שנה חדשה, התייקרות רוחבית: המע"מ, הארנונה והחשמל הם רק חלק מהרשימה

ארנונה: 5.3%

התייקרות הארנונה בישראל נקבעת על־ידי נוסחה פשוטה, של ממוצע השינויים במדד המחירים לצרכן ובשכר במגזר הציבורי. בתקופה הרלוונטית המדד עלה ב־2.8%, והשכר במגזר הציבורי קפץ ב־7.8%.

התוצאה: התייקרות הארנונה ב־5.3%, שאותה נשלם החל מינואר 2025.

עם זאת, הארנונה למגורים עדיין נחשבת גירעונית ביחס להוצאות הרשויות המקומיות על התושבים, מה שמביא רבות מהן לעכב בנייה למגורים - ובכך להשפיע על מחירי הדיור. לכן, חוק ההסדרים כולל סעיף שיאפשר לרשויות לייקר את הארנונה למגורים בעד 5% בנוסף להעלאה הנהוגה כיום, אך הדבר לא צפוי להשפיע כבר ב־2025.

מים: 2%

מחיר המים צפוי לעלות בינואר ב־2% לכל מגזרי השימוש - הביתי, המסחרי, התעשייתי והחקלאי, וכך הוא יאמיר לרמה הגבוהה ביותר בעשור האחרון.

התייקרות זו מותנה ביחס להתייקרות של 3.4% שחושבה במקור, בין השאר בשל החלטה לא להמשיך להשקיע בקרן מתקני טיהור שפכים, לצמצם רכישת מים מותפלים ביחס לתוכנית הקודמת ולהעריך את כמות המים שנצרכת בתעריף היקר ב־1% יותר מהתחזית הקודמת.

ככלל, ההתייקרות נובעת מהעלייה במחירי התשומות במסגרת האינפלציה, כמו גם המעבר להתפלת מים מהים, שהיא צורה יחסית יקרה להפקת מים.

מע"מ: 1%

כמעט כל המוצרים בישראל צפויים להתייקר בכ־1% בחודש ינואר, עקב עליית המע"מ. מכיוון שמדובר במס עם בסיס רחב, שקשה להעלים אותו, המוחל כמעט על כל הצריכה (למעט פירות וירקות, הזמנות קטנות מחו"ל וקניות באילת) - הוא שווה מיליארדים רבים מבחינה תקציבית. בכך הוא יסייע להפחית את הגירעון שצפוי להגיע בשנה הבאה ל־4.4% מהתוצר, לאחר גירעון של 6.6% בשנת המלחמה, שעליו נשלם תשלומי ריבית משמעותיים בטווח הארוך.

ביטוח לאומי: 1.2%

כדי למנוע את הקפאת סכומי רוב הקצבאות (שהיא קיצוץ ריאלי בהתחשב באינפלציה), הממשלה החליטה להעלות את תשלומי הביטוח הלאומי כיום. עד למדרגת שכר של 7,522 שקל בחודש, עובד משלם כ־3.5% משכרו, המורכבים מ־0.4% דמי ביטוח לאומי ו־3.1% דמי ביטוח בריאות.

במקביל, המעסיק משלם דמי ביטוח לאומי של 3.55%. על כל סכום שמעל למדרגת ה־7,522 שקל, משלם העובד כ־7% דמי ביטוח לאומי וכ־5% דמי בריאות (12% בסך־הכול). ההעלאה כאמור נוגעת למדרגת השכר הראשונה.

שיעור דמי הביטוח הלאומי יעלה ב־0.6%, הן לעובדים והן למעסיקים. כלומר, בסך־הכול מדובר בעלייה של 1.2% במס. עבור השכיר הממוצע, מדובר בהעלאת מסים של 1,440 שקל בשנה, שתחולק בינו ובין מעסיקו. עצמאים ישלמו באופן ישיר את הסכום כולו.

מס קנייה על רכב חשמלי: 10%

בעבר ניתנו הטבות מס נרחבות על קניית רכב חשמלי, במטרה לעודד את רכישת הפלח על חשבון כלי רכב מונעי דלק. אך בשנים האחרונות משרד האוצר החל לצמצם את ההטבה ולהשוות אותה למס הגבוה המוטל על רכישת כלי רכב מזהמים, מתוך רצון לצמצם את השימוש ברכב פרטי ככלל.

במקור, מס הקנייה היה אמור לעלות מ־35% ל־83%, אך עלייה זו מותנה ל־45% בלבד. בנוסף, בינואר צפויה להתבטל ההטבה על אגרת הרישוי לרכבים חשמליים, מה שיטיל עלות נוספת של כ־2,000 שקל בשנה על רוכשיהם.