מזוודות כסף במטוסים: כך חיזבאללה מנסה לשקם את עצמו פיננסית

אחת המשימות המשמעותיות ביותר של נשיא לבנון החדש ג'וזף עאון תהיה קטיעת הזרמת המזומנים מאיראן לחיזבאללה, שמהווה מקור ל־90% מתוך תקציב ארגון הטרור השיעי שלפי הערכת אמ"ן עומד על קרוב למיליארד דולר בשנה. היתר מגיעים מפעילויות בלתי חוקיות כדוגמת סחר בקוקאין, או ממוסדות צדקה שמפעיל חיזבאללה.

● כותרות העיתונים | בקצב מסחרר: כך מגייס אחיו של סינוואר אלפי מחבלים חדשים
● טראמפ מאיים לכבוש את גרינלנד, דנמרק שולחת מסרים מפייסים

בסיס הפעילות הפיננסית של ארגון הטרור היה ונותר, למרות המתקפות הישראליות במלחמה, עמותת "קרד אל־חסן". המוסד הפיננסי שלא מחובר למערכת הסוויפט, מפעיל כ־30 סניפים בריכוזי אוכלוסייה שיעית, כמחציתם בביירות. העמותה מאפשרת ללקוחות שלושה סוגי חשבונות: בסיסי, חשבון תרומות לאנשים אמידים וקרן "לשיתוף־פעולה חברתי". הארגון שבפועל משמש כבנק מספק הלוואות ללא ריבית תמורת ביטחונות שעשויים להיות זהב, או ערבויות צד שלישי.

לפי הקרן להגנה על דמוקרטיות, מכון מחקר אמריקאי שעוסק במדיניות חוץ ובביטחון לאומי, היקף ההלוואות שניתנו בקרד אל־חסן צמח מכ־76.5 מיליון דולר ב־2007, השנה שלאחר מלחמת לבנון השנייה, לכ־480 מיליון דולר ב־2019. סך הפעילות הכולל מפתיחת הרשת ב־1983 ועד 2019 מוערך בכ־3.5 מיליארד דולר. השימוש בדולר לא מקרי משום שהוא מבטיח הגנה משחיקת הלירה הלבנונית והנצחת סיטואציה שבה פעיל חיזבאללה מקבל שכר שגבוה פי עשרה מחייל בצבא לבנון.

המרדף אחר המזומנים

האתגר המרכזי של קרד אל־חסן הוא שפעילותה מתבססת על מזומנים. חיזבאללה ספג חבטות קשות הן בעצם הפגיעה בהם בלבנון והן בנפילת משטר אסד, שאפשר לאיראן להפוך את סוריה למרכז הכובד של הזרמות הכספים לחיזבאללה. במערכת הביטחון מזהים שבארגון הטרור אימצו שתי שיטות להשגת מזומנים שעד המלחמה היו פחות משמעותיות: ניהול פרויקטים גדולים בתחומים כמו סופרמרקטים ויוזמות בנייה, כחלק מאסטרטגיה ארוכת־טווח להגברת ה"עצמאות" הכלכלית, ודיפלומטים איראניים שנושאים מזוודות מזומנים עד לנמל התעופה בביירות.

 נשיא לבנון ג'וזף עאון / צילום: ap, Lebanese Parliament media office

לפי דיווח ב"אל־ג'דיד" הלבנוני, לפני כשבוע וחצי כוחות הביטחון המקומיים עיכבו באופן חריג דיפלומט איראני בנמל התעופה של ביירות לטובת בדיקת מזוודותיו. המהלך הזה מתווסף לפעילות רבת־שנים של אמ"ן והמוסד נגד קרד אל־חסן שהשתמשו בחשבונות אזרחיים פרטיים בבנקים שאפשרו שימוש בסוויפט עבור העברות, משיכות, ואז הפקדה בעזרת עובדי העמותה בעתודות שלה. ניטור זה הביא לסנקציות האמריקאיות, שחנקו כמעט לחלוטין את הקשר של חיזבאללה למערכת הסליקה הבינ"ל.

מי שנותרו מקרב בכירי חיזבאללה כבר מפתחים תוכניות שיקום בעזרת קרד אל־חסן. לפי דיווח ב"א־שרק אל־אווסט", חיזבאללה הקצו כמיליארד דולר לסיוע למשפחות השיעיות שנפגעו מהמלחמה, כשכל אחת מהן תקבל 12 אלף דולר - הון עתק במושגים לבנוניים. זאת בין השאר לאחר שהקהילה השיעית פתחה את דלתותיה לטובת פעילות הטרור של חיזבאללה, כולל הפיכת חדרים לעמדות משגרים או מחסני אמל"ח.

על אף האתגרים, בצה"ל צופים שבשל עתודות המזומנים המשמעותיות שאיתן נכנס חיזבאללה למלחמה, ארגון הטרור יכול לתפקד ללא אספקת מזומנים סדירה למשך כמה חודשים נוספים. פרק הזמן יושפע מכך שההוצאות של חיזבאללה זינקו, שכן התווסף נדבך השיקום. לפי שעה, אף מדינה לא נרתמה לתת כספי שיקום.

מדינת לבנון כבר פנתה למכרזי בנייה ובהיעדר שחקנים בינלאומיים משמעותיים, מי שזוכה באותם מיזמים הן חברות שמקושרות לחיזבאללה. ריבוי פרויקטים בהובלת חברות כאלה במסגרת תוכניות השיקום יעמיק את האחיזה של ארגון הטרור ואיראן - במקום את הרחקתו, אך בוושינגטון טרם פעלו בסוגיה. 

 הלוואות בתמורה לזהב. הריסות סניף של קרד אל־חסן בביירות / צילום: Reuters, Mohamed Azakir

טורקיה נכנסה למעגל

הזירה האחרונה שהופכת למרכזית יותר במאבק בחיזבאללה היא טורקיה. לאחרונה הזהירה ועדת נגל שישראל ואנקרה עלולות למצוא עצמן במסלול התנגשות.

באחת המתקפות של ישראל על יעדים פיננסיים של חיזבאללה הותקף סניף חלפנות בלבנון - כאשר במערכת הביטחון מבינים היטב כי אם זיהו אחד, אז יש רבים. על כן, בישראל פועלים להוכיח את הקשר של חלפנויות בלבנון לפעילות חיזבאללה, ולהביא לעיצומים אמריקאים על אותם מוסדות.