"לא מבינים את מי זה משרת": ברשות שוק ההון הופתעו מהשינוי בביטוח הסיעודי

ברשות שוק ההון הופתעו לקבל אמש (ג') את ההוראה של משרד הבריאות בנושא הביטוח הסיעודי. משרד הבריאות הורה לכל ארבע קופות החולים לעצור את כל תפעול הביטוח הסיעודי בתחילת 2026, וחצי שנה קודם לכן לא לקבל יותר מבוטחים חדשים לביטוח הסיעודי, למעט כאלה שעברו מקופה אחרת ויש להם ביטוח סיעודי קיים.

● אולטימטום למדינה: משרד הבריאות הורה לקופות החולים לעצור את הביטוחים הסיעודיים ב־2026
● קרן כספית או פיקדון בבנק? בדקו מהו החיסכון המתאים לכם

במשרד הבריאות הורו לקופות להפסיק "להפעיל או לעסוק בפוליסה סיעודית, לרבות: בירור תביעות וערעורים; תשלום מקרן המבוטחים של דמי ניהול ותשלומים אחרים לחברת הביטוח; שליחת הודעות בנושא למבוטחיה; וכן כל עיסוק או פעולה אחרת הקשורה לפוליסה הקבוצתית", החל מ-2026. 

המכתב אמנם נשלח לקופות החולים אך מטרתו האמיתית היא למעשה עבור משרד האוצר ורשות שוק ההון. המשמעות של ההוראה של משרד הבריאות היא שמשבר הביטוחים הסיעודיים חוזר לשולחן בצורה מלאה, כאשר משרד הבריאות מוביל בצורה מודעת לכך שלא רק שהביטוח הסיעודי של כללית ייסגר, אלא גם של שלוש הקופות האחרות, למרות שנכון לעכשיו הן יציבות. לפי הערכות, משרד הבריאות מנסה לאלץ את גופי הממשל השונים למצוא במהירות פתרון ארוך טווח. 

ברשות שוק ההון טרם החליטו כיצד להגיב

ברשות שוק ההון קיבלו אמש (ג') את החלטת משרד הבריאות וכאמור הם מתקשים להבין את המהלך אותו הם עשו. לדברי גורמים ברשות, "המדינה לקחה אחריות לפתור את המצב. יש דד-ליין של שנתיים. אנחנו לא מבינים את מי המהלך הזה משרת, מי מרוויח ממנו? מה שמשרד הבריאות עושה זה לא פתרון. אין בהוראה של משרד הבריאות פתרון. אם היה להם פתרון בזמן הקצר שבו היינו צריכים למצוא פתרון זמני, למה הם לא פעלו כבר אז?". 

ברשות מוסיפים כי "השאלה שהלכנו לישון איתה בלילה וקמנו איתה היום בבוקר היא מי בעצם מרוויח מהמהלך של משרד הבריאות. זה לא הציבור, לא קופות החולים וגם לא חברות הביטוח. עם זאת, באופן רשמי ברשות שוק ההון טרם החליטו כיצד להגיב ומנסים לדבריהם ללמוד את המקרה. 

אפשר כמובן לתת הסבר אלטרנטיבי למצב. משרד הבריאות, שאחראי על קופות החולים אך לא על התקציב, מייצר משבר כאשר הוא יוצא, "האביר על הסוס הלבן", בעוד שמי שיצטרכו למצוא את המקורות התקציביים, בהנחה שבסופו של דבר יהיה מדובר בעוד מס על הציבור או פגיעה במבוטחים, הם משרד האוצר ורשות שוק ההון.

כאמור, אתמול שלח משרד הבריאות הוראה לקופות החולים להפסיק לתפעל את הביטוח הסיעודי החל מתחילת 2026 ותקפו את השינוי שמובילה רשות שוק ההון להקשיח את תנאי הזכאות לביטוח הסיעודי - במטרה לצמצם את התשלומים שנדרשת הקופה הקבוצתית לשלם, מה שאמור להבטיח עוד שנות תשלום למבוטחים שצריכים לקבל את השירות. 

המכתב של משרד הבריאות מגיע לאחר "פשרה" שהציעה רשות שוק ההון למשבר אליו נקלעה קופת הביטוח הסיעודי של כללית. הקופה, שכוללת מעל 2.6 מיליון מבוטחים נקלעה לסחרור לאחר שחברת הביטוח הראל סירבה לחדש את ההתקשרות עם קופת החולים. 

