צוקרברג נפרד מבודקי העובדות המקצועיים ועורר סערה

הנושא של בדיקת עובדות לא מגיע הרבה לכותרות, אך השבוע זה קרה. זאת, בעקבות החלטתו של מארק צוקרברג, נשיא מטא, להפסיק את שיתוף הפעולה עם ארגוני בדיקת העובדות ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם. רבים ניתחו את המהלך של צוקרברג, בעיקר כרצון לנשוא חן בעיניי הנשיא הנכנס דונלד טראמפ. אבל להחלטה יש גם זווית נוספת, והיא של בדיקת עובדות והמאבק בחדשות כזב, אותה נביא כאן.

נפתח בגילוי נאות: עד דצמבר 2020 גם המשרוקית לקחה חלק בפרויקט הזה, אך פרשה ממנו בעקבות חשש לניגוד עניינים, שנוצר מהיכולת של כלי תקשורת כמו גלובס להגביל את תפוצת התכנים של מפרסמים אחרים.

מבדיקה להערות קהילה

מהי מהות השינוי? בתוכנית הקיימת - הנקראת בקיצור 3PFC (בודקי עובדות עצמאיים) - מטא משתפת פעולה עם ארגונים החברים ברשת הבינלאומית של בודקי העובדות (IFCN), בה חברה גם המשרוקית, שמגיעים מכ־120 מדינות. שיתוף הפעולה הזה, הוסבר, מונע ממטא עצמה להיות הגורם האמון על האמת.

בודקי העובדות עוברים על תכנים ויראליים שיש חשד שמכילים תוכן שגוי או מטעה. אם הם מגיעים למסקנה שזה אכן המצב, התוכן מקבל ציון, חשיפתו נפגעת. בנוסף, התראה נשלחת למי ששיתפו אותו לפני הסימון ולמי שמעוניינים לשתף אותו לאחריו, כדי שיידעו שהם מפרסמים מידע לא נכון. לפי מטא, הדבר אמור לאפשר לגולשים "להחליט בעצמם" מה ברצונם לעשות עם הפוסט, במקום למחוק אותו. משתמשים או עמודים שיפרסמו מידע כוזב באופן תדיר יעמדו בפני סנקציות. ישנם גם יוצאי דופן, ולמשל פוסטים של פוליטיקאים לא נבדקים במסגרת התוכנית.

ומה עשה צוקרברג כעת? בסרטון שהעלה, הוא הסביר שברשתות החברתיות הותקנו יותר מדי מערכות מסובכות שנועדו להקטין את התפוצה של תוכן בעייתי, ולא רק של מיסאינפורמציה, שהטעויות שלהן גורמות ל"צנזורה" של מיליוני משתמשים. לכן הוחלט על מספר צעדים, שהראשון שבהם הוא "להיפטר מבודקי העובדות" והחלפתם במודל של "הערות קהילה" בדומה לנעשה ברשת המתחרה איקס, כשארה"ב תחילה. לדבריו, מבלי שהציג סימוכין, בודקי העובדות התגלו כ"מוטים פוליטיים" ולכן יצרו יותר נזק מתועלת.

כיצד עובד המודל המתחרה? הערות הקהילה מתבססות על החברים ברשת. משתמשים שקיבלו הרשאה יכולים להוסיף לפוסטים חשודים הערות שיספקו מידע נכון או הקשר שישים את הדברים באור אחר. ההערות נחשפות לחלק מהגולשים, שמתבקשים לדרג את התועלת בהן. אם האלגוריתם מזהה קונצנזוס, ההערה הופכת לפומבית.

תגובת בודקי העובדות

הצעד של צוקרברג עורר סערה בקרב קהילת בודקי העובדות, כולל פגישת חירום שנערכה לחברי ה־IFCN. התגובות שלהם נגעו לאספקטים שונים של ההחלטה, וניגע בהם כאן בקצרה. לפני כן, חייבים לסייג: הארגונים האלו לא בודקים פוסטים בהתנדבות, ומטא משלמת להם על כך. כלומר, התגובות מגיעות ממקום מקצועי, אבל יש גם אינטרס כלכלי.

אנג'י דרובניק הולן, יו"ר ה־IFCN, השיבה לצוקרברג. "בדיקת עובדות מעולם לא צנזרה פוסטים", אמרה. "היא הוסיפה מידע והקשר לטענות שנויות במחלוקת והפריכה תוכן כוזב ותאוריות קונספירציה". גם היה לה מה להגיד על הטענות להטיה פוליטית: "קו המתקפה הזה מגיע מאלו שמרגישים שהם צריכים להיות מסוגלים להגזים ולשקר מבלי שתוצג מולם הפרכה או סתירה".

חלק מהארגונים ציינו שבשום שלב נציגי מטא לא הלינו בפניהם על בעיה באיכות הבדיקות או על הטיה, מה שמרמז שהסיבה לשינוי המדיניות אינה שהיא לא עובדת אלא אינטרסים אחרים. בעניין זה חשוב לציין שהחברות ב־IFCN דורשת מהארגונים החברים - כולל המשרוקית - להראות מדיי שנה שהם פועלים לפי סטנדרטים מחמירים של שקיפות ופעילות ללא משוא פנים. בהתאם, ארגונים רבים מחו על הטענה של צוקרברג שהבדיקות שלהם סבלו מהטיה פוליטית.

