איראן מציגה: מל"ט מתאבד שהועתק מחברה ישראלית

התעשייה הביטחונית האיראנית צומחת, כשחלק בלתי מבוטל מפעילותה מתבסס על הנדסה הפוכה - תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי, מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי. בצעד חדש במגמה הזו, משמרות המהפכה חשפו השבוע את המל"ט המתאבד (חימוש משוטט) "רזבאן", שהדמיון שלו לסדרת "הירו" של חברת UVISION הישראלית מצור יגאל לא מותיר מקום לדמיון לגבי מקור ההשראה.

● הנשק הסיני החדש שנחשף כמעט בטעות 
● עם מיליון דולר ביד: מנכ"לים עולים לרגל לאחוזת טראמפ בפלורידה 

החימוש המשוטט האיראני הוא בעל טווח של 20 ק"מ ומשך פעילות של 20 דקות. במהלך הפעלתו, הוא מעביר שידור וידאו למפעיל, במטרה שהוא יוכל לחדד את בחירת המטרות - והפגיעה בהן. "המל"טים שלנו ביצעו שורת פעילויות כולל תקיפות, ובתרחישים שדימינו השמידו בהצלחה איומים שתוקפים בסיסים איראניים", סיפר מוחמד פקפור, מפקד זרוע היבשה של משמרות המהפכה.

בה בעת, צבא איראן הודיע כי בימים הקרובים יכניס לשירות 1,000 מל"טים שעוצבו ויוצרו, במסגרת שיתוף פעולה בינו לבין משרד ההגנה האיראני. מפקד זרוע היבשה של הצבא, קיומארס היידרי, הכריז כי אותם האמצעים יסייעו לחיזוק כוחותיו בכל הנוגע לתמרון, דיוק וחוכמה. אולם, ההכרזות האיראניות מתבצעות על אף שכל גורם בענף ימצא במיידי את הדמיון בין חלק בלתי מבוטל מה"פיתוחים" האיראניים לאמצעים שפיתחו בכלל האויבים שלהם.

סדרת הירו של UVISION, שממנו נראה כי הועתק החימוש המשוטט האיראני החדש, נחשבת למוצר מבוקש בשוק העולמי, כולל בארה"ב. להירו יש מערכת שמאפשרת למפעיל מרחוק לראות את מה שהחימוש המשוטט רואה, דרך מצלמות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום. הוא יכול לבצע תיקוני מסלול קלים לכלי הטיס, או לקבוע לו שהמשימה מבוטלת, במקרים כמו של הופעת עוברי אורח, לדוגמה. כמו כן, ניתן לשגר את החימושים המשוטטים ליעדים, ושהם יבצעו את המשימה מתחילתה ועד סופה בעצמם, או להעביר את ההפעלה עליו לגורם בשטח - כדי להגביר את התיאום והיעילות של הכוחות.

הסדרה כוללת מוצרים בגדלים וייעודים שונים. הירו 120 הוא בעל טווח מקסימלי של 60-40 ק"מ, ומשך הפעלה של שעה. ראש הנפץ של הירו 120 הוא כ־4.5 ק"ג (כ־10 פאונד), ויכול לכלול ראשי נפץ שונים כמו, למשל, נגד כלי רכב משוריינים או נגד אנשים. הדגם השני שלפני כחצי שנה קוריאה הצפונית העתיקה הוא הירו 400, בעל טווח טיסה של כ־150 ק"מ ומשך טיסה של כ־120 דקות. הדגם הגדול מכולם הוא הירו 1250, שנושא ראש נפץ של 50 ק"ג, בעל טווח של יותר מ־200 ק"מ ומשך הפעלה של עד 10 שעות.

היסטוריה של הנדסה הפוכה

כבר במלחמת חרבות ברזל מצאה את עצמה מערכת הביטחון הישראלית מתמודדת עם השלכות ההנדסה ההפוכה האיראנית לאמצעים ישראליים, עם השימוש של חיזבאללה בטיל הנ"ט "אלמס 1" שהועתק מסדרת ספייק של רפאל. הסדרה הזו כוללת מגוון טילים החל מדגם טאקט (ספייק SR) בעל משקל של כ-10 ק"מ וטווח עד 2 ק"מ שמשוגר כתף, ועד דגם תמוז (ספייק NLOS), בעל משקל של כ-71 ק"ג וטווח עד 32 ק"מ שמשוגר מפלטפורמה יבשתית, אווירית או ימית. סדרת ספייק גם כולל את מעוז (ספייק FIREFLY), חימוש משוטט במשקל כ-15 ק"מ עם טווח של עד 1.5 ק"מ - אך מרבית האמצעים הם נ"ט.

בשלב מסוים, טיל מסדרת ספייק נפל לידי איראן, אחרת לא היה שום סיכוי שהאיראנים יציגו בשנת 2021 הנדסה הפוכה לטיל גיל (ספייק MR), שהוא בעל משקל של כ-13 ק"ג וטווח עד 4 ק"מ. במקרה של גיל, לא בהכרח מדובר בכשל ישראלי שאפשר לאיראנים לבצע הנדסה הפוכה משום שלפחות 39 מדינות משתמשות בסדרת הספייק, מביניהן 19 מדינות נאט"ו. יותר מ־36 אלף טילי ספייק נמכרו בעולם, בזמן שהפכו לאחד המוצרים הצבאיים הפופולריים ביותר בתבל.

מנגד, פלטפורמת השיגור של אלמס 1 היא יבשתית ואווירית, ומשמרות המהפכה, ככל הנראה, הצליחו לבצע הנדסה לאחור לשתי פלטפורמות השיגור של גיל. בתקשורת האיראנית נטען כי אלמס 1 בעל משקל של כ-11.5 ק"ג (משקל המשגר עם טיל - כ-15 ק"ג), והוא יכול לעקוב אחר מטרה עד למרחק של כ־8 ק"מ. הטיל האיראני הוא מונחה תיל, קרי כשהוא בדרכו למטרה נפרשים ממנו חוטי הנחיה, או מונחה אינפרא אדום, שבה פליטת האור בתחום האינפרא אדום של היעד מובילה למעקב אחריה. הוא נושא ראש קרב טאנדם שכולל שני מטענים חלולים: הראשון חודר את המיגון הריאקטיבי והשני את מיגון הטנק.