גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה הדרמטית והביקורת: מחדל העוברים והדילמה האנושית

סופיה בת השנתיים תועבר להוריה הגנטיים מההורים שגידלו אותה והאם שילדה אותה - כך פסק ביהמ"ש לענייני דיני משפחה בראשל"צ ● על ההחלטה יוגש ערעור, והסוגיה צפויה להגיע עד לעליון ● "ההנחה של השופט שהורים גנטיים הם הורים משפטיים באופן מוחלט ובלתי ניתן לערעור לא נכונה", טוענת פרופ' רות זפרן מאוניברסיטת רייכמן, המתמחה בדיני משפחה והסדרה של הולדה בסיוע

הפריה חוץ-גופית במעבדה / צילום: Shutterstock, bezikus
הפריה חוץ-גופית במעבדה / צילום: Shutterstock, bezikus

בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הורה היום (א'), בהחלטה דרמטית ותקדימית, להעביר את הפעוטה סופיה בת השנתיים להוריה הגנטיים מההורים שגידלו אותה והאם שילדה אותה.

דוח המבקר: מספר ההפריות זינק ב-60%, אך המדינה לא נערכה
התחתן בשנית וביקש להשתמש בעוברים מאשתו המנוחה. מה קבע בית המשפט?

בית המשפט ניצב מול דילמה מוסרית ואתית כתוצאה מטעות טרגית, שמקורה ברשלנות בית החולים אסותא בהחלפת העוברים במסגרת טיפולי פוריות שעברו שני הזוגות. אין בחוק או בפסיקה תשובה למצב החריג שנוצר, ושופט בית המשפט לענייני משפחה, עובד אליאס נאלץ להכריע בגורל ילדה בת שנתיים ושני זוגות הורים שלא אשמים במצב. זהו לא סוף פסוק, על ההחלטה יוגש ערעור, והסוגיה צפויה להגיע עד לבית המשפט העליון.

הפרשה החלה כאשר ההורים המגדלים גילו במהלך ההריון כי האם נושאת ברחמה עובר שאין להם קשר גנטי אליו, בשל תקלה בהחזרת עובר של ההורים הגנטיים. בתחילה לא ידעו מי ההורים הגנטיים, וההורים המגדלים התנגדו לביצוע בדיקות. בסופו של דבר בוצעו בדיקות ונמצאו ההורים הגנטיים, שיצאו למאבק. התביעה של ההורים הגנטיים הוגשה לפני כשנה.

שני הזוגות לא הצליחו להגיע להסכמה

בית המשפט ניסה להביא את הצדדים להסכמות, שישתפו פעולה כדי שסופיה תהנה משני העולמות ומכל ארבעת ההורים. אך שני הזוגות לא הצליחו להגיע להסכמה המתוארת כ"קונפליקט עז".

בפני השופט הונחו שתי חוות-דעת של גורמי המקצוע עם מסקנות מנוגדות. השופט מצא את זו הממליצה להעביר את הפעוטה להורים הגנטיים כראויה יותר. הוא העדיף את הנרטיב שיועבר לילדה: "נפלה טעות שהביאה לכך שגדלת בשנתיים הראשונות לחייך אצל אנשים טובים אחרים, אולם הטעות תוקנה והועברת לחיות עמנו", וזאת תחת נרטיב של "את לא גדלה אצל הורייך הגנטיים משום טעות".

"התועלת בחיים אצל ההורים הגנטיים היא, בין היתר, בבניית הזהות העתידית, התחברות לשושלת הדורות של המשפחה, סיפור משפחתי דומה, דמיון פיסיולוגי ועוד", הוסיף השופט אליאס.

הוא מצא כי ההורים הגנטיים יתנו מענה לטלטלה הרגשית שתיגרם בגלל הניתוק מההורים המגדלים, וכי הם יהיו מסוגלים להכיל טוב יותר את הקשר עם הזוג השני ולהעביר לילדה את הנרטיב של סיפור חייה טוב יותר. זאת בין היתר מאחר שההורים המגדלים תוארו כמכחישים את המציאות הגנטית של הילדה.

השופט יצא מנקודת הנחה כי ההורים גנטיים הם ההורים הטבעיים וכי מוטב לכל ילד לגדול אצל הוריו הגנטיים, אלא במקרים שאין מסוגלות הורית. הוא הסתמך על קביעות בית המשפט העליון במקרים אחרים, לפיהן הזיקה הגנטית היא דרך המלך לביסוס הורות. "היעדר חפיפה בין האם הגנטית לאם היולדת הוא שיקול שיש להתחשב בו - אבל אין בכוחו לאיין את הזיקה הגנטית כבסיס להורות".

"האימהות היא פרי של הלידה"

פרופ' רות זפרן מאוניברסיטת רייכמן, המתמחה בדיני משפחה והסדרה של הולדה בסיוע (בטיפולי פוריות), סבורה כי פסק הדין שגוי. "ההנחה של השופט שהורים גנטיים הם הורים משפטיים באופן מוחלט ובלתי ניתן לערעור לא נכונה. בוודאי כאשר מדובר בהולדה בסיוע כמו במקרה הנוכחי. בוודאי שלא ניתן להחיל זאת ככלל מוחלט". לדבריה, הקביעה כי הכלל הוא גנטיקה היא נכונה בערבון מוגבל. "זה נכון שזו ברירת המחדל כאשר ההולדה טבעית. וגם אז, זה לא מוחלט. לפעמים הבעל גובר על ההורה הגנטי".

