הטכנולוגיה האיראנית שהופכת את הטילים של החות'ים לקשים ליירוט

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים. 

● בהלה באיראן ובחמאס: "מי עזר למוסד לחסל את הנייה?"
● תחזיות 2025 | הוא הפך לאחד השונאים הגדולים של ישראל, ההימור שעשה מקרב אותו לגבול שלנו  

1טכנולוגיה איראנית מסייעת לטילים של החות'ים לחמוק מהרדאר

ישראל לרוב מצליחה להתמודד עם התקיפות בלתי פוסקות של החות'ים. עם זאת, חלק מהטילים שהחות'ים שלחו לישראל הפכו קשים יותר ליירוט. והסיבה? טכנולוגיה איראנית המאפשרת לטיל לשנות את מסלולו ולחמוק מהיירוט. "באמצעות מערכות משודרגות המבוססות על נשק איראני, החות'ים מעמידים את מערכות ההגנה האוויריות של ישראל במבחן, מה שעלול לעורר שלב חדש במירוץ החימוש האזורי", נכתב במדיה ליין.

"מאז ה-7 באוקטובר, החות'ים שיגרו כ-200 טילים ו-170 מל"טים לעבר ישראל, שרובם יורטו על ידי מערכות ההגנה הישראליות", נכתב. אולם החות'ים למדו מהניסיונות הקודמים שלהם ושיפרו את הטכנולוגיות הבליסטיות באמצעות טכנולוגיה איראנית.

טיל בשם 'פלסטין-2' של החות'ים מצויד בטכנולוגיה איראנית בשם 'דילוג על האטמוספירה' המאפשרת לו לשנות את מסלולו במהלך הטיסה על ידי קפיצה על פני האטמוספירה במקום לעקוב אחר מסלול בליסטי צפוי. "טכנולוגיה זו משפרת את היכולת לחמוק, את הדיוק, ואת הטווח המורחב של טיל בליסטי, ומסבכת את היירוט שלו", נכתב.

לני בן-דוד, חוקר במרכז ירושלים לענייני ציבור ודיפלומטיה, אמר למדיה ליין כי מערכת כיפת ברזל תתקשה להתמודד עם השדרוג של החות'ים ושמערכת חץ המיועדת ליירוט טילים בליסטיים גם תתקשה להגיב: "השדרוגים האחרונים מאפשרים לטילים הבליסטיים של החות'ים לבצע תיקונים במהלך הטיסה ופעולות התחמקות". בן-דוד אמר שהשדרוגים הטכנולוגיים האחרונים סופקו על ידי איראן. לפי בן-דוד, מערכת THAAD של ארה"ב תוכל אולי להתמודד איתה.

יהושע קליסקי, מומחה לטכנולוגיה בליסטית וחוקר בכיר ב-INSS, אמר למדיה ליין כי בסך הכל היכולת הצבאית של תימן "לא מרשימה". והוסיף, "מתוך 200 הטילים ששיגרו החות'ים, רק מעטים חדרו את שכבות ההגנה, ורובם יורטו".

אלכסנדר פורטנוי, יועץ במגזרים צבאיים קריטיים ובטכנולוגיות לחימה, אמר למדיה ליין כי "טיל כמו ה'פלסטין-2' והמקור שלו, ה-KS-2 האיראני, עוקפים את מערכת THAAD על ידי טיסה בגובה נמוך יותר. מה שגורם לטיל להאט ולהיות פחות מדויק". הוא ציין שפריסת מערכות THAAD במדינות לאורך המסלול מתימן לישראל "עשויה לכפות על הטיל לטוס בגבהים נמוכים יותר, תוך שהוא מבזבז יותר אנרגיה ומפחית את מהירותו".

בן-דוד הוסיף כי סביר להניח שבמקביל למרוץ לנשק הגרעיני, איראן עובדת על טכנולוגיות מתקדמות יותר, "אם כי הן עדיין לא שם", אמר.

מתוך המדיה ליין מאת נתן קלבין. לקריאת הכתבה המלאה.

2האתגר המרכזי של טראמפ ב-2025: המזרח התיכון

דונלד טראמפ, שצפוי להיכנס לכהונתו השנייה כנשיא ארה"ב ב-20 לינואר, יצטרך להתמודד עם מזרח תיכון חדש ומאתגר. "טראמפ יתקשה להתנתק מאזור שעדיין מעוצב מחדש על ידי השפעות ה-7 באוקטובר", נכתב ב-Foreign Policy.

עוד לפני כניסתו לתפקיד טראמפ הבטיח "להיפטר מהמלחמות במהירות", אבל נדמה שהמזרח התיכון עשוי להתגלות כמאתגר יותר מהצפוי. "כשהאזור מתקדם ל-2025, רעידות המשנה כמעט בוודאות ימשיכו, והן מאיימות על האינטרסים של ארה"ב". בעוד שארה"ב סייעה לישראל ליירט את רוב התקיפות של החות'ים, התקיפות הגוברות של ארגון הטרור מתימן מחייבות הן את ישראל והן את ארה"ב להגיב באופן תקיף יותר.