פחות אנשים יוגדרו כסיעודיים חדשים

בסופו של דבר הראל הסכימה להמשיך ולתפעל את הביטוח של כללית, לשנתיים הקרובות, וזאת רק לאחר שרשות שוק ההון קיבלה שתי החלטות משמעותיות: אחת, היא הקשיחה את התנאים להכרה באדם כסיעודי אם יוכיח חוסר יכולת לבצע ארבע פעולות בסיסיות יומיומיות, במקום שלוש מתוך שש. 

המשמעות של החלטת רשות שוק ההון היא שפחות אנשים יוגדרו כסיעודיים חדשים, מה שיפחית את התשלומים מצד קופות החולים ולכן יישאר כסף בקופה ליותר שנים. אך במקביל מדובר בפלסטר, שכן הנטל ייפול על כתפיהם של ילדי המטופלים, שיצטרכו לסייע להוריהם בכוחות עצמם. 

ההחלטה השנייה הייתה שרשות שוק ההון הסכימה לבטל את הסיכון מבחינתן של חברות הביטוח - מנגנון החיסול העצמי (Run off) שמחייב אותן להמשיך לתפעל את הביטוח הסיעודי עד שנגמר הכסף בקופה, ופוגע במוניטין שלהן. 

משרד הבריאות תקף את ההחלטה במכתב, "השינוי משחרר את חברות הביטוח מהמחויבויות המעטות שנותרו להן לאחר שחיקה רבת שנים בהקשר של פוליסת ביטוח סיעודי ומותיר את המבוטח רק מול קופת החולים, שעד כה פעלה כבעלת פוליסת בלבד. להחלטה לשחרר את חברות הביטוח מאחריות עשויות להיות השלכות משמעותיות על קופות החולים. מהלך זה יוצר חשיפה משפטית וכלכלית ומהווה סיכון משמעותי לקופות ולמשאביהן הכלכליים… כל זאת מעלה חשש כבד כי יקשה על קופות החולים לעמוד במחויבותן לספק שירותי בריאות לתושבי ישראל לפי חוק". 

"גידול דרמטי במספר מקבלי גמלת סיעוד"

לפי מחקר של מרכז טאוב, בעקבות מדיניות קלה מדי של ביטוח לאומי וקופת חולים כללית באישור תביעות סיעוד, חל גידול דרמטי במספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ומביטוחי הסיעוד הקבוצתיים של קופות החולים. בין השנים 2012 ל-2024 גדל מספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי ב-139%, לעומת גידול של 49% בלבד בשיעור האזרחים הוותיקים באותו פרק זמן (מספר מקבלי גמלת סיעוד מקופות החולים גדל בין 2012 ל-2022 ב-150%). 

בנוסף, במחקר מצוין כי בתוך שש שנים הוכפלה ההוצאה הלאומית על סיעוד. בשנת 2018 עמדה הוצאה זו על 14 מיליארד שקל, ובשנת 2024 היא צפויה להגיע ל-28 מיליארד שקל. ועוד, תשלומי הביטוח הלאומי על גמלת סיעוד גדלו בשנה האחרונה ביותר משני מיליארד שקלים. בשנת 2023 עמדה ההוצאה של הביטוח הלאומי על סעיף זה על 16.1 מיליארד שקל, ובשנת 2024 היא צפויה להגיע ל-18.5 מיליארד שקל. 

לדברי החוקרים ממרכז טאוב: "ישנו פער גדול בין הנתונים המצביעים על עלייה משמעותית במספר האזרחים הוותיקים המוגדרים סיעודיים ובין נתונים על מצב הבריאות של הקשישים בישראל, שלא החמיר בשנים האחרונות".

הם אף מפנים אצבע מאשימה למספר גורמים: "הגידול במספר הזכאים לתגמולי הביטוח הקבוצתי שבבעלות קופות החולים נבע מכמה גורמים: שינוי הגדרת מקרה הביטוח, יצירת קשר בין מבחן הזכאות של חברות הביטוח לזה של הביטוח הלאומי, עלייה במספר מקבלי גמלת סיעוד מהביטוח הלאומי, וכניסתן של חברות מיצוי הזכויות לתחום".