לבטל את הפטור על מס משכירות. ערן יעקב יודע איך אפשר למלא את הקופה

באוקטובר האחרון ישב מנהל רשות המסים לשעבר ערן יעקב על חוף ים שקט באחד האיים היפים בתאילנד, רגע אחרי שסיים סשן של חמש שעות מדיטציה בג'ונגל. הוא לגם שייק בריאות עשוי מאצות וסופר-פודס טחונים עד דק, צפה בשקיעה צובעת את החוף בגוני כתום וורוד עזים ונהנה מרוגע ושלווה - תמונה שרחוקה שנות אור מהמציאות היומיומית שלו בשלושת העשורים האחרונים.

● בלשי הטיקטוק: כשחוכמת ההמונים מנסה לפענח פשעים
● שבועות לפני הכניסה לבית הלבן: זה המקום שבו התחילה הכהונה השנייה של טראמפ

אלא שגם אז, בתוך השקט הזה של החלום התאילנדי, העבר שלו התפרץ. "פתאום אני שומע מאחוריי מישהי אומרת בעברית: נראה לך שאני אייעץ לך איך להעלים מס כשמנהל רשות המסים יושב פה על החוף?", מספר יעקב בראיון לגלובס. "טסתי לחודש לתאילנד כדי לעצור רגע ולהיות לבד עם עצמי לראשונה בחיי. עשיתי חודש מדיטציה, יוגה, צ'י קונג, נסעתי על אופנוע ופגשתי הרבה מאוד אנשים מכל הגילים והסוגים. גרתי במקום הכי פשוט בעולם, לא יוקרתי ולא מנקר עיניים. התרחקתי לרגע, אבל גם שם זיהו אותי בכמה הזדמנויות, ומדי פעם גם עשיתי זום משם, כי התחלתי ללמד קורס מיסוי בתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. אבל רוב הזמן הייתי עם עצמי, מנותק".

 ערן יעקב. קופנגן / צילום: פרטי

יותר משנה חלפה מאז שסיים את תפקידו ברשות המסים, והחיים של ערן יעקב נראים מעט אחרת. מעבר ליוגה בתאילנד, הוא החל לתרגל אמנויות לחימה עם מאמן אישי (בעקבות גיבור הילדות שלו ברוס לי) ונוסע לכל הפגישות שלו מרמת השרון לתל אביב באופניים (ומגיע מזיע). כעת, לאחר שחזר מתאילנד, אחד ממנהלי רשות המסים הצבעוניים שהיו - שלעתים גם עושה ערבי קריוקי ושר בזיופים מול כולם - כבר חושב על הצעד הבא בקריירה. בינתיים הוא התפנה לסכם את התקופה המאתגרת שחווה ברשות, שכללה חמש מערכות בחירות, ארבעה שרי אוצר, משבר קורונה אחד חסר תקדים ואת מבצע שומר חומות.

"לא הרגשתי שאני בצינון"

בספטמבר 2023, עת עזב את הרשות, תכנן יעקב לטוס לניו יורק. "התקבלתי לתוכנית מחקר בהרווארד בתחום המס והייתי אמור לבלות שם את כל שנת הצינון בשקט. אבל 7 באוקטובר טרף את כל הקלפים. מאותו רגע הקדשתי את כל זמני להתנדבויות מכל הסוגים, אם זה בחקלאות ואם זה בסיוע לאנשים כדי להבין מה הפיצוי המגיע להם מהמדינה. הפכתי למומחה לקטיף עגבניות שרי ושתילת חסות. הלכתי גם המון לשפיים לסייע לקהילה של המפונים מכפר עזה, הלכתי ללוויות ולשבעה של אנשים שאני לא מכיר, ביקרתי פצועים בבתי חולים".

בכל מקום שהגיע, כששמעו שהוא מנהל רשות המסים לשעבר, מיד הציפו אותו בשאלות מיסוי ופיצויים מהמדינה. "בתחושה שלי הייתי שם בשליחות, למרות שאף אחד לא שלח אותי. לא הפנמתי את זה שאני כבר לא עובד מדינה. הרגשתי שזה חלק משליחות ציבורית. זו הייתה שנת צינון אבל לא הרגשתי שאני בצינון".

בתום שנה מאוד אינטנסיבית של סיוע לאחרים באוקטובר האחרון נגמרה שנת הצינון של יעקב. "זה היה השלב שבו נסעתי לתאילנד. רציתי לחשוב מה השלב הבא. במדיטציות וברוגע של תאילנד הגעתי לתובנה שיש לי דרייב עצום להמשיך לפעול בתחום המס ובתחום העסקי. הדילמה הייתה בעצם לאן אני רוצה ללכת".