"לעמדתי, המבוססת מחקר של 20 שנה, האימהות היא דווקא פרי של הלידה. אין פה מקרה הולדה רגיל. השאלה מתעוררת פה בנסיבות בהן מעורבות שתי נשים המתחרות, וצריך להכריע ביניהם - יש את המשמעות של 'קול הדם' (האם הגנטית) לצד 'פרי בטן' (האם היולדת). בעיני, במאבק בין אם יולדת לאם גנטית - לעניות דעתי האם המשפטית היא היולדת. ללידה ולהריון יש משמעות". זפרן מסבירה שכאשר משווים לפונדקאות, כדי שהיולדת לא תהיה האם, צריך לנתק את הקשר המשמעותי. "ברירת המחדל היא שהיולדת היא יותר אם מהגנטית".

פרופ' זפרן מוסיפה כי הקביעה של השופט כי טובת הילדה היא השיקול היחיד אינה נכונה. "צריך להיות כלל בסיסי שיקבע הורות או ינתק הורות. טובת הילד היא לא קנה מידה לקביעת הורות. היא שיקול נוסף שיכול לחזק או להחליש. במקרה הזה, טובת הילד צריכה להצטרף להורות הקיימת". זפרן מוסיפה, "לטווח הרחוק, אני חושבת שצריך לחשוף אותה למידע ולקשר עם ההורים הגנטיים. בניגוד למקרים אחרים, אין להם אשם".

לעומת זאת, פרופ' רועי גילבר, חוקר משפט בתחום הרפואי והביו-אתיקה, דיקן בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית נתניה אומר כי "פסק הדין אינו מאוד מפתיע. הוא נשען על פסיקות קודמות של בתי המשפט במהלך השנים, הן של בית המשפט העליון והן של בתי המשפט לענייני משפחה, אשר מדגישות את החשיבות של גילוי וקביעת הקשר הגנטי בין ילד להוריו".

גילבר מדגיש כי קביעות אלה נעשו בהקשרים אחרים, מאחר שמדובר במקרה ראשון מסוגו. אך השופט מסתמך על אמרות קודמות של שופטים בעבר הרואים את "הזיקה הגנטית המהווה את הבסיס המרכזי להקניית מעמד של הורות". גילבר מוסיף כי "ברור שזו רק תחילת הדרך ולא סופה. אני משוכנע שההורים המגדלים את סופיה יערערו לבית המשפט המחוזי ולבסוף התיק יגיע להכרעה בבית המשפט העליון. ככל שהליך ההעברה של הילדה אכן יתחיל בימים אלה, גם לכך עשוי להיות משקל בהכרעה עתידית".

עמדה שמרנית

"בית המשפט נקט עמדה שמרנית, אשר במקרה הספציפי הזה נראית כאיזון נכון של זכויות הצדדים", אומרים עורכי הדין ד"ר שירי אורון ואייל בן יהודה באום ממשרד אורון-באום, בתחום דיני המשפחה. "במשך שנים האקדמיה והפסיקה הרחיבו את הגדרת המשפחה, את תפיסת ההורות ואת הגדרת מיהו הורה ומהם זכויותיו. הפסיקה הזו מהווה נסיגה להגדרה השמרנית של הורות ביולוגית. בגלל המורכבות הגדולה של המקרה, ובמיוחד שהכשל הגדול שהיה כאן הוא בהליך ההפריה ואיננו קשור בהורים, נסיגת נקודת האיזון הייתה נדרשת".

עו"ד ליאת שקלרז, העוסקת בתחום דיני המשפחה, מבקרת את ההחלטה להעדיף את הגנטיקה: "הורות אינה מסתכמת בקשר גנטי בלבד. היא נבנית על יסודות של אהבה, אחריות, והשקעה בגידול הילד. בפסיקות האחרונות, אנו רואים הכרה הולכת וגוברת בזכויות של הורים לא ביולוגיים במשפחות חד-מיניות, מתוך הבנה שטובת הילד אינה תלויה רק בקשר גנטי".

"בעידן המודרני, תחום ההפריה החוץ-גופית, תרומות ביצית וזרע יצרו אפשרויות חדשות להקמת משפחות, אך יחד איתן גם שאלות מורכבות על מהות ההורות והקשר הגנטי. במציאות שבה משפחות חד-מיניות, זוגות מעורבים ומשפחות מורכבות הן חלק בלתי נפרד מהחברה, עולה השאלה האם נכון לשים את הגנטיקה מעל הכל? החברה נדרשת להגדיר מחדש את מושג ההורות. עלינו להסתכל קדימה לעבר מודל הורות שמבוסס על מחויבות, אחריות ואהבה, ולהניח את הגנטיקה בפרופורציה הנכונה".

עוד כתבות

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים, ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ–30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור במע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 על ידי דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף