במקום לפתוח את שוק הדבש לתחרות, חוק חדש ישמר את הריכוזיות

הצעת חוק של משרד החקלאות צפויה לתת למועצת הדבש, גוף פרטי, סמכויות חוקיות נרחבות בשליטה ותכנון ענף הדבש בישראל. בין היתר, היא מעניקה לה מושב אחד מתוך שלושה בגוף רגולטורי חדש שיוקם, שיקבע את הכמות והמרחקים בהם מותר להציב כוורות, כך שיתבצע למעשה תכנון ריכוזי של הענף בדומה לנעשה בחלב ובביצים. גם כיום מועצת הדבש פועלת כמעין רגולטור פרטי, אך בג"ץ דרש מהמדינה להסדיר את הנושא בחוק. 

● 60% הנחה: פורסמו תוצאות מכרז יבוא הדבש. כמה הוא יעלה?
● 80 מיליון בלוטו: מה הסיכויים שלכם לזכות, וכמה באמת תכניסו לכיס?

במקור, החוק היה אמור להעביר את הסמכויות לרגולטור רשמי מטעם המדינה, אך בישיבה האחרונה של ועדת הכלכלה נוספו סמכויות נרחבות למועצת הדבש שמקבעות את מעמדה ואף מנסות לחסן אותה מביקורת משפטית.

לאור התנגדות חלק מחברי הכנסת, תיערך היום (ד') פגישה אצל יו"ר ועדת הכלכלה ביטן במטרה להגיע לפשרה, וביום שני הבא החוק אמור לעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

על־פי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שוק הדבש בישראל, ששוויו מגיע ל־180 מיליון שקל בשנה, הוא ריכוזי במיוחד: שטראוס, תחת המותג "יד מרדכי", שולטת ב־55% ממנו, מכוורת עמק חפר מחזיקה 20%, ומכוורת עין חרוד ב־10% נוספים.

אילו סמכויות תקבל מועצת הדבש?

האסדרה כיום כוללת מתן סמכות למועצת הדבש להעניק רישיונות לייצור דבש, ולקבוע תנאים והוראות לקבלתם. גם שיווק הדבש הוא מונופול של המועצה, ורק בכוחה לתת רישיונות לכך. למעשה, אסור להזיז כוורת בלי אישור מועצת הדבש. המועצה מחלקת טריטוריות בין הדבוראים, ואוסרת להציב כוורות אשר "פולשות" לשטח של דבוראי אחר.

בנוסף, הובלה של מעל 6 ק"ג דבש אסורה בחוק. מדובר על משטר ייחודי לחלוטין בעולם, ומשרד החקלאות לא ידע להשיב לשאלת גלובס לגבי מדינות נוספות בהן קיים חוק דומה.

החוק גם לא מאפשר לחקלאים החוכרים קרקעות מרמ"י (רובם הגדול) להציב בשטחם כוורת בלי אישור הרגולטור. בנוסף, החוק מעגן את הסמכות של מועצת הדבש לגבות היטלים מהדבוראים, בסכום של 30 שקל לכוורת בשנה. בהתחשב בכך שיש בישראל כ־120 אלף כוורות, מדובר על הכנסה בטוחה של כ־3.6 מיליון בשנה.

מכיוון שהסמכויות של מועצת הדבש לא מוסדרות בחקיקה ראשית, וגוף פרטי למעשה מנהל אותה עבור המדינה, בג"ץ הוציא ב־2020 צו על־תנאי שמחייב את המדינה להסדיר את העניין בחוק וליצור גוף ממשלתי שיאכוף את הרגולציה במקום מועצת הדבש. הוועדה הייתה אמורה לכלול שני עובדי משרד החקלאות ואקדמאי, כאשר מועצת הדבש תשב בוועדה בתפקיד משקיף. אך בנוסח האחרון מושב האקדמאי הוחלף לפתע במושב מלא עם זכות הצבעה של מועצת הדבש עצמה.

לדברי משרד החקלאות, "ענף הדבש מהווה גורם חשוב בשמירה על החקלאות הישראלית ועל ביטחון המזון הלאומי", אך הוא לא הסביר מדוע נדרשת דווקא אסדרה שכוללת תכנון ריכוזי, או למה מועצת הדבש תהיה חלק מהגוף המאסדר.

ממועצת הדבש לא התקבלה תגובה.