לפחות בטווח הקרוב, ארה"ב תצטרך להמשיך לסייע לישראל להתמודד נגד האיום החות'י. "ישראל גם התחייבה לחסל את ההנהגה החות'ית, צעד שישראל וארה"ב נמנעו ממנו עד כה. אם המאמצים הללו יצליחו, יכולותיהם הצבאיות של החות'ים עשויות להיות מופחתות, אם כי לא יושמדו לחלוטין. בטווח הקצר, לעומת זאת, גם חלק מהאנליסטים הישראלים מכירים בכך שישראל תצטרך עזרה מארה"ב כדי להתמודד עם הטילים והמל"טים של החות'ים, והשיט הבינלאומי יצטרך להסתמך על הקואליציה הימית בהובלת ארה"ב לצורך מעבר בטוח בים האדום", נכתב.

אם ארה"ב וישראל ימשיכו לתקוף את נמלי תימן, הם יכולים לגרום לפגיעה בכ-80% מהסיוע ההומניטרי של כ-21 מיליון תימנים. "גם אם ממשל טראמפ אינו מושפע ממצוקה הומניטרית, הוא עדיין יצטרך לשקול את האפשרות שהעימותים בתימן יתפשטו לשכנתה ערב הסעודית ובכך יאיימו על אספקת האנרגיה העולמית".

רעידת משנה נוספת שטראמפ יצטרך להתמודד איתה היא איראן. "איראן חוותה שנה קטסטרופלית, כאשר קבוצות פרוקסי אחת אחרי השנייה ספגו תבוסות, ותקיפות האוויר הישראליות השמידו חלק ממערכות ההגנה האוויריות המתקדמות ביותר שלה. אבל איראן מוחלשת, במובנים מסוימים, לא פחות מסוכנת".

בתגובה לפגיעות שלה איראן החליטה לקדם את המירוץ שלה לנשק גרעיני. "הדבר מציב את איראן על מסלול התנגשות לא רק עם ישראל, אלא גם עם ארה"ב ומדינות מערביות נוספות. בעוד שממשל טראמפ אותת על חזרה לקמפיין הלחץ המרבי של סנקציות נגד איראן, ייתכן שהמשטר נמצא רק שבועות ספורים מהשגת פצצה גרעינית, מה שמעלה את השאלה האם הסנקציות יוכלו לפעול במהירות מספקת כדי למנוע פריצה גרעינית".

גם נפילת הרודן אסד מהווה דאגה נוספת לממשל האמריקאי הנכנס. "הפוליטיקה בסוריה רחוקה מלהיות יציבה, עם אפשרות להתחדשות מתחים עדתיים. לאורך חופי הים התיכון ובדמשק. ואם לא די בכך שנאט"ו, בעלת בריתה של טורקיה, נלחמת בבעלי בריתה הוותיקים של ארה"ב - הכורדים - אזי הכוחות הכורדיים הדומיננטיים, המכונים כוחות הדמוקרטיה הסורית, עדיין מחזיקים באלפי שבויי דאעש. אם ישוחררו, הדבר עשוי להגדיל משמעותית את כוחות דאעש. זה יהיה בעיה מיידית לעיראק, ירדן, ולשאר האזור, אך בהתחשב בטבעו של הארגון כארגון טרור עולמי, הופעתו מחדש תהווה בעיה גם עבור ארה"ב".

מתוך Foreign Policy מאת רפאל ס. כהן. לקריאת הכתבה המלאה.

3כלכלת לבנון שוקעת

המלחמה בין ישראל לארגון חיזבאללה בלבנון הותירה את ארץ הארזים במשבר כלכלי חמור. "אנחנו מתחילים מאפס, יצאנו מהמלחמה הזו בלי כלום", נכתב בכתבה של הניו יורק טיימס.

לאחר שנים של משבר כלכלי, לבנון שוב חוזרת אחורה. "לבנון עדיין נושאת צלקות ממלחמת אזרחים שנמשכה 15 שנה והסתיימה ב-1990". לבנון ספגה משברים קשים אחד אחרי השני. "משבר כלכלי משתק שהחל ב-2019, הוחמר על ידי מגפת הקורונה, הפיל את ערך המטבע והעלים השקעות. פיצוץ בנמל ביירות בשנת 2020 הרג יותר מ-200 בני אדם וגרם לנזק בשווי מיליארדי דולרים", נכתב.

הבנקאות והתיירות היו מנועי הכלכלה העיקריים של לבנון אך שניהם נפגעו לאור המשברים במדינה. "הבנקים הלבנוניים נותרים ברובם חדלי פירעון, צברו הפסדים של מיליארדים ומטילים מגבלות על משיכות והעברות כספים". כעת, המלחמה מול ישראל החמירה את המצב כאשר מאות מבנים נהרסו, שטחים חקלאיים ניזוקו ובתי עסק נחרבו "מה שהותיר אלפים ללא עבודה".

