600 שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים קפץ ב-2.3%, שוב אנרגיה בכ-7%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1% ● השקל התחזק מול הדולר בסוף השבוע האחרון ● בבנק אוף אמריקה מעריכים כי מניית אנבידיה תגיע ל-190 דולר ● מחיר הביטקוין נושק למחיר של 100 אלף דולר, ויש המעריכים כי התיקון יגיע אך מחירו עשוי להכפיל ולשלש את מחירו בשנים הקרובות ● וגם: מה צפוי בהחלטת הריבית הקרובה בארץ?

מוצרי חברת סברה בסופרמרקט בקליפורניה / צילום: ap, Monica Escamilla

נתח השוק של סברה צנח בחצי אך היא עדיין סיפקה אקזיט ענק לשטראוס

בשוק אהבו את עסקת המכירה של יצרנית החומוס והסלטים המובילה בארה"ב לפפסיקו, שתניב לשטראוס רווח של יותר מ־300 מיליון שקל ● לידר שוקי הון: "המהלך מתכתב עם האסטרטגיה של שטראוס להתמקד בפעילויות ליבה צומחות ורווחיות, מאפיינים בהם סברה לא עמדה"

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

הפיתוח המשותף של אנבידיה ומכון ויצמן שיסייע בהתמודדות עם סוכרת

חוקרים ממכון ויצמן, יחד עם אנבידיה, פיתחו מודל AI שנועד ליצור תחזיות של רמות סוכר בדם, ואף לחזות סיכון לפתח סוכרת בעתיד ● חברת ImmunAI חתמה על הסכם שת"פ רב־שנתי עם טבע ● גיוס של 125 מיליון דולר לחברה הישראלית המפתחת תרופה לדלקת הנובעת מכבד שומני, ועוד סיפורים ● השבוע בביומד

מגדל ויתניה בדרום תל אביב / צילום: איל יצהר

רמי אונגר לא עוצר בויתניה: קונה מניות גם מהאחים חממה

יבואן הרכב הוותיק מגדיל את החזקותיו בחברת הנדל"ן המניב למעל 50% מההון, בהשקעה כוללת של כ-700 מיליון שקל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

הרווח של מליסרון זינק ב-160% ברבעון השלישי, מנועי בית שמש עם הכנסות שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם • חברת הקניונים מליסרון הציגה גידול חד ברווח הנקי שהסתכם בכ-311 מיליון שקל ● גם טופ גאם סיכמה רבעון חזק עם גידול ברווח ובהכנסות

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדרך לאקזיט של חצי מיליארד דולר: האם עידן עופר ייפטר מהמניה הוותיקה?

קנון של עידן עופר, בעלת המניות הגדולה בחברת התובלה הימית, עדכנה כי בכוונתה למכור או לבצע עסקאות ביתרת החזקותיה בצים – שבוע לאחר שהחברה דיווחה על תוצאות חזקות במיוחד ברבעון השלישי ● צים תחלק בקרוב דיבידנד של 440 מיליון דולר

תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"זו הייתה פצצה מתקתקת": מחבר הספר "השקעות לעצלנים" מגלה מי הייתה המניה הראשונה שלו

תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" שנמכר ביותר מ־165 אלף עותקים, מסביר בפודקאסט של גלובס למה לא כדאי להתמקד במניות בודדות, ואיך הפחד הגדול שלו התגשם שנה אחרי השקת הספר: "המשבר של 2022 היה הסיוט שלי"; וחושף את דעתו על ביטקוין: "אנשים משקיעים בזה מתוך ספקולציה"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

המפקח הכריע: מתי ניתן לחייב בעלי דירות להשתתף בשיפוץ?

מה הסמכות של בית משפט אזרחי לדון במזונות, אחרי שהוגשה תביעת גירושים בבית הדין הרבני? ● קונה התחרט ביום חתימת החוזה על הבית, בית המשפט הכריע אם לרוכשים מגיע פיצוי ● שני בעלי דירות סירבו להשתתף בשיפוץ הבניין, והמפקח נאלץ להתערב ● 3 פסקי דין בשבוע

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה את הצעת החוק להפרטת התאגיד

המהלך שמקדם שר התקשורת שלמה קרעי, באמצעות הצעת חוק פרטית של ח"כ טלי גוטליב, נועד לבטל תוך שנתיים את שירותי הטלוויזיה והרדיו של תאגיד השידור הציבורי ● היועמ"שית מזהירה כי הצעת החוק תוביל ל"שינוי יסודי במפת התקשורת בישראל", במיוחד על רקע מהלכים נוספים שמקדמת הממשלה ● כמו כן, היא מבהירה לקרעי כי קידום חקיקה פרטית לא נועד לעקוף את גורמי המקצוע

מיליי מניף מסור בעצרת בחירות / צילום: Associated Press, Natacha Pisarenko

שנה לכהונת נשיא ארגנטינה: האינפלציה נבלמת, הצמיחה בדרך, אבל המחיר כבד

כשנבחר לנשיא ארגנטינה הבטיח חאבייר מיליי מהפכה כלכלית ● שנה אחרי, מיליי קיצץ שליש מהוצאות הממשלה, האינפלציה נבלמה והשכר הריאלי עולה ● אלא שהמהלכים גבו מחיר, ושיעור העוני זינק מ-42% ל-53% ● כעת מקווים שם שהקירבה שלו לטראמפ תשמש כמנוף כלכלי

