קנאביס לטיפול בפוסט־טראומה? לוועדה שתכריע יש מעט מאוד מידע על יעילותו

כ־15% מצרכני הקנאביס הרפואי בישראל משתמשים בו לטיפול בתסמונת פוסט־טראומטית. במספרים אבסולוטיים, מדובר בכ־20 אלף איש, ועוד רבים נוספים מתדפקים על דלתות הרופאים כדי לקבלו. היקף נפגעי הפוסט־טראומה במלחמה צפוי רק להגביר את הביקוש, ובכל זאת, אין כיום הסכמה בקהילה הרפואית לגבי יעילותו. יש הטוענים כי הקנאביס לא רק שלא יעיל - הוא אפילו מזיק.

● רשות התחרות נגד משרד הכלכלה: מתנגדת למכס של 175% על קנאביס מקנדה 
● אנדוסטרים גייסה 5 מיליון דולר ונמכרת ב-100 מיליון - לפחות
● חזית המדע | האמן שמלמד רופאים לצייר את האנטומיה האנושית  

לפני כחודשיים פרסמה קואליציית הרופאים המטפלים בפוסט־טראומה דוח ובו אזהרה מפני נזקי הקנאביס להתוויה זו. בעקבות הדוח הוחלט להקים ועדה לבחינת הנושא, בראשות ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש ב משרד הבריאות. בין השאר חבר בוועדה פרופ' אייל פרוכטר, ראש הקואליציה לטיפול בפוסט־טראומה ומחבר הדוח החריף. הוועדה אמורה לשמוע עשרות מומחים מעולמות הפסיכיאטריה והטיפול הנפשי, וגם נציגי ציבור וחברות קנאביס.

למעשה, הוועדה הייתה אמורה להציג את מסקנותיה עד ינואר 2025, אולם לגלובס נודע שהיא כלל לא החלה לעבוד. חבריה צפויים להיפגש לראשונה החודש ולהגיש מסקנות בתוך חודשיים־שלושה.

מאות מיליוני שקלים מונחים על הכף

למטופלים בתסמונת פוסט־טראומטית, שמעוניינים להמשיך לקבל קנאביס רפואי, יש סיבה לחשוש. ראש הוועדה כבר אמר בעבר שקנאביס הוא לא תרופה. "הוא לא הוכח כחומר שיעיל לפוסט טראומה", אמר בספטמבר האחרון בכנס של "ידיעות אחרונות". "יותר מזה, הוא הוכח כחומר שעלול להזיק. אנחנו יודעים שקנאביס עשוי לעזור לסימפטומים מסוימים של פוסט־טראומה בטווח הקצר, אבל המחיר בטווח הארוך עלול להיות כבד. כשמחליטים לרשום חומר שיש לו פוטנציאל מסוכן צריך להיות זהירים לגבי איך מחליטים לרשום אותו ולמי".

 ד''ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות / צילום: אתר משרד הבריאות

פרוכטר התבטא בחריפות רבה יותר. "הקנאביס הרפואי הוא גושפנקה לסימום ולהרעלה של דור ישראלים שלם", אמר בעבר בתקשורת. "הקנאביס מסמם והורג". זאת אמירה שרחוקה מהקונצנזוס בתחום.

משרד הבריאות משדר בינתיים לתעשיית הקנאביס שאין לו כוונה להוציא את התוויית הפוסט־טראומה מסל ההתוויות שעבורן מאושר הקנאביס, אבל גם שם מודאגים. מטופלים בפוסט־טראומה הם בין הצרכנים ה"כבדים" של קנאביס ואחראים להכנסות של מאות מיליוני שקלים בשנה מהשוק הזה, במונחי צרכן סופי.

יתרה מזאת, חוות דעת שלילית של הוועדה יכולה להרתיע רופאים מפני רישום של קנאביס גם להתוויות אחרות, וכך לפגוע בשוק המגלגל בישראל סביב מיליארד שקל בשנה.

יותר מ־40 חברות פועלות בשוק הזה, בתחומי הגידול, העיבוד וההפצה. ביניהן החברות הבורסאיות אינטרקיור, טוגדר, שיח ו־IMC, וחברות פרטיות כמו בזלת, קרונוס וטריכום. עבורן ואפילו עבור קרונוס הקנדית, ישראל היא שוק מהותי, וקטגוריית הפוסט־טראומה היא משמעותית בתוכו.

מטופלים לוחצים, הפסיכיאטרים במלכוד

המידע הזמין על יעילות הקנאביס בטיפול בפוסט־טראומה הוא מועט ושנוי במחלוקת. בדוח של קואליציית הרופאים מובאים כמה מחקרים, ביניהם סקירה שפורסמה בכתב העת Journal of clinical Psychiatry ובחנה מאמרים מ־30 השנים האחרונות. רק 14 מהם זוהו כמחקרים שנעשו היטב, והמסקנות היו שיש שיפור מינורי במחשבות החודרניות ובעוררות היתר, אך ישנו סיכון להחמרת מחשבות אובדניות והתנהגות אלימה.

באתר "קנאביס" תקפו את מסקנות הדוח של פרוכטר. הכתב שי פרידמן טען שהמחקרים שנמצא בהם נזק עסקו ברובם בנבדקים שסבלו גם מהתמכרות לקנאביס, ואילו בחלק מהמחקרים האחרים התגלתה תועלת ברורה לחומר הזה. מחברי מאמר הסקירה המקורי עצמם סיכמו אותו בתובנה שדרושים מחקרים נוספים, עדיף ניסויים קליניים של ממש, כדי להבין את ההשפעה של קנאביס על פוסט־טראומה.

פסיכיאטרים שאיתם שוחחנו, כולל כאלה שפתוחים לרעיון של שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בטיפול, מחזקים את המסקנה הזאת ואומרים כי אין מספיק מחקרים רחבי היקף כדי להכריע בנוגע ליעילות קנאביס במקרי PTSD. "זה לא אומר שקנאביס לא יכול להיות יעיל עבור מטופלים מסוימים שסובלים מההפרעה", מבהיר פסיכיאטר בכיר. "כל פסיכיאטר כיום פוגש מטופלים שאומרים שעבורם קנאביס זו הצלת חיים. אבל יש הבדל בין תיאור של מטופלים לבין מחקרים רחבי היקף שיאששו זאת, ואינדיקציות רפואיות אמורות להתבסס על ידע מחקרי.

"ישנה גם סוגיה של טווח קצר מול טווח ארוך. ברור שחלק גדול מהמטופלים חווים הקלה רגעית בתסמינים, אבל מה ההשפעות ארוכות הטווח? בחלק מהמקרים זה יכול לסייע בתפקוד, אבל בחלק אחר, במיוחד אם מתפתח שימוש בעייתי, זה יכול דווקא לפגוע.

"חסרים בעולם הרבה מחקרים גדולים ומשמעותיים על היעילות של טיפול בקנאביס כי גם קשה מאוד לערוך אותם. כל צמח הוא אחר, כל מטופל מכניס לריאות כמות אחרת. אין לנו עדיין שפה מחקרית נכונה לבצע ניסויים קליניים בקנאביס".

פסיכיאטר נוסף אמר לנו שהוא לא מכיר תרופה אחרת שאפשר לתת במינונים לא מדויקים ובלי להבין את הרכב החומרים שבה, כפי שנותנים קנאביס. "לרופאים מאוד קשה להמליץ על תרופה כזו, ומצד שני, קשה למצוא רופא שיגיד שקנאביס הוא רע ומסוכן, כי גם את זה הם לא יודעים. היום התחושה היא שזה לא בדיוק טיפול חמלה, אבל כן טיפול שנותנים כשכלו כל הקיצים ואנחנו אומרים - בואו ננסה. כרופא, הסיפור הזה הוא חתיכת תיק".

ד"ר דדי סגל, הבעלים של פנאקסיה, חברה שניסתה לייצר קנאביס קרוב ככל האפשר לגרסה הרפואית, מדבר גם הוא על לחץ המטופלים. "הם מצביעים ברגליים. אנחנו רואים שזה טיפול שהוא פחות לפתור את הטראומה ויותר לברוח מהטראומה, אבל גם זה מאוד חשוב".

סגל מציין שבעולם כן מנסים להתייחס לקנאביס כאל תרופה. "בצרפת עורכים בימים אלה ניסוי בשימוש בקנאביס ב־3,000 מטופלים, אמנם לא בפוסט טראומה. הם כרגע לא פותחים את השוק להתוויה הזאת", הוא אומר.

ישראל תחזור להיות מעצמת מחקר?

ישראל הייתה בעבר מעצמה של מחקר בקנאביס. מפרופ' רפאל משולם שבודד לראשונה את החומר הפעיל המוביל בצמח, דרך ניסויים חלוציים בבתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים ועד מחקרים קליניים בילדים עם אוטיזם ובחולי קרוהן ומאגרי מידע שטיפחו החברות המובילות בתחום בישראל, במטרה לקשור בין זני קנאביס מסוימים לתועלת הרפואית שלהם.

עם ההתבססות של שוק קנאביס רפואי חוקי, התברר שהצרכנים אינם מחפשים את הניסויים הקליניים, וגם הרגולציה לא דרשה אותם. בהדרגה, הניסוי הקליני הפך לעניין לא כלכלי עבור חברות הקנאביס. אם כך, איך תקבל הוועדה של משרד הבריאות החלטה?

משרד הבריאות יוכל לדרוש מהתעשייה מחקר כתנאי לשיווק קנאביס לפוסט־טראומה, אך בינתיים משרד הבריאות לא אותת שזה הכיוון שהוא מעוניין ללכת בו.

בישראל משתמשים בקנאביס לטיפול בפוסט־טראומה זה כמה שנים, כך שעל פניו ניתן לכרות את המידע שהצטבר. אלא שרוב המטופלים עד כה קיבלו את הרישיון ממשרד הבריאות, ורק כעת, כשקופות החולים הן אלה שאמורות לספק את המרשמים, ניתן להתחיל לראות את התמונה השלמה, אם יימצא הגורם שיש לו אינטרס בכך.

אפשרות אחרת היא לגליזציה. כל אדם יחליט לעצמו אם קנאביס מועיל או מזיק לו - בלי הפרעה מהמערכת הרפואית, אבל גם בלי עזרה והכוונה שלה.