קבוצת המשקיעים המסתורית שמסחררת את שוק החוב בוול סטריט

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, עונה על שאלת השבוע

בכלכלה הגדולה בעולם נצפית בימים אלו תופעה יוצאת דופן. למרות שריבית הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי של ארה"ב) יורדת, וכבר הגיעה ל־4.5% (ירידה של 100 נקודות בסיס), התשואות על איגרות החוב הממשלתיות דווקא מזנקות. האג"ח ל־10 שנים עלתה לרמה של כמעט 4.7%, שיא של 8 חודשים, גם תשואת האג"ח ל־30 שנה זינקה ועומדת כעת על יותר מ־4.9%.

● שאלת השבוע | בנק לאומי מסמן 3 מניות מסקרנות לשנה החדשה
● שאלת השבוע | אחת ולתמיד: מה יותר משתלם, לקנות דירה או לחיות בשכירות?

לרוב, הורדת ריבית משמעותה ריבית נמוכה יותר על החוב הממשלתי ולכן ערך החוב הופך יקר יותר, והתשואה נמוכה יותר (באג"ח מתנהל יחס הפוך בין גובה התשואה למחיר האיגרת).

הנפקת איגרות חוב הן האמצעי המרכזי של הממשל בארה"ב, ושל ממשלות נוספות, לממן את החוב שלהן. הממשלה מוכרת למשקיעים נייר ערך, שמהווה מעין שטר חוב. המשקיעים מספקים לממשלה הון, והיא בתמורה מתחייבת להחזיר את החוב בתוספת ריבית. רמת הריבית וכתוצאה מכך התשואה, נקבעות בהתאם לסיכון של החוב ולסיכויי ההחזרה שלו. ככל שהחוב הוא לתקופה ארוכה יותר, הריבית אמורה להיות גבוהה יותר, שכן הסיכוי לאירועים בלתי צפויים גבוה יותר והמשקיע נוטל על עצמו סיכון גבוה יותר.

הכלכלה מתייצבת, אז למה החוב עולה?

החוב האמריקאי נחשב לחוב בטוח במיוחד, שכן מדובר בכלכלה הגדולה בעולם, שגם מחזיקה במטבע היציב בעולם - הדולר. אז מדוע התשואות על האג"ח מזנקות למרות שהכלכלה לכאורה בדרך להתייצב? ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי מסביר כי "בראש ובראשונה ארה"ב מצויה בחוב גדול, ההולך וגדל עוד יותר. הגירעון של ארה"ב עומד על כ־7.1% (תוצר) בשנה החולפת ומגיע לסך של 2 טריליון דולר. יחס החוב־תוצר של המדינה עומד על יותר מ־120%. לחוב הגדול יש מחיר, והוא בא לידי ביטוי בכך שהשוק דורש ריבית גבוהה יותר על חוב נוסף".

אך תמונת המצב של החוב אינה דבר חדש, ולמעשה ארה"ב מצויה בחוב הולך וגדל כבר שנים, וביתר שאת מאז פרוץ המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008. נושא החוב הטופח נראה "כגזירת גורל" ובמקום לצמצם את החוב, הקונגרס מעלה מעת לעת את התקרה החוקית שלו. לעניין החוב מצטרפת התמונה הכלכלית וגם רמת הריבית הגבוהה בשנים האחרונות.

"הריבית של הבנק הפדרלי בארה"ב עלתה מרמה אפסית בשנת 2022 לשיעורה הגבוה שהגיעה בשיאו, במהלך 2024, ל־5.5% ברף העליון. רק בחודש ספטמבר האחרון החלה הריבית לרדת, אך מאז השווקים הבינו כי הפחתות הריבית יתבצעו בצורה מדורגת והריסון המוניטרי יימשך לאורך זמן". כך, מדגיש בפמן, "המדיניות המוניטרית תרמה לריביות קצרות טווח גבוהות יותר, שמעלות גם את הריבית ארוכת הטווח".

לפי בפמן, "גם צמצום גודל המאזן של הבנק הפדרלי, כלומר צמצום מוניטרי על ידי מכירת הנכסים שהפד קנה במשך השנים, פעלה נגד שוק האג"ח. בעתות משבר הבנק הפדרלי קנה אג"ח מגובות משכנתאות ואג"ח ממשלתיות כדי לייצב את השווקים, ועתה הוא נותן להן להיפדות ולא קונה חדשות, מה שמעלה את ההיצע וגורר גם ריבית גבוהה יותר לטווחים הארוכים".

אך לא מדובר רק בהשלכה של מדיניות מוניטרית, אלא גם תקציבית. "השוק האמריקאי חושש שהמדיניות של טראמפ נוטה לעבר גירעון גבוה יותר, הוא לא סבור שניתן להימנע מזה ולכן הוא מעלה גם פה את הדרישות בנוגע לעלות החוב האמריקאי".

הצידיים ששוטפים את שוק האג"ח

החשש מממשל טראמפ הביא תופעה חדשה של חשדנות ופסימיות בשוק האג"ח המכונה "bond vigilantes", משמרת האג"ח. "מדובר במשקיעים שמכונים גם 'ציידים'", מסביר בפמן, "הם מוכרים אג"ח כשהם סבורים שמדיניות פיסקלית של ממשלה אינה בת קיימא, מה שעלול להוביל לאינפלציה או לחוב מופרז. המכירה הזו מורידה את מחירי האג"ח ומעלה את התשואות לפדיון (ריביות), מה שמייקר את עלויות ההלוואה עבור הממשלה. באמצעות מכירת אג"ח, הם מאלצים ממשלות להציע תשואות גבוהות יותר כדי למשוך קונים".

האם האסטרטגיה שלהם תעבוד? "זו שאלה של מה הממשל החדש יבצע בפועל, ובעיקר בתקופה הקרובה, כל זאת בהשוואה להיקף החששות שכבר גלום בשוק. אם נראה כבר בתחילת הדרך שהממשל החדש שם דגש על מימוש צעדי מדיניות חיוביים, כמו התייעלות ניכרת של הממשל, תחת המשרד החדש שיוקם לנושא זה, והימנעות ממימוש צעדי המדיניות שמפניהם השוק חושש, אז צפוי שנראה מפנה לטובה בשוק האג"ח".

***גילוי מלא: שאלת השבוע הוא פרויקט מערכתי הנעשה בשיתוף מומחי בנק לאומי. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות אישי המתחשב בצרכיו ובנתוניו של כל אדם