שר האוצר טוען שמס הרווחים הכלואים משפיע רק על העשירים ביותר. בדקנו

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: בצלאל סמוטריץ'
מפלגה: הציונות הדתית
תוכנית: "בחצי היום"
ציטוט: "למשל החוק שרוצים להפיל מחר, של הרווחים הכלואים, הולך למאיון העליון. האנשים הכי עשירים במדינת ישראל, שבמשך שנים ניצלו איזו פרצה בחוק והתחמקו מלשלם יותר מ-50% מהמס... אגב, אין פה שום מס חדש, זה פשוט שאנשים ישלמו את המס שהם היו אמורים לשלם"
תאריך: 30.12.24
ציון: חצי נכון

ביום האחרון לשנת 2024, עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק המכונה "חוק הרווחים הכלואים". החוק החדש העלה פרשנויות שונות לגבי השאלה מה יקרה בפועל ובמי החוק יפגע. יום לפני ההצבעה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביקש להראות שמדובר במס שרוב הציבור לא יחוש בו: "החוק שרוצים להפיל מחר, של הרווחים הכלואים, הולך למאיון העליון. האנשים הכי עשירים במדינת ישראל, שבמשך שנים ניצלו איזו פרצה בחוק והתחמקו מלשלם יותר מ-50% מהמס... אגב, אין פה שום מס חדש, זה פשוט שאנשים ישלמו את המס שהם היו אמורים לשלם". האם שר האוצר צודק שחוק זה רק חל על המאיון העליון?

חוק הרווחים הכלואים הוא חוק המנסה לתפוס בעיקר "חברות ארנק", כלומר - שכירים עם הכנסה גדולה שפתחו חברה שמטרתה העיקרית להפחית את מיסי ההכנסה וביטוח לאומי של בעליה על־ידי הכנסות פסיביות. הסיבה לחקיקת החוק הזה היא הצורך לכסות על עלויות המלחמה, ומשרד האוצר סבור שמיסים חדשים אלו יכניסו 10 מיליארד שקלים למדינה ב-2025 ועוד 5 מיליארד בכל שנה שלאחר מכן.

חוק זה מחולק לשני חלקים. החלק הראשון הוא סעיף 81 לחוק שעוסק בחברות עצמאיות שלא חילקו את הרווחים שלהן. לפי החוק, הן ישלמו על ההון הזה מס שנתי חדש נוסף בגובה 2% מההון העצמי. אף שכסף זה אמור היה לשמש לפיתוח החברות, לטענת משרד האוצר הוא בפועל שימש לצרכים פרטיים של ראשיהן, ובשל כך מצדיק מיסוי. חברות אשר יוחל עליהן המס הן כאלו שמשרד האוצר מכנה "חברות החזקה" וחברות עם מחזור של 30 מיליון שקל בשנה, בהן פחות מחמישה חברים ושצברו יותר מ-750 אלף שקל ברווחים צבורים. לחלופין, חברות שיבחרו לחלק 6% מהרווחים הצבורים בכל שנה בין 2025 ל-2028, לא יחויבו במס השנתי בשיעור 2%.

החלק השני של החוק, סעיף 62א, עוסק במיסוי רווחים שוטפים של חברות עצמאיות ולטענת משרד האוצר נוגע לחברות אשר הם מכנים חברות משלח יד - חברות שמעסיקות עד ארבעה עובדים ושלפחות 70% מהכנסותיהן מגיעות מלקוח אחד, מה שמביא לכך שמשרד האוצר חושש שהן אכן חברות ארנק. חברות אלו ישלמו מס חדש על הרווחים השוטפים שלהן בגין החלק ברווח שהוא מעל ל-25% ממחזור ההכנסות. גם פה יחול המיסוי החדש רק על חברות עם הון עצמי של מעל 750 אלף שקל. בשני חלקי החוק, חברות ציבוריות, הייטק, ויוזמי בנייה פטורים מהחוק.

עד כאן החוק. כעת נחזור לשאלה שהעלה סמוטריץ': על מי הוא חל? ראשית, נציין שבאמירתו של סמוטריץ' יש חיבור לא טריוויאלי בין מושגים: מאיונים לרוב מדברים על הכנסות פרטיות של יחידים או משקי בית, ולא של חברות. אדם אינו חייב להיות מהמאיון העליון ואף מהעשירון העליון בשביל להיות ראש חברה. מנגד, בחברות קטנות, בינוניות וגדולות יכולים להחזיק אנשים מהעשירון העליון. לדוגמה, חברות ארנק הן חברות קטנות ובינוניות והן החברות שמשרד האוצר מנסה בעיקר לתפוס, שכן זהו מנגנון לבעלי חברה לחמוק ממיסוי האישי של בעלי החברה. אם כן, יש מדדים שונים להכנסות של יחידים ולהכנסות של חברה - ומההגדרות הללו נגזרות חבות המס של חברה או המחויבות שלה לחלק דיבידנדים.

ובכל זאת, רשות המיסים העבירה לנו נתונים מסימולציות שביצעה כדי לראות איך החוק יעבוד בפועל. רשות המסים מצאה שכשהדבר מגיע לסעיף 62א (חברות משלח יד), 83% מהכסף שבבסיס המס צפוי להגיע מיחידים אשר באים מהאחוזון העליון של ההכנסה ו-93% מחמשת האחוזונים העליונים. מעבר לכך, 91% מהיחידים שיושפעו נמצאים בחמשת האחוזונים העליונים. ואולם, לגבי חלקו האחר של החוק, החברות שעליהן חל סעיף 81, לא היו לרשות המיסים נתונים שיכלו לספק לנו.

גם אם הנתונים הללו תומכים חלקית בטענתו של סמוטריץ', את הסוגיה כדאי לבחון גם בהקשר רחב יותר. אבי ממן, שותף חברת רואה חשבון רבינוביץ אבן ממן, חולק על הניתוח של סמוטריץ'. לטענתו, "יש שני סוגי נפגעים: ישירים ועקיפים. פגיעה עקיפה תבוא לידי ביטוי במי שעובד עם או מול הנפגעים הישירים. הנפגעים הישירים הם ראשי חברות ויזמים בחברות עצמאיות, שיודעים ויכולים לעשות אדפטציות מהירות לעליה בשיעורי המס. שינויים אלה יבואו לידי ביטוי בקיצוצים בהוצאות עסקיות, פיטורים והתייעלות כאשר יראו שפחות כסף נשאר בחברה".

מטעם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לא נמסר תגובה.

לסיכום, לפי נתוני רשות המיסים מקרה חברות משלח יד 91% מהנפגעים הישירים יגיעו מחמשת המאיונים העליונים. עם זאת, אין נתונים לגבי חברות החזקה. לכן דברי סמוטריץ' חצי נכונים.