מה עומד מאחורי ההחלטה להחזיר את המונדיאל למפרץ הפרסי

בשנת 2034, 12 שנים בלבד לאחר אירוח המונדיאל בקטאר, טורניר הכדורגל הגדול ביותר בעולם יחזור למפרץ הפרסי. זאת לאחר החלטת פיפ"א, הלא מפתיעה בלשון המעטה, שערב הסעודית תהיה המארחת. ההליך המקוצר באופן תמוה, רכישת מועדון בפרמייר ליג ופרויקט הליגה המקומית שנמשך כבר כמה שנים התחברו אל התוצאה הידועה מראש.

ישראל הצביעה בעד הסעודים, לכאורה אירוע היסטורי. אולם, לא באמת כך הם פני הדברים. אוסטרליה שמעולם לא אירחה מונדיאל והאירוע הספורטיבי הגדול האחרון שהתקיים בשטחה הוא המשחקים האולימפיים בסידני 2000, התעניינה בהתמודדות באירוח מונדיאל 2034 - כאשר שנתיים קודם לכן היא תארח את המשחקים האולימפיים בבריסביין.

עם זאת, כבר בסוף אוקטובר היה ברור שלא תהיה כאן תחרות. שעות ספורות לאחר שפיפ"א הודיעה שמונדיאל 2034 יתקיים באסיה או באוקיאניה, הסעודים הגישו הצעה. התאחדות הכדורגל הבינלאומית אפשרה פחות מארבעה שבועות בלבד להגשת הצעה נגדית. באוסטרליה בחנו שיתוף פעולה עם אינדונזיה וכשזה לא היה רלוונטי, הרימו ידיים.

בתקשורת האוסטרלית דווח שההצעה הסעודית עומדת על סכום בלתי נתפס של 5 טריליון דולר. האם זה ישתלם לה? המונדיאל ימנה 48 נבחרות ויכלול 104 משחקים - הרבה יותר מ־32 נבחרות ו־64 משחקים בקטאר. פיפ"א מעריכה שההכנסות מכרטיסים ואירוח יצמחו בכ־32%, ששווים לכ־240 מיליון דולר. בה בעת, ההכנסות ממדיה ושיווק צפויות לצמוח ב־10%, והעלויות התפעוליות יהיו נמוכות יותר. תקציב האבטחה והביטחון, למשל, צפוי להיות נמוך ב־58.9 מיליון דולר מהיעד.

בקטאר, לפי קרן המטבע הבינלאומית, ההכנסות מתיירות ומזכויות שידור עמדו על 4.1-2.3 מיליארד דולר והיוו 0.7%-1% מהתוצר הקטארי ב־2022. את אותה השנה סיימה קטאר עם צמיחה של 4.2% - הכי גבוהה זה שבע שנים.

חשש לביטחון הפועלים

הסעודים קיבלו בבחינת הצעת האירוח של פיפ"א ציון של 4.2 מתוך 5 נקודות, יותר מכל מועמדת בהיסטוריה, אבל בכל זאת הבחירה בהם מביאה לביקורת רבה, משתי סיבות עיקריות: מצב הביטחון האישי החמור של פועלים זרים במדינות המפרץ והעומס על השחקנים הטובים בעולם. המונדיאל בקטאר התקיים ב־2022, אך כבר בין השנים 2020-2011 נהרגו כ־6,500 פועלים עבור הקמת האצטדיונים והתשתיות הנלוות, כך לפי ה"גרדיאן" הבריטי.

ההצעה הסעודית כוללת 15 אצטדיונים עם 40 אלף מושבים ומעלה, שמונה מהם טרם נבנו. הישראלים ישמחו לשמוע שאחד מהם יוקם בעיר העתיד של נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן - ניאום. קצהו הצפון־מערבי של הפרויקט, שההשקעה בו עשויה להגיע לכ־500 מיליארד דולר, נוגע במיצרי טיראן - הכניסה לים סוף. הגשת הצעה לאירוח המונדיאל טומנת בחובה התחייבות לארח את נבחרת ישראל, אם תעפיל, ובין כה וכה - לישראלים צפוי להתאפשר להיכנס למדינה אם ירכשו כרטיסים למשחקים. כך, בנסיעה של כשלוש שעות בלבד מאילת, הם עשויים להגיע למשחקים בניאום.