אז לאן אתה רוצה ללכת?
"הבחירה שלי היום היא בין לנהל גוף עסקי גדול, לבין לשמש כיועץ בכמה תיקי מסים גדולים ומשמעותיים, שבהם צריך חשיבה יצירתית והסתכלות שונה, במקביל לכהונה כיו"ר או כדירקטור בחברה מובילה. אלה העולמות שלי".

במהלך חודשי הצינון קיבל יעקב פנייה מצד איגוד חברות הביטוח בבקשה להתמנות למנכ"ל, אך זמן קצר לאחר מכן הודיע כי הוא מוותר על התפקיד בשל מגבלות תקופת הצינון. בתום התקופה הוא התמודד על תפקיד בדירקטוריון בנק הפועלים, אך בנובמבר האחרון בחרו בעלי המניות של הבנק לגייס לתפקיד את המפקח על הבנקים לשעבר יאיר אבידן. "הייתי הבחירה המועדפת על הוועדות המקצועיות שהמליצו עליי, אבל בסוף בעלי המניות בחרו באבידן, וזה בסדר. הוא איש מוכשר וראוי.

"ניגשתי כי חשבתי שאני יכול לתרום לעולם הפיננסי מניסיוני, מההבנה שרכשתי במשך שלושה עשורים בשירות המדינה ומהראייה שיש לי על העולם הפיננסי והממשלתי. אני לא מצטער שהתמודדתי, זו הייתה התנסות מעניינת. בכל מקרה, להיות דירקטור מבחינתי זה לא תפקיד, אלא דבר נוסף לעיסוק במסים. יש הצעות אחרות שאני בוחן בימים אלה".

יכול לשתף?
"אני בוחן עכשיו את האפשרות להיות שותף בקרן, ויש במקביל כל מיני הצעות של מיזמים עסקיים שרוצים שאני אקח בהם חלק. בשנה החולפת היו לי גם כמה הצעות בעולם הציבורי, אבל דחיתי את כולן. אני כרגע ממוקד בעולם העסקי. ברשות המסים היה חשוב לי לסייע לעשיית עסקים בישראל, וגם כשכיהנתי כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר (מאוקטובר 2020 עד ינואר 2021, אל"ו) היה חשוב לי שהמהלכים והרגולציה שקידמנו לא יפגעו בהם, אלא יתמכו בהם ויעזרו להם. אני מאוד רוצה להמשיך לנקוט מהלכים משפיעים לטובתם ולהביא את הידע שלי מתוך העולם הממשלתי לתוך העולם העסקי".

"לטפח את ההון האנושי"

יעקב נולד וגדל ברמת גן להורים יוצאי עיראק. אביו אלברט היה כלכלן ואקטואר באוניברסיטה העברית, ואמו דליה עבדה כמנהלת חשבונות במלון שרתון במשך שנים. אחותו הגדולה של יעקב, איה אבידור, היא כלכלנית ואשת תעשייה בכירה. כשגדלים במשפחה כזאת המסלול שלך אל הכלכלה הישראלית נראה סלול ואולי אף מוכתב מראש, אבל הילד ערן בכלל חלם להיות צלם או שחקן.

"לקראת סוף התיכון היה ברור לי שאני הולך ללמוד צילום ומשחק בבית צבי, אבל התגלגלתי לעולם הכלכלה והמסים", הוא מספר. אחרי הצבא הוא הגיע ללשכה להכוונת החייל, שם הוצע לו לעבוד במשמרות ביחידת המכס בנתב"ג כעבודה זמנית. אלא שהעבודה הזמנית הזאת הפכה ל־34 שנים ברשות המסים ובמשרד האוצר.

בחמש וחצי השנים האחרונות הוא היה מנהל רשות המסים בתקופה שלא היה כדוגמתה: משבר הקורונה. "היינו צריכים לייצר דברים מאפס. היום זה נראה ברור שרשות המסים משלמת פיצויים לכלל הציבור כשצריך, אבל המערך הזה הוקם בתקופת הקורונה, וזה אחד הדברים שאני גאה בהם. הוא הפך את רשות המסים מגוף גובה לגוף משלם. בזכות העשייה הזאת נכנסנו למלחמה עם מערכת מוכנה שכבר יכולה לעבוד, ולא היה צריך להמציא את הגלגל מחדש. אם לא היינו מקימים את 'האזור האישי' לאזרחים ולעסקים באתר רשות המסים בקורונה, היינו מתמודדים עם קושי אחר לגמרי היום".

