כך התרסק אמברגו הנשק הבריטי על ישראל

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

● האיראנים מאבטחים את אתרי הגרעין עם מערכת טילים חדשה
● מה רוצה ארדואן ולמה עסקת חטופים משתלמת כל כך לקטאר  

1סגן נשיא איראן: ישראל שתלה חומרי נפץ בצנטריפוגות

מוחמד ג'וואד זריף, סגן נשיא איראן כיום ושר החוץ לשעבר, טען בראיון לתוכנית הוזור כי ישראל שתלה חומרי נפץ בצנטריפוגות שמדינתו רכשה. "הקולגות שלנו רכשו פלטפורמת צנטרפוגות לסוכנות לאנרגיה האטומית, ואז התגלו חומרי נפץ שהוסלקו בתוכה", אמר זריף, שלא ציין מתי גילו אנשי משטר האייתוללות את חומר הנפץ המוטמן. 

באיראן אינטרנשיונל נכתב כי באפריל 2021 התרחש פיצוץ במתקן העשרת האורניום בנתנז, שבטהרן הגדירו אותו בתור פעולה של "טרור אטומי". כעת, סגן נשיא איראן הסביר כיצד הסנקציות נגד איראן מאלצות אותם לרכוש אמצעים דרך מתווכים, במסגרת שיטת פעולה שיוצרת פרצות. "במקום שנוכל להזמין ציוד ישירות מהיצרן, הסנקציות מאלצות להסתמך על כמה מתווכים לרכישות כאלה". 

לדבריו, "אם המשטר הציוני יסתנן אפילו לאחד המתווכים, הם יכולים לעשות הכל ולהטמיע כל דבר שהם רוצים - וזה בדיוק מה שקרה". בעקבות כך, זריף התייחס גם לפיצוצי הפייג'רים של חיזבאללה, שהיוו מכה קשה לשליחי הרפובליקה האסלאמית בלבנון. "הבעיה עם הביפרים בלבנון התגלתה כתהליך רב־שנתי, שהציונים תזמנו בקפידה". 

מתוך איראן אינטרנשיונל. לקריאת הכתבה המלאה.

2קריאה לשת"פ הישראלי־אמריקאי בתחום לוחמת המנהרות

עד המלחמה הנוכחית חשבו על לחימה בעיקר בזירות האוויר, הים והיבשה, אבל בחרבות ברזל צברה ישראל ניסיון צבאי יוצא דופן בהיקפו - ועוד כחלק ממערכה רב־זירתית. במסגרת הלוחמה הא־סימטרית של חמאס וחיזבאללה, הן השקיעו הון עתק במשך שנים רבות ביצירת מערך מנהרות יוצא דופן, כשארגון הטרור הפלסטיני גם משתמש בו להסתרת החטופים. 

מנהרות חמאס שונות ממנהרות חיזבאללה בתוואי השטח, ובגודלן. זה אתגר ועדיין מאתגר את צה"ל, אך כלל מערכת הביטחון נרתמה לפתרונות יוצאי דופן. בקרן להגנה על הדמוקרטיות (FDD), מכון מחקר אמריקאי בולט בתחומי היחסים הבינלאומיים, מציינים כי ישראל פיתחה טכנולוגיות, יכולות, טקטיות ואמצעי זיהוי והריסת המנהרות. 

בדיון שקיימו בקרן להגנת על דמוקרטיות ג'ון ספנסר, מומחה ללוחמה אורבנית ותת־קרקעית וראש המכון ללימודי לוחמה אורבנית באוניברסיטת ווסט פוינט; ד"ר דפנה ריצ'מונד ברק, מומחית ללוחמת מנהרות מאוניברסיטת רייכמן; וסא"ל (מיל') יהונתן קונריקוס, ששירת במילואים כדובר צה"ל לתקשורת הבינלאומית, עסקו בכך שמעטים מאוד הם הצבאות שהתמודדו עם לוחמת מנהרות כמו ישראל, וציינו כי לשת"פ הישראלי-אמריקאי בתחום המנהרות יש מקום מרכזי בעתיד הלוחמה התת־קרקעית. 