נתונים חדשים של רשות המסים הקפיצו את סך ההון של הישראלים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

מי צריך משכורת? עשרות אלפי הישראלים שעושים כסף מכסף

במשך עשרות שנים, הלמ"ס קבעה מי עני ועשיר בישראל בעיקר לפי תלוש השכר ● נתונים חדשים שפרסמה רשות המסים הקפיצו באחת את סך ההכנסות מהון של אזרחי ישראל ● הבעיה האמיתית היא שרק לאחת מכל עשר משפחות יש הכנסה מהון, והיתר נאנקות תחת העומס

בנימין נתניהו ויואב גלנט / צילום: חיים צח-לע''מ

בית הדין הפלילי: ניתן לבטל צווי מעצר רק אם תהיה חקירה ישראלית באותם חשדות

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג מבהיר, כי הוא חוקר ומעמיד לדין ראשי מדינות רק במקרים בהם מערכות החוק של המדינות הרלוונטיות אינן מבצעות חקירות אמינות של הפשעים, לכאורה ● דובר בית הדין מסביר כעת מה נדרש כדי לבטל את אותם צווי המעצר

בשבוע הבא: ועידת ישראל לעסקים של גלובס. כל הפרטים

הוועידה שתתקיים ביום שלישי הבא (3.12) היא האירוע המרכזי של קהילת העסקים בישראל ● הוועידה תעסוק השנה ב"סדר הגאו-כלכלי החדש" ותבקש לבחון איך תיראה כלכלת ישראל בתוכו ● נארח בין היתר את נגיד בנק ישראל אמיר ירון, המיליארדר היהודי ומייסד קרנות הגידור ביל אקמן (בווידאו), מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד, אדם נוימן בהופעה ראשונה, מנכ"לים, יזמים ואנשי ציבור וכלכלה

אמיר שלכט, אייל הררי, דורון ארזי / צילום: איל יצהר, ליאורה כץ

הישראלית שרשמה תשואה של פי 2 מההנפקה וזאת שזינקה ב-15%

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש • גלובל-אי הציגה דוח רבעוני חזק, שבעקבותיו אופנהיימר וג'פריס העלו את מחיר היעד של המניה ● גם אלוט סגרה שבוע חיובי לאחר שפרסמה דוחות חזקים ● וסרגון ממשיכה במומנטום החיובי כשקפצה ב-15% ביום שישי האחרון

שגיא חביב / צילום: ארתור ביץ'

הישראלי שעיצב את לוגו 250 שנה לארה"ב מסביר איך מייצרים סמל איקוני

שגיא חביב הוא שותף בכיר באחת מחברות העיצוב הגדולות בעולם, שאחראית ללוגואים של נשיונל ג'אוגרפיק, בנק צ'ייס, NBC ועוד ● בראיון לגלובס הוא מספר לראשונה על הלוגו שעיצב לרגל 250 שנה לארה"ב, מסביר מדוע השתמש בטום הנקס כדי לשכנע שהוא מוצלח, ומגלה מה התפקיד של לוגו ומה ממש לא ● ביום ראשון הקרוב הוא ישמש כיו"ר חבר השופטים בתחרות המיתוג הישראלית

ראסל קרואו כהרמן גרינג, ימינו של אדולף היטלר, מתוך ''נירנברג'' / צילום: Scott Garfield, IMDB

על משפטי נירנברג, שהעסיקו שורה של יוצרי קולנוע

השבוע לפני 79 שנה מנהיגי המשטר הנאצי הועמדו לדין על פשעיהם בפני בית הדין הצבאי הבינלאומי, במשפטים שבסופם רק מעטים הוצאו להורג ● משפטי נירנברג עיצבו לא רק את פני המשפט הבינלאומי אלא גם השפיעו עמוקות על הוליווד

חברת הכנסת טלי גולטליב / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בניגוד לעמדת היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את החוק שימנע חקירה פלילית נגד חברי כנסת

לפי הצעת החוק של טלי גוטליב מהליכוד, ניתן יהיה לפתוח בחקירה כנגד חבר כנסת רק אם 90 ח"כים יאשרו זאת ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה לפני הדיון כי הצעת החוק הופכת את החסינות של חברי הכנסת דה פקטו לעיר מקלט מפני חקירה

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

בעקבות סלייס: יוגבר הפיקוח על ניגודי עניינים של סוכנויות ביטוח

רשות שוק ההון הודיעה כי תדרוש מסוכנויות ביטוח, המשווקות השקעות אלטרנטיביות, לדווח על ניגודי עניינים ● הדרישה מגיעה אחרי שעם קריסתה של חברת הגמל סלייס התגלה כי סוכני ביטוח גייסו מאות מיליוני שקלים מעמיתים, חלקם תמורת הלוואות, וניידו את הכספים לקרנות השקעה בבעלותם בחו"ל ● יותר מ-850 מיליוני שקלים מכספי חוסכים נעלמו כך