גם הערות הקהילה זכו לביקורת: בארגון האמריקאי Lead Stories כתבו: "לאמת לא אכפת מקונצנזוס או הסכמה: צורת כדור הארץ נותרת זהה גם אם משתמשים ברשתות החברתיות לא מסכימים עליה". ד"ר עמנואל וינסנט, מנכ"ל הארגון Science Feedback, הזהיר מהבעייתיות של המנגנון: "הוא לא יכול להצליח… מבלי להישען על מומחיות, במיוחד בנושאים מדעיים מסובכים".

כשנזכרים במיסאינפורמציה שנפוצה סביב הקורונה והחיסונים, אפשר להבין למה וינסנט מתכוון. זו לא דוגמה יחידה: רודריגז קטסובה מומברה, אחד ממייסדי Congo Check, סיפר כיצד בגל האבולה של 2018־2019 במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נרצחו כ־300 עובדי בריאות. זאת בעקבות הסתה שנפוצה לצד הפצת קונספירציות שהאבולה היא המצאה מערבית. לפי מומברה, מטא דווקא החמיאה לארגונו על סיועו להילחם בתופעה.

והיו גם מי שהצביעו על הכשלים בתוכנית הזו. בארגון הברזילאי Lupa הלינו על כך שלא הייתה להם דרך לדעת מה השפעת עבודתם, שמטא לא העניקה לארגונים סיוע משפטי מול תביעות, ושכתופעת לוואי ארגונים נהיו תלויים כלכלית בתוכנית. בארגון הפולני FactCheck.pl טענו לחוסר שקיפות מצד מטא לגבי הארגונים שמתקבלים להשתתף בתוכנית, ואף הביעו "הקלה" על סיומה במתכונת הנוכחית.

מה רע בהערות קהילה?

אבל כמה זה נורא שמטא תעבור מהישענות על בודקי עובדות מקצועיים להערות קהילה? באוקטובר 2022 איקס, אז עוד טוויטר, פרסמה מחקר פנימי לפיו מרגע שהערת קהילה נחשפת לכולם, היא עוזרת להאט הפצה של מיסאינפורמציה. רק שביוני 2023 הוצג מחקר של מכון פוינטר, שייסד את ה־IFCN, לפיו פחות מ־10% מהערות הקהילה מפורסמות לכלל המשתמשים, ו־60% מההערות המדורגות ביותר לא זוכות לפרסום מלא. כלומר, מעט מאוד הערות מגיעות לעמדת השפעה.

אחיה שץ, מייסד ומנכ"ל פייק ריפורטר, רואה גם את חצי הכוס המלאה במודל: "בדיקת עובדות מבוססת חוכמת המונים היא דבר טוב", הוא אומר למשרוקית. "אנשים עם מגוון רקעים ודעות יכולים להעיר, באופן מבוזר ולא מרכזי, עם הפניה למקורות והסברים. וכל זה קורה בזמן אמת, לפי הקשר ומקום, מה שבודקי עובדות ומכונות לא יכולים לעשות. זה מעודד חשיבה ביקורתית, מוסיף קונטקסט ומחקרים מראים שזה עוזר בבלימת התפוצה של דיסאינפורמציה".

אבל, כך שץ, יש לעשות זאת נכון: "עם מערכת בלתי מנוהלת זה יכול להיות ממש פגע רע. ההערות עלולות להפוך למצב של 'הרוב קובע', ובעולם של עובדות - לא הרוב קובע. אנחנו כבר רואים התארגנות של קבוצות כדי להגיב על פוסטים באופן מתואם במטרה להטות אותם. כמו כן, אנשים הם לא תמיד מומחים ויש בחוץ מספיק ידע שיכול לשמש להצדקת דברים לא נכונים. גם יש חשש מ'מקדונלדיזציה' של פייסבוק - הציבור אחראי לנקות את הזבל מהשולחנות של תאגיד הענק. לכן אסור שהמערכת הזו תבוא ללא השקעות, משאבים, פיתוח של המערכת, ליווי מקצועי של מומחים ואסור שתסיר את האחריות של החברות לתוכן".

ויש לו גם ביקורת על המהלך: "יש פה משהו ציני במיוחד: מתחלף נשיא ופייסבוק מתיישרת לפי השקפת עולמו. זו אנטיתזה לדמוקרטיה. בשלטון דמוקרטי יש חוקים, נהלים, רגולציה ומנגנונים שנועדו לשים את טובת האזרח במרכז. כאן אנחנו רואים את המרחב הציבורי הדיגיטלי מתעצב מחדש לפי רוחו של מנהיג".

לקריאה נוספת:

■ ההודעה של מארק צוקרברג על סיום ההתקשרות עם בודקי עובדות מקצועיים בארצות הברית
■ איך פייסבוק מטפלת במידע לא נכון באמצעות בודקי עובדות עצמאיים? (מתוך אתר פייסבוק)
■ הסבר על מודל הערות הקהילה של רשת איקס
■ דיווח באתר ה-IFCN על ההחלטה לסיים את ההתקשרות עם בודקי עובדות מקצועיים
■ מחקר של טוויטר (לעתיד איקס) על יעילות הערות הקהילה
■ מאמר על מחקר של מכון פוינטר על יעילות הערות הקהילה