"הלוחמה התת־קרקעית פופולרית כפי שלא הייתה מעולם, והיא אינה עומדת להיעלם", אומרת ד"ר ריצ'מונד ברק. "ההתפתחות הטכנולוגית הייתה אמורה להעלים זאת, אך לא כך הם פני הדברים. אנחנו מזהים כי יכולות החפירה השתפרו. חמאס, חיזבאללה ואל־קאעידה עברו דרך מוצלחת מצידם. על כן, מעצמות וצבאות חזקים נדרשים לפתח מענים בנושא". ספנסר הוסיף כי "בכל מלחמה רואים לחימה תת־קרקעית כיתרון וחיסרון. צבאות משתמשים בבונקרים וחיזבאללה משתמשים במנהרות להחביא את הדברים החשובים להם. האתגר לרוב הצבאות המערביים הוא האתגר הטקטי, והשימוש בטכנולוגיות או אמל"ח שמתקדמים כדי להתמודד עימם".

מתוך FDD. לקריאת הכתבה המלאה

3בריטניה רצתה להפסיק לספק רכיבי F-35 לישראל

בריטניה החליטה בספטמבר להשעות 30 מתוך 350 רישיונות יצוא לישראל, אבל נמנעה מפגיעה במטוסי ה־F-35, כך נכתב במידל איסט איי. הבריטים משמעותיים לייצור המטוסים משום שלהוציא את מערכות ההנעה, חברת BAE אמונה על כ־13%־15% ממלאכת הייצור של כל מטוסF-35, שמחירו עומד על כ־80 מיליון דולר ליחידה. כעת, מסמכים משפטיים מגלים כי בכירים ביטחוניים בריטיים פנו למקביליהם האמריקאים בשאלה האם הם יכולים למנוע מרכיבים מתוצרת בריטית מלהגיע לישראל, ללא פגיעה בשרשרת האספקה העולמית. 

עם זאת, כבר ביולי הגיעו בלונדון למסקנה כי ישנם "מכשולים משמעותיים" בדרך לאיסור כזה. מזכיר ההגנה ג'ון הילי אמר למזכיר העסקים והמסחר ג'ונתן ריינולדס באותה עת, כי תוכנית ה־F-35 תשתבש "בתוך שבועות" מצעד שכזה. בעקבות כך, שישה שבועות לאחר מכן נמנעה ממשלת בריטניה מכל פגיעה שקשורה למטוסי ה־F-35, על אף הפעלתם הנרחבת במלחמת חרבות ברזל. 

הסקת המסקנות הבריטית בתום בדיקה עם האמריקאים לא מספקת את הארגונים האנטי־ישראליים המקומיים, שטועני כי בעת שהממשלה הבריטית בחנה את השעיית הרישיונות עבור רכיבי ה־F -35 שנשלחים בעקיפין לישראל וההשפעה על כלל תוכנית ה-F-35, היא לא בחנה "ביסודיות" את הסכנה לפלסטינים ולעמידה בחוק הבינלאומי. 

מאת דניה עקאד, מתוך מידל איסט איי. לקריאת הכתבה המלאה

4לאחר הפסקת האש: בשורות חיוביות לכלכלה הלבנונית 

הכלכלה הלבנונית צפויה להתחיל לצמוח מחדש השנה, לאחר התכווצות של 10% ב־2024. כך מעריכים בסוכנות הדירוג מודי'ס, לאחר הפסקת האש עם ישראל ובחירתו של הנשיא החדש ג'וזף עאון, שהפקיד על נוואף סלאם להקים ממשלה חדשה. דירוג מוד'יס של לבנון עומד על C, כשלצורך ההשוואה דירוגה של ישראל לאחר הורדה כפולה עומד על Baa1. 

בערב ניוז נכתב כי כבר בחודש אוקטובר התכנסה בפריז ועדת תורמים ללבנון, שהשיגה התחייבויות בינלאומיות למיליארד דולר סיוע: 800 מיליון דולר לצרכים הומניטריים, והיתר לצבא. אלו יוכלו להוות מענה לחלק מתוך הנזקים שנגרמו ללבנון כתוצאה מהתמרון במלחמת חרבות ברזל נגד חיזבאללה. לפי הבנק העולמי, היקף הנזקים עומד על 8.5 מיליארד דולר, 3.4 מיליארד דולר מתוכם לתשתיות. 

במוד'יס מציינים, כי הממשל בביירות יידרש לעמוד בתוכנית קרן המטבע הבינלאומית, לטובת קבלת הסיוע. אתגר משמעותי נובע בתחום המט"ח, שבו ענף התיירות והפזורה הלבנונית ברחבי העולם מהווים את המקורות העיקריים - אבל רחוקים מלהספיק. הגירעון כשיעור מהתוצר של לבנון מוערך בכ־150% עד סוף 2024, עודנו מהגבוהים בתבל. 

מאת מיגל הדצ'יטי, מתוך ערב ניוז. לקריאת הכתבה המלאה