מלבד התמודדות עם משבר הקורונה ואתגריו, בתקופתו של יעקב עברה הרשות מהפכה דיגיטלית עם המעבר לדיווחים מקוונים במגוון תחומים, הוקמו יחידת חדשנות ויחידה לטיפול בעסקים קטנים, המאבק בהון השחור בחברה הערבית זכה לפוקוס ועברה תוכנית "חשבוניות לישראל" למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, המחייבת עסקים לדווח על חשבוניות מעל סכום מסוים בזמן אמת לרשות המסים.

במה אתה הכי גאה?
"שחלק מהמורשת שהשארתי היא שרשות המסים מתמודדת עם אתגרים כמו גוף עסקי. אי אפשר יהיה לחזור אחורה בצורת התכנון והחשיבה האסטרטגית שלה. לרשות יש PMO מובנה (Project Management Office, משרד ניהול פרויקטים - אל"ו) שבכל שלוש שנים יושב ועושה תוכנית עסקית, ובונה אסטרטגיה שהוא מנטר כל הזמן. רשות המסים היום גם הרבה יותר דיגיטלית, היא גוף מבוסס טכנולוגיה ונתונים, מהמובילים בשירות הציבורי בהיבט הזה. זה הגיע מתוך תפיסת הפעלה וראייה אסטרטגית שנבנתה בכוונת מכוון - להפוך את רשות המסים לגוף שעובד כמו עסק.

"מדהים גם לראות היום את תוכנית 'חשבוניות לישראל' עושה בדיוק מה שחשבתי שהיא תעשה בצמצום ההון השחור. זו תוכנית שנלחמתי לקדם מול ביקורת קשה, וכשאני קורא היום שמדברים על שישה־שבעה מיליארד שקל שנמנעו בחשבוניות פיקטיביות באמצעות המודל - זה משמח אותי".

מנגד, רשות המסים סובלת בשנה האחרונה ממחסור חמור בכוח אדם שמתבטא בין היתר בעיכוב החלטות.
"בעיית כוח אדם ברשות המסים קיימת שנים רבות, אבל בתוך המציאות הזאת הפכנו להיות יעילים מאוד. הרשות הרבה יותר פרודוקטיבית בכסף, מייצרת הרבה יותר שומות למרות כוח האדם שיורד.

"לאורך השנים כוח האדם ברשות לא גדל, על אף הגידול והצמיחה באוכלוסייה, ומנגד היעילות עלתה כל הזמן בגלל תהליכים טכנולוגיים ובגלל סדרי עדיפויות ששמנו לנגד עינינו. ועדיין, הממשלה צריכה להשקיע כאן משאבים. צריך היה אתמול לטפח את ההון האנושי ברשות המסים ולעבות את המקומות שבהם היא בעצם מייצרת למדינת ישראל הכנסות".

 יעקב בדיון הכנה לתקציב המדינה בשנה שעברה. ''הבעתי את דעתי בצורה מאוד ברורה'' / צילום: קובי גדעון-לע''מ

"להטיל שוב מס סוכר"

הכנסות המדינה נמצאות בכותרות היום יותר מתמיד, עם סיום גיבושו של תקציב 2025, שכולל גזירות קשות על הציבור העובד, בהן הקפאת מדרגות המס ונקודות הזיכוי ועליית דמי ביטוח לאומי, כדי לממן את המלחמה והוצאות הביטחון. כל זה קרה במקביל לעליית המע"מ מ־17% ל־18%. "אני לא בשולחן מקבלי ההחלטות היום. כל מי שמכיר אותי יודע שכשהייתי בפנים הבעתי את דעתי בצורה מאוד ברורה וניסיתי לשכנע את השרים שעבדתי מולם. היום אני מחוץ למערכת, אני לא נמצא שם. אני לא יודע מה השיקולים והאילוצים ולכן אני לא יכול למתוח ביקורת", אומר יעקב תוך שמירה על לויאליות למערכת בה עבד יותר משלושה עשורים.

"כולנו סובלים פה מהמלחמה. בסוף משרד האוצר צריך לעמוד במסגרות שלו ועשה את הפעולות הנחוצות כדי שלמדינת ישראל יהיה המשך צמיחה, כדי שלא נרד בדירוג וכדי שהכלכלה תוכל להמשיך להתמודד עם האתגרים שעומדים מולה. גם היום הכלכלה הישראלית חזקה, מיוצבת, ואנחנו מתמודדים מאוד יפה עם הוצאות המלחמה. עכשיו באמת צריך לעשות הסתכלות עתידית איך לחזק עוד את הכלכלה ולעמוד אל מול הוצאות ביטחון, שבאופן פרמננטי יהיו מעל 30 מיליארד שקל בשנה, כנראה".

