ישראל הצטיינה במאבק באינפלציה. אז למה הריבית לא יורדת?

גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, עונה על שאלת השבוע

שנת 2024 תיזכר כשנה חיובית בשוק ההון העולמי, בעיקר בזכות התמתנות האינפלציה הגלובלית שאפשרה לבנקים המרכזיים להוריד ריביות. בגוש האירו, בקנדה ובשוויץ נרשמו הפחתות משמעותיות, וגם בארה"ב, בבריטניה וביפן הריבית צפויה לרדת השבוע. אך בישראל היא נשארה יציבה, פרט להורדה בודדת בתחילת השנה, מאז נותרה ללא שינוי על רמה של 4.5%. מדוע הריבית בישראל לא יורדת? מה המשמעות בפערי ריביות בינינו לבין שאר העולם? ומתי ניישר קו עם שאר העולם? גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי עושה סדר בשיחה עם גלובס.

● שאלת השבוע | רגע לפני סוף השנה: מה כדאי לעשות עם קופת הגמל וקרן ההשתלמות שלכם?
● שאלת השבוע | שימו לב לטבע: הסקטור שיכול להפוך ב-2025 להפתעת השנה

"בנק ישראל חשש להוסיף שמן למדורה"

על פניו, נראה היה כי ישראל הקדימה שאר העולם בניצחון שלה מול הלחצים האינפלציוניים שהביא עמו משבר הקורונה. "בזמן שבעולם סבלו משיעורי אינפלציה דו ספרתיים ב־2022, שיא האינפלציה בישראל הגיע רק ל־5.3% בדצמבר 2022", מסביר בפמן, "ומאז ירד באופן עקבי עד ל־2.5% במדד מרץ 2024". עם זאת, נראה כי היה מוקדם מדי לחגוג. בשנה וחצי האחרונות האינפלציה בסביבה הגלובלית ירדה בחדות, בזמן שבישראל האינפלציה עשתה סיבוב פרסה והחלה להאיץ, כאשר בחודש נובמבר עמדה על 3.4%, ומנעה בחודשים האחרונים את הפחתת הריבית.

בפמן מתייחס לפגיעה בצמיחה בישראל לאור המלחמה, שעל פניו הייתה דווקא אמורה לעודד את בנק ישראל להוריד את הריבית. הוא מסביר שההאטה בצמיחה נבעה גם בפגיעה של ממש בצד ההיצע של המשק, ולכן הפחתת ריבית, שהייתה מעודדת ביקושים אל מול היצע חסר, הייתה עלולה ללבות את הלחצים האינפלציוניים: "בבנק ישראל חששו כי הפחתת ריבית הייתה עלולה לשפוך עוד שמן למדורה ולהגביר את הביקושים".

שינוי בפערי הריביות בין ישראל לעולם ישפיע על השקל?

באופן תיאורטי, צמצום פער הריביות בין ארה"ב לישראל היה יכול להחליש את הדולר ולחזק את השקל. שקל חזק יותר עשוי היה לתרום להפחתת עלויות הייבוא ולמתן את לחצי האינפלציה. עם זאת, בפמן מסביר שלהערכתו לא תהיה השפעה מהותית על המטבע וזאת לאור הסיטואציה שבה שער החליפין הושפע מגורמים שאינם "רגישי ריבית". בפרט, מדובר במצב הקיצוני בו מצויה ישראל, כאשר שער החליפין מושפע להערכתו ברמות הסיכון של המשק לאחרונה, הציפיות לסיום המלחמה ושיפור מצב סחר החוץ של ישראל גוברות לעין שיעור על שינויים כאלו או אחרים בפערי הריבית מול ארה"ב ומדינות אחרות.

מה לגבי ההשפעה של פערי תשואות האג"ח הממשלתיות בינינו לבין ארה"ב?
"השיפור במדדי הסיכון מבוססי השוק הכרחי עבור בנק ישראל בבחינת מתווה הריבית שלו. סיבה נוספת בגללה הבנק בחר לא להפחית את הריבית היא הקפיצה החדה של פער התשואות בין ישראל לארה"ב, שהתרחשה בחדות לאחר ה־7 באוקטובר 2023 והגיעה לשיאה באוקטובר 2024". עם זאת, הוא מוסיף כי "כשבוחנים את פערי התשואות הדולריות של ממשלת ישראל לבין אלו של ארה"ב (10 שנים), אפשר לראות תמונה חיובית מאוד לאחרונה עם קיטון משמעותי לרמה של 120 נקודות בסיס. גם במדדי סיכון אחרים ניכר שיפור משמעותי מאוד לאחרונה. צמצום הפערים צפוי לתת רוח גבית משמעותית לבנק ישראל להפחית את הריבית במהלך השנה הקרובה".

מתי ישראל צפויה ליישר קו עם המגמה העולמית?

במבט קדימה, בפמן מסביר כי גורמי סיכון נוספים מעידים על כך שאנחנו בדרך הנכונה: "מעבר לסגירת פערי התשואות בינינו לבין ארה"ב, גם התיסוף הפנומנלי של השקל לאחרונה מעיד על ירידה בסיכון בישראל וצפוי לתמוך בשינוי מתווה הריבית של בנק ישראל במהלך השנה הקרובה". למרות זאת, בפמן מדגיש כי התנאי ההכרחי החשוב ביותר להפחתת ריבית על ידי בנק ישראל הוא התכנסות האינפלציה אל עבר יעד יציבות המחירים: "גל העלאות המחירים שצפוי לצאת לדרך בתחילת ינואר, לצד העלאות המחירים של רשתות השיווק צפוי להעיב על האינפלציה שצפויה לטפס זמנית לקצב של 4% סביב חודשי ינואר־פברואר".

עם זאת, בפמן ממהר להרגיע ומסביר שלהערכתו, בנק ישראל יתייחס לקפיצה באינפלציה בראשית 2025 כשינוי חד פעמי ברמת המחירים, עקב ההתייקרויות הנובעות מצעדי הממשלה כאירוע נקודתי: "בניכוי גורמים אלו, בחודשים מאי־יוני 2025 האינפלציה צפויה לרדת אל מתחת ליעד יציבות המחירים העליון של בנק ישראל, מה שייתן רוח גבית ליריית הפתיחה של מתווה הפחתות הריבית של בנק ישראל בחודש יולי".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם