בוואן זירו מכוונים לבטן הרכה של הבנקים הגדולים, מה המכשול הגדול שבפניהם?

בשנת המלחמה האחרונה הייתה נקודת אור במשק - הבורסה. מדדי המניות שלה זינקו במהלך 2024 בעשרות אחוזים, כאשר מדד הדגל המקומי (ת"א 35) עלה ב־27% ומדדים נישתיים יותר עלו אף הם, כמו ת"א־ביטוח ושירותים פיננסיים, שכולל את חברות הביטוח לצד חברות האשראי החוץ־בנקאי, וזינק בשיעור חד הרבה יותר של 64%. עם ביצועים כאלה, קל לציבור לשכוח שהבנקים גובים עמלות לא קטנות על תיק ניירות הערך שלו.

● החוסכים הישראלים שהרוויחו מאות מיליוני שקלים מהקפיצה של טבע
● שבר 57 שיאים השנה: המדד האמריקאי שהיכה את כל התחזיות
● המשקיעים הישראלים נשארו (חלקית) מחוץ לחגיגה: המדד שזינק ב-100% בשנתיים

מוקדם יותר החודש הציג הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, לראשונה, מנוע שמאפשר להשוות את עמלות קניה, מכירה ופדיון ניירות ערך בבורסה בתל אביב, שגובים תשעה מהבנקים בארץ: לאומי, פועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט, הבינלאומי, מסד, יהב, מרכנתיל ובנק ירושלים. כמו כן אפשר להשוות גם את דמי הניהול הרבעוניים שגובים אותם הבנקים. המנוע מאפשר לבדוק את השינוי בעמלות (לפי התעריפון של הבנקים) לפי גודל תיק ניירות הערך. מדובר לפי הערכות ב"בור שומן" של הבנקים, שגובים מיליארדי שקלים בעמלות מדי שנה בהתבססם עליו.

השבוע הודיע בנק וואן זירו (ONE ZERO), הבנק הדיגיטלי שייסד פרופ' אמנון שעשוע, על השקת תוכנית חדשה ללקוחותיו שעשויה לטלטל את תחום המסחר בניירות ערך בארץ.

טלטלה בתחום המסחר בני"ע

המסלול המדובר של הבנק הדיגיטלי כולל פטור מורחב מעמלות עו״ש, פטור מעמלת הקצאת אשראי, פטור מדמי כרטיס, 0% עמלת המרת מט״ח בכרטיס והעברות מט״ח בחשבון ו־10 פעולות מסחר בני״ע כלולות בכל חודש. וואן זירו אינו מתכנן לגבות כסף על שמירת ניירות הערך עבור הציבור (מוצג כ"דמי ניהול" בבנק ישראל), וגם לא על קניה או מכירה/פדיון של נייר הערך, כאמור, עד ל־10 פעולות בניירות ערך בחודש. ההצעה של הבנק הדיגיטלי מופנית למי שיצטרפו לתוכנית חדשה שהשיק ויעבירו 10,000 שקל לחשבון מדי חודש (במשכורת או העברה בנקאית).

ייתן "פייט" למנועי העמלות של הבנקים?

האם התוכנית החדשה תיתן "פייט" לבנקים באחד ממנועי העמלות החזקים שלהם? ימים יגידו. יש להדגיש שלפי שעה וואן זירו מאפשר מסחר בניירות ערך זרים בחו"ל בלבד, כלומר, בארץ לקוחותיו עדיין לא יכולים לקנות ניירות ערך מהבורסה התל אביבית. בחודש הבא ניתן יהיה להשקיע בקרנות נאמנות בבורסה בתל אביב באמצעות וואן זירו, ובמחצית השנייה של 2025, אפשר יהיה לקנות או למכור ניירות ערך בבורסה המקומית.

ביצענו בדיקה פשוטה של תשעת הבנקים שניתן לבדוק באמצעות הדשבורד החדש של בנק ישראל, וגילינו שלא במפתיע שעלות ניהול של תיק ניירות ערך בבנק זה משהו שיכול לעלות מאות וגם אלפי שקלים, בהתאם לגודל התיק. עבור תיק של 50,000 שקל, קניה ומכירה שלו ("גלגול") ודמי הניהול שגובה הבנק במשך שנה קלנדרית נעים בין 1,290 שקל בבנק מסד ולעמלה הנמוכה ביותר 610 שקלים בבנק ירושלים. בתיק של 200 אלף שקל תשלמו לבנק מסד את המחיר הגבוה ביותר של 5,880 שקלים ולבנק ירושלים את המחיר הנמוך ביותר 1,600 שקל.

זה המקום להדגיש שההפרשים הגדולים בין העמלות שגובים הבנקים, ניתנים לשיפור על ידי הציבור. לפעמים מספיקה שיחת טלפון אחת עם הסניף כדי לשפר את גובה העמלה. הנתון החשוב למי שלא מרבה בפעולות בחשבון ניירות הערך שלו, הוא להתמקח על גובה דמי הניהול (שיכולים גם להגיע ל־2% בשנה, בתיקי השקעות קטנים, כאמור לפי התעריפון של הבנק).

האותיות הקטנות שבהצעת וואן זירו

הבשורה שמגיעה מוואן זירו היא מעין חשבון "הכל כלול", אך גם כאן חשוב לקרוא את האותיות הקטנות, שכן לפי שעה עדיין לא ניתן לסחור בניירות ערך בבורסה התל אביבית דרך וואן זירו. האפשרויות יפתחו בהדרגה, כאמור, במהלך 2025. לפי שעה ניתן עדיין לסחור בו בחינם בניירות ערך זרים, קרי בבורסות וול סטריט בעיקר. מדובר בניסיון להתמודד מול העמלות שגובים הבנקים בארץ, אך מנוע השוואת העמלות של בנק ישראל לא כולל את נתוני המסחר בניירות ערך זרים.

מי שמאתגרים את תוכנית העמלות החדשה של וואן זירו הם בתי ההשקעות בארץ. גופים כמו מיטב או איי.בי.אי, שמציעים דמי ניהול אפסיים (0.01%, בתיק של 100 עד 200 אלף שקל). אך עלות קנייה ומכירה של ניירות ערך בבורסה, כרוכה בעלות של 0.08% לפעולה. עדיין זול משמעותית מהבנק (כמחצית מהעלות הממוצעת). אך גם זה גבוה מהתוכנית החדשה של וואן זירו.