איך היית מציע לחזק את הכלכלה ולהביא עוד כסף לקופת המדינה?
"זה לא סוד שבתקופתי דיברתי על ביטול שורה של פטורים ממסים, כמו הפטור על הכנסות משכר דירה. יש רשימה שלמה של פטורים במיליארדים רבים שצריך לבטל. הייתי עובר על כל הדברים שיוצרים עיוותים בכלכלה, למשל הייתי חושב שוב על הפטור ממע"מ על פירות וירקות. כל הזמן אמרו שאם נעלה את המע"מ על פירות וירקות, יוקר המחיה יקפוץ, אבל אין נתון ודאי שמוכיח את זה. הפטור הזה הוא כר פעולה להון שחור עצום ולמשפחות פשע.

"כך גם הפטור על הכנסות משכר דירה של עד 5,600 שקל מייצר הרבה הון שחור. בשלב הראשון הייתי מתחיל מחובת דיווח ואחרי זה עובר למשהו יותר עמוק של גביית מס על הכנסות משכירות ללא פטור כלל. צריך להסתכל על כל הפטורים שיש ולראות מה אפשר לעשות ואיך אפשר לגבות כסף עם פגיעה מינימלית בכלכלה הישראלית".

יעקב אף סבור שחייבים לחשוב שוב על מס הסוכר - אותו מס שיזם שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן והוטל לזמן קצר על משקאות ממותקים, אך ביטל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם כניסתו לתפקיד. "צריך למפות דברים שיש להם דיבידנד כפול, שהם מצד אחד מטפלים בפעילות בלתי רצויה, ומצד שני מאפשרים הכנסה יחסית גבוהה למדינה, למשל להטיל שוב מס סוכר, או לחשוב על המיסוי בזירה של הסיגריות, האלכוהול ועוד. הייתי מתחיל בדברים שפחות מעיקים על הכלכלה ועל העולם העסקי ומאפשרים לטפל בעיוותי מס".

נושא נוסף שיעקב ניסה לקדם בתקופת כהונתו הוא המס שזכה לכינוי מס נטפליקס - הטלת מע"מ על חברות זרות המעניקות שירותים אינטרנטיים לישראלים, בהם נטפליקס, ספוטיפיי, אמזון, אפליקציות ספורט בתשלום. "יש מיליארד וחצי שקל במע"מ על שירותים דיגיטליים, שאנחנו היחידים בעולם שלא גובים אותם. שנים אני אומר שצריך לעשות את זה, אין סיבה שלא. יש המון מהלכים שניתן לעשות כדי לטפל בעיוותים ביחס למדינות אחרות".

אך בכל הדברים הללו נמצא הכסף הקטן. הכסף הגדול, לדברי יעקב, נמצא בזירת הקריפטו, והמדינה עדיין מפספסת אותו. "הייתי מתחיל בעולם של הקריפטו ושל הביטקוין, יש שם טונות של כסף. החסם העיקרי בעולם של תשלומי המס מרווחי קריפטו הוא שאי אפשר להעביר את הכספים למדינה ולכן חייבים לאפשר גילוי מרצון".

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' הודיע לפני כשנה שיתפרסם נוהל גילוי מרצון חדש. זה לא קרה בינתיים.
"החסם הוא שמשרד המשפטים לא מסכים שיהיה מסלול אנונימי, שניתן יהיה קודם לברר את האפשרות לגילוי מרצון ללא חשיפה (אחד המאפיינים המרכזים של המחזיקים במטבעות הללו הוא האנונימיות - אל"ו). אם הנוהל לא יהיה אנונימי אז כנראה פחות אנשים יחשפו את ההון שלהם. יש שם אנשים שרוצים לשלם את המס, אבל כרגע מפחדים להגיע, אז כדי להגיע אליהם ולא להפוך אותם לעבריינים צריך לאפשר גילוי מרצון אנונימי. זה win-win, גם יהיה הרבה מאוד כסף וגם יכניסו את האנשים למערכת המס קדימה. צריך ליישר את השוק הזה.

"זו הבנה עולמית שצריך לאפשר לשוק הזה לפעול בכלכלה הלגיטימית. אומרים שיש אולי 500 איש שמדווחים לרשות המסים על רווחי קריפטו, ועוד אלפים רבים שלא נמצאים במערכת המס. תראו לאילו רמות הגיע הביטקוין ותחשבו איזה רווחים נוצרו לאנשים, ולא רק בביטקוין, בכל המטבעות. אפשר להבין מה פוטנציאל המס העצום שנמצא שם ולא נמצא ברשות המסים. לדעתי זה אחד האתגרים הגדולים שיש למנהל רשות המסים כרגע".