 נסיך הכתר מוחמד בן סלמאן / צילום: ap, Johanna Geron

מה שמגביר את החשש לפועלים זו הראוותנות שמשתקפת מהפרויקט הסעודי: האצטדיון בניאום מיועד לקום בגובה 350 מטר מעל פני העיר, ואצטדיון בפרברי ריאד ייבנה על פסגת צוק בגובה 200 מטר.

בהיבט השני של עומס המשחקים על השחקנים הטובים בעולם, רק השנה שינתה התאחדות הכדורגל האירופית, אופ"א, את פורמט ליגת האלופות. משלב בתים של שישה משחקים לכל קבוצה עברו לשמונה משחקים בפורמט ליגה, כשממנו חלק מהמועדונים יילכו לשלב פלייאוף של שני משחקים.

שחקנים במועדונים גדולים אמנם נפצעים ומתלוננים, אבל קולם לא באמת נשמע. זה משתקף היטב בבחירה בערב הסעודית. הבחירה בקטאר דרשה העתקה היסטורית של המונדיאל מהקיץ לחודשים נובמבר־דצמבר, בהתחשב במזג האוויר הבלתי נסבל במפרץ בקיץ. המשמעות היא "פגרת מונדיאל" באמצע עונת משחקים עמוסה במילא באירופה - והתארכותה.

תלונות השחקנים לא שינו לנשיא פיפ"א הנוכחי, ג'יאני אינפנטינו, וסגירת האירוח בערב הסעודית צפויה להזרים לפיפ"א סכומי ענק נוספים ממקורות סעודיים אחרים, כמו ניאום או קרן העושר הסעודית.

השקעה או ניקוי תדמית?

עוד בטרם הבחירה בה לאירוח המונדיאל, ערב הסעודית השקיעה מאז 2021 כ־6.38 מיליארד דולר בתחום הספורט, כך לפי BBC. בריאד מציגים את אירוח מרוצי פורמולה 1, אירועי UFC וקידום ליגת הכדורגל המקומית בתור גיוון הכלכלה שאליו שואף מוחמד בן סלמאן, ואילו המבקרים של הסעודים מגדירים זאת "ספורט־וושינג". קרי, שימוש בספורט לניקוי התדמית השלילית של ערב הסעודית, שכוללת חוסר שוויון מלא לנשים, קהילת להט"ב פגיעה מאוד ומיעוט זכויות לפועלים זרים.

הביטוי המובהק ביותר לשימוש בספורט לשיפור התדמית של הממלכה הגיע מהכדורגל, בין אם דרך רכישת המועדון האנגלי ניוקאסל תמורת כ־383 מיליון דולר ובין אם בהשקעה העצומה בליגה המקומית - כדי להביא כוכבים כמו כריסטיאנו רונאלדו, ניימאר וקארים בנזמה. בריאד אפילו לא מנסים להסתיר את הגיבוי הממלכתי לליגה המקומית, כשבעלי המועדונים הם גופים כמו קרן העושר, משרד הספורט, או בני משפחת המלוכה אל־סעוד.

בדרך זו נוצר מצב שבו שווי השחקנים בקבוצות הליגה מרקיע שחקים. סך השווי של שחקני הקבוצה היקרה ביותר בליגה הסעודית, אל־הילאל, מסתכם, לפי טרנספרקט, בכ־255 מיליון דולר. בהשוואה לליגה הישראלית, שווי שחקני אל־הילאל גבוה פי עשרה מזה של מכבי תל אביב.

בסיכומו של דבר, הסעודים צפויים, בדומה לתחומים רבים, לתפוס מקום מרכזי יותר בעולם הספורט. זה החל בליגה מקומית ובמועדון פרמייר ליג, יעבור ב־2034 במונדיאל, ונראה שהשמיים אינם הגבול במקרה של שאיפות מוחמד בן סלמאן. ומהו היעד הבא? ייתכן שבחירת מארחת המשחקים האולימפיים ב־2036, תהווה מאבק ראש בראש בין ערב הסעודית לבין קטאר. בשורה התחתונה, יהיה מעניין - ויבזבזו הרבה כסף.