השתלטות פוליטיקאים וביטול ביקורת על חוקי יסוד: זו המשמעות של הצעת לוין וסער

לקראת המועד שקבע בג"ץ המחייב את השר יריב לוין למנות נשיא לבית המשפט העליון,  לוין פרסם היום (ה') יחד עם שר החוץ גדעון סער מתווה אותו כינו השניים "הסכמה היסטורית" על תיקון הרכב ודרכי המינוי בוועדה לבחירת שופטים. אלא שמדובר בהסכמה בין לוין לסער, שני שרים מהקואליציה המקדמים מהלך חדש. האופוזיציה לא שותפה במתווה, והרשות השופטת, עמה ניתק לוין יחסי עבודה, שמעה על כך מהתקשורת. על פי הודעת השרים, המתווה הושג בעקבות שיחות עם השר לשעבר יזהר שי ותת אלוף במיל' דדי שמחי.

● המתווה החדש של השרים לוין וסער לוועדה לבחירת שופטים 
● השופט סולברג: הזדעזענו שיש 80 אלף חרדים בני גיוס שלא גויסו 

השיקולים הפוליטיים יכתיבו

לפי ההצעה, שתיכנס לתוקף בכנסת הבאה, הרכב הוועדה הכולל תשעה חברים יישמר, אבל אנשי לשכת עורכי הדין, שהכריזה מאבק על המהפכה המשפטית שלוין מוביל, יוחלפו. במקומם יבחרו עורכי דין, אחד לפי בחירת הקואליציה והשני לפי בחירת האופוזיציה. כלומר, למרות שמדובר במינויים שאמורים להיות מקצועיים בתחום המשפט, הם יהפכו למינויים מטעם הפוליטיקאים משני הצדדים.

ההצעה גם משנה את יחסי הכוחות בתוך הוועדה, מפחיתה מכוחם של השופטים ומעלה את כוחם של הפוליטיקאים. כך, מינוי שופט לבית המשפט העליון אמנם ידרוש רק רוב של 5 מתוך 9 (במקום 7 היום), אך ידרוש תמיכה של חבר קואליציה אחד וחבר האופוזיציה. המשמעות - השיקולים הפוליטיים יכתיבו את הבחירה.

כל אחד מהצדדים יוכל לפסול מועמדים. דרישה זו צפויה להביא לשיתוק, כפי שקורה כבר שנה וחודשיים מאז פרשו הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון ולאחרונה גם השופט עוזי פוגלמן. הוועדה לא ממנה שופטים לבית המשפט העליון אם אין הסכמה לרוב של 7 חברים, וכך פועל בית המשפט העליון בהרכב חסר של שלושה שופטים.

למצב זה מציעים לוין וסער "מנגנון להתגברות על שיתוק בבחירת שופטים". מנגנון זה הוא מנגנון לבחירת מועמדים מטעם הפוליטיקאים. לפיו, אם חלפה שנה ללא מינוי, וחסרים שני שופטים, נציגי הקואליציה והאופוזיציה יכולים להציג שלושה מועמדים - מהם יבחר הצד השני אחד. כך הקואליציה תוכל להכניס לבית המשפט העליון את בחירתה, במחיר של נציג מצד האופוזיציה. גם לערכאות הנמוכות, שכיום נבחרים ברוב רגיל של 5 מול 9, יהיה צורך בהסכמה חוצת מחנות. לפי המתווה יהיה חייב לכלול לפחות חבר קואליציה אחד, אופוזיציה אחד ושופט אחד.

בצד שינויים אלו, שינוי דרמטי עליו סיכמו לוין וסער הוא חקיקת חוק יסוד החקיקה, מהלך שיקח זמן, כי טרם הוגשה הצעת חוק בעניין, אך הוא כולל שינוי מסוכן בדמות ביטול הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, למעט חוקים הפוגעים בשוויון בבחירות- וגם אלו יוכלו להיפסל רק ברוב של שלושה רבעים משופטי העליון. גם חוקים רגילים, למשל שעשויים לפגוע בזכויות אדם, ניתן יהיה לפסול רק ברוב של מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון.

המשמעות היא, בין היתר, שניתן יהיה לבטל את עילת הסבירות, כך שלא ניתן יהיה להתערב בהחלטות ממשלה לא סבירות ומינויים מושחתים. בית המשפט לא יוכל להתערב אם תבוטל עילת הסבירות. הממשלה תוכל לקדם חוקים קיצוניים ולא ניתן יהיה לבטלם. אמנם לוין וסער מנסים לרכך את המכה בכך שיקבעו הליכים לתיקון חוקים באופן שונה מחוק רגיל, אך אלו לא ימנעו מקואליציה להעביר חוקים שעשויים לפגוע בדמוקרטיה, ובית המשפט העליון יהיה כבול.