קבוצת כלכלנים לבנונים, בשם 'הכוח העצמאי ללבנון', הזהירו בדוח שפורסם באוקטובר כי "כ-50 אלף עסקים רשומים - 60% מסך העסקים במדינה - נפגעו בעקבות המלחמה, בין אם על ידי נזקים פיזיים, עקירת עובדים, שיבושי שרשראות אספקה או מחוסר בלקוחות. הבנק העולמי מעריך שהמסחר בלבנון הפסיד 1.7 מיליארד דולר בשנה האחרונה".

באוקטובר האחרון, לבנון אף נכנסה ל"רשימה האפורה" של גוף בינלאומי לפיקוח על פשעים פיננסים בגין האשמות לגבי הלבנת כספים ומימון טרור. עניין זה עלול להקשות על הזרמת כספים למדינה.

ז'אן-כריסטוף קארה, מנהל הבנק העולמי למחלקת המזרח התיכון, הכולל את לבנון, אמר לניו יורק טיימס כי "כל אחד מתוך שלושה לבנונים היה כבר בעוני לפני המלחמה", והמלחמה הפכה אתה הנתונים הללו "גרועים יותר" לדבריו.

חסן רד, יוצר תוכן בן 28 שאיבד את ביתו המלחמה, התראיין לניו יורק טיימס ואמר שאיבד עבודה וחיים נוחים לטובת אבטלה ועקירה: "יצאנו מהמלחמה הזו בלי כלום, אנחנו מתחילים מאפס".

מתוך הניו יורק טיימס מאת ארין בייקר ועבדי לטיף דאהיר. לקריאת הכתבה המלאה.

4האנטישמיות לא פוסחת על מערכת הבריאות באמריקה

ניתן לחשוב שהאנטישמיות שגברה בארה"ב בשנה האחרונה, הופנתה נגד יהודים בתעשיות מסוימות כמו הוליווד וההשכלה הגבוה. אולם, התופעה אינה פוסחת גם על מערכת הבריאות. בטור דעה ל-The Algemeiner שכותרתו "כיצד גיוון, שוויון והכללה (DEI) תורמים לעלייה העצומה באנטישמיות במערכת הבריאות ובבתי החולים", טוענת העיתונאית אירית טרט כי כיום ניכרת עלייה מדאיגה באנטישמיות נגד יהודים במערכת הבריאות האמריקאית.

לדברי טרט,"האנטישמיות במערכת הבריאות הופכת לערוץ חלופי ומסוכן להפצת שנאת יהודים ברחבי ארה"ב". טרט נוטעת את הסיבה לעליית האנטישמיות בתוכנית DEI בבתי ספר לרפואה, שלכאורה מתמקדת בשילוב תרבותי ובאי-שוויון חברתי, אך בפועל גורמת לסטודנטים "לאמץ מסגרת שמזהה את ישראל, ובשל כך את כל היהודים, כקולוניאליסטים פריבילגים". הגישה השלטת בתוכנית היא כזו "המעודדת חרמות אנטי-יהודיים בנוסח נאצי". זה הגיע לשיאו כאשר מטפלים בשיקגו ארגנו השנה חרם על יהודים הפועלים בתחום בריאות הנפש.

טרט מצביעה על הדמיון בין הטקטיקות בהן משתמשים אנטישמים כיום במערכת הרפואה, לבין כאלה שהיו בשימוש הנאצים בשנות ה-30. "אנשי מקצוע יהודים בתחום הבריאות היו לעיתים קרובות הראשונים לאבד את עבודתם".

טרט חושפת מחקר מדאיג ממנו עולה כי רופאים רבים מדווחים על אנטישמיות בסביבת עבודתם. "במחקר נסקרו 645 אנשי מקצוע בתחום הבריאות המזהים עצמם כיהודים, מהם 74% רופאים. המחקר מצא כי כמעט 40% מהמשיבים דיווחו על חשיפה ישירה לאנטישמיות בסביבתם המקצועית או האקדמית. ממצאי המחקר מאשרים מציאות שלא זוכה לתשומת לב מספקת - תחום הבריאות הופך למעוז חדש ומסוכן שבו אנטישמים מפעילים את השפעתם. אם לא יטופל, תהליך זה עלול לערער את יושרתם של אנשי הרפואה בארה"ב".

כדוגמה טרט מציינת את ד"ר רופה מריה, פרופסורית לשעבר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת קליפורניה, טענה שהתלמידים שלה רשאים לחשוש מנוכחותם של ישראלים בכיתות הלימוד. בסופו של דבר, המרצה הושעתה לאחר שרשרת של התבטאויות אנטישמיות.

בעקבות ה-7 באוקטובר, הוקמה האגודה הרפואית היהודית האמריקאית (AJMA), של רופאים יהודים, מתמחים, סטודנטים לרפואה ואנשי בריאות הציבור, כדי להתמודד עם ההטיה המערכתית נגד יהודים במערכת הבריאות. האגודה שוקדת על כך שבתי הספר לרפואה יאמצו את ההגדרה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA). "האירועים האחרונים מדגישים שהאנטישמיות אינה פוסחת על אף תעשייה, וכי ייתכן שעל יהודים בארה"ב להפעיל משנה זהירות בבואם להשתמש בשירותי הבריאות", נכתב.

מתוך ה-The Algemeiner מאת אירית טרט. לקריאת הכתבה המלאה.