"המשך של הרפורמה המשפטית": היועמ"שית מתנגדת להצעת החוק למינוי נשיא העליון בכנסת

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מתנגדת להצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד), ולפיה הנשיא הבא של בית המשפט העליון לא ייבחר עוד בידי הוועדה לבחירת שופטים אלא על ידי מליאת הכנסת. בהודעתה קובעת היועמ"שית, כי "מדובר במהלך הממשיך את מה שמכונה 'הרפורמה המשפטית'".

ועדת השרים לחקיקה החליטה היום לדחות בשבועיים את הדיון בהצעת החוק. משכך, ההצעה לא תקודם לפני ה-16.1 - המועד אשר עד אליו נדרש שר המשפטים לוין, לפי פסיקת בג"ץ, להשלים את בחירת הנשיא הבא של בית המשפט העליון.

● בניגוד לעמדת היועמ"שית: נתניהו מינה את רואי כחלון למ"מ נציב שירות המדינה
● בוטלה עדות נתניהו בשבועיים הקרובים, השופטים מבקשים עד אחר במקומו

לפי הצעת החוק של גוטליב, הח"כים הם שייבחרו את הנשיא ברוב רגיל ובהצבעה חשאית, כאשר במקרים מסוימים אף לא יידרש הנשיא לשמש קודם לכן כשופט בבית המשפט העליון. זאת, בניגוד לשיטת הסניוריטי הקיימת, ולפיה ותיק השופטים בעליון מתמנה לנשיא בית המשפט עם הגעתו של הנשיא היוצא לגיל פרישה.

בחוות דעת ששיגרה היום (א') המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, לשר המשפטים, יריב לוין, היא תוקפת את הצעת החוק וקובעת כי יש מניעה מלקדמה. לדבריה, "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות - הן מבחינת תחולתו המיידית של ההסדר המהווה 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק' ושימוש לרעה בסמכות המכוננת, והן משום שההסדר לגופו מפר את האיזון בין הרשויות ויביא לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת".

"כל הסדר בעניין בחירת הנשיא חייב להיות בעל תחולה עתידית בלבד"

נזכיר, כי בג"ץ קבע כי על לוין להשלים את בחירתו של נשיא העליון הבא עד ל-16 בינואר. לוין, כידוע, מסרב למנות את השופט יצחק עמית לנשיא הקבוע של העליון, ופועל לעכב את ההכרעה בנושא.

בחוות הדעת שכתבה סומפולינסקי, נכתב בהקשר זה, כי "שינוי יסודי של אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון בשלב זה עולה לכדי 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק', ומשענייננו בתיקון לחוק יסוד, יש בו גם כדי להוות "שימוש לרעה בסמכות מכוננת".

לדבריה, "הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה כי חל עיכוב משמעותי ביותר בבחירת נשיא בית המשפט העליון". משכך, כותבת סומפולינסקי, כל הסדר בעניין בחירת נשיא העליון חייב להיות בעל תחולה עתידית בלבד, כלומר אינו יכול לחול כבר לגבי בחירת הנשיא כעת. זאת, לצד עמידת ההסדר "באמות מידה חוקתיות-משטריות".

עוד קובעת המשנה ליועמ"שית, כי הצעת החוק מבקשת לחולל "שינוי במבנה המשטרי בישראל שיביא לפוליטיזציה של הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון באופן המפר קשות את האיזונים בין הרשויות, במצב שבו ממילא לרשות המבצעת (ולמעשה לקואליציה) כוח עודף משמעותי". לפי חוות הדעת, בחירת נשיא העליון על ידי הרוב הקואליציוני בכנסת - כולל האפשרות למנות מועמד שאינו מכהן כשופט בבית המשפט העליון - תוביל "לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת, שהיא אבן יסוד במשטר דמוקרטי".

לפי הצעת החוק של גוטליב, ניתן יהיה למנות לנשיא העליון מועמד יחיד, משפטן בעל תואר שלישי, אשר רשום כעו"ד לפחות 35 שנים, או מי שכיהן במשך תקופה של 5 שנים כנשיא בימ"ש מחוזי. מתוך בית המשפט העליון ניתן יהיה למנות שופט שכיהן לפחות 3 שנים בעליון.