בצל המלחמה: האם ילדים לא יורשו לצאת מהארץ מחשש שלא יוחזרו?

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

כאשר הורים לילדים קטינים מתגוררים במדינות שונות, וההורה מסרב להשיב את הילדים לישראל, פעולתו החד-צדדית נחשבת כחטיפת הילדים, והתרופה לכך נמצאת באמנת האג, עליה חתומה ישראל מול מרבית מדינות העולם המערבי. האמנה קובעת כי ההורה ממנו נחטפו הילדים יכול להגיש תביעה במדינה ממנה מסרבים לשלוח את הילד, והילד יושב לישראל באופן מיידי. המשך הבירור האם טובת הילד היא לגור עם האם או עם האב, בישראל או בחו"ל, כבר יתבצע מאוחר יותר בהליך רגיל שיידון בישראל, בזמן שהילד נמצא בארץ. 

● הביאו ילד בהליך פונדקאות, אך הרווחה המליצה לנתקו מההורים. מה קבע בית המשפט?
● האם טקס אירוסין יכול להיות חוזה מחייב, ומה קורה אם מתחרטים?

לאמנת האג יש גם חריג, מכוחו רשאי הורה לקבל אישור להימנע מהשבת הילד למקום מגוריו הרגיל, אם "קיים חשש חמור שהחזרתו של הילד תחשוף אותו לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד את הילד בדרך אחרת במצב בלתי נסבל".

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", השימוש בחריג זה גבר אצל הורים המתגוררים בחו"ל, ולמרבה הצער לא פעם הטענה מתקבלת. בתי המשפט באירופה או בארה"ב בהחלט עשויים לפסוק כי במצב המלחמה הקיים, מגורים של הילד בישראל חושפים אותו לנזק פיזי ופסיכולוגי, ולכן אין מקום להפעיל את אמנת האג, אלא לדון במקום מגוריו המומלץ בבית המשפט במדינה אליה נחטף.

בתי המשפט בישראל משיבים מלחמה

לאחרונה בתי המשפט בישראל החלו להשיב מלחמה במגמה זאת ולמנוע את יציאתם של ילדים מהארץ במצבים שבהם קיים חשש משמעותי שלא יוחזרו, תוך שימוש בסעיף ההגנה של אמנת האג.

בשבוע שעבר בית המשפט לענייני משפחה דן בבקשה שהגישה אם לילד פעוט "להורות בדחיפות על העברת הקטין לאוסטרליה". האם היא יהודייה אוסטרלית, שהגיעה לישראל לצורך לימודי דוקטורט, הכירה כאן בחור ישראלי ונישאה לו. לבני הזוג נולד ילד, כיום כבן שנתיים, והאם הייתה מצויה לקראת סיום ההריון השני, כאשר נוצר משבר בין הצדדים.

האם הגישה תביעה לבית המשפט לאשר לה להגר עם הבן והבת שתיוולד בחזרה לאוסטרליה, ועד שיוכרע התיק, שבירורו לוקח מספר שנים, ביקשה לצאת לאוסטרליה באופן זמני כדי ללדת את התינוקת החדשה בחיק משפחתה, כשהיא מתחייבת לשוב לארץ עם שני הקטינים בתוך חצי שנה, כדי למצות כאן את הדיון בשאלת ההגירה.

הצדדים הגיעו להסכמה ביניהם, במסגרתה הוחלט כי תחילה תטוס האם לאוסטרליה כדי ללדת, והבן הקטין יגיע לאוסטרליה בליווי האב בלבד, בסמוך ללידה. בחלוף חודש, ולאחר שהאם כבר טסה לאוסטרליה, הודיע האב כי הוא משנה את דעתו ואינו מוכן להגיע לאוסטרליה עם הילד, מחשש שלא יוחזר. 

מי יקבע מה זו "מלחמה עצימה"? 

האב הצליח לשכנע את בית המשפט בצדקת חששו, שמא האם תשתמש בהגנה שמעניקה אמנת האג נגד החזרת ילדים למקומות מסוכנים, ותפתח בהליך באוסטרליה, במטרה למנוע מהקטין לשוב ארצה, כאשר מצב המלחמה בישראל ישמש בידה כנימוק תקף.

השופט שאל את האב האם ניתן להסכים על הפקדת ערבות כספית מהאם, שתחולט אם תפעל כאמור, אולם האב הסביר כי שום סכום כסף לא יפצה אותו, אם לא יוכל להביא להשבת הקטין אליו. 

בית המשפט הסכים עם האב, ואף ציין כי האם עצמה, שהציעה הפקדת ערבות כספית, סייגה אותה בתנאי: "למעט מקרה שבו יהיה, חלילה וחס, מצב של מלחמה עצימה בישראל (בשונה מהמצב כיום) שלא יאפשר חזרה לישראל".

אם האם תפנה לבית המשפט באוסטרליה, הוא זה שיחליט אם המלחמה בישראל, הכוללת ריצה של הילדים למקלטים בלילות, נחשבת כ"מלחמה עצימה" עבורם, ויש סיכוי לא מבוטל שאכן כך יקרה.

לאור זאת, בית המשפט הורה שאין לחייב את האב להביא את הילד לאוסטרליה, למרות התחייבותו לעשות כן, ואף אין להתיר את יציאתו של הילד מהארץ עם האם.