הוא מנהל את מרכז הפיתוח הצומח ביותר בישראל: "אנשים לא באים לאנבידיה כדי להרוויח קצת יותר"

בחודשים האחרונים מצא את עצמו עמית קריג, מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה בישראל (לשעבר מלאנוקס), נוסע הרבה על הציר שבין יקנעם תחתית, המקום שבו ממוקם המטה המחודש של החברה, לבין פארק התעשייה הסמוך, מבוא כרמל. שם, בנתה אנבידיה בחשאי במהלך השנה האחרונה מתקן ענק שיאחסן את השרתים והשבבים המתקדמים ביותר שיש לה להציע.

● בלעדי | אנבידיה מקימה את אחת מחוות השרתים הגדולות בישראל בהשקעה כוללת של למעלה מחצי מיליארד דולר
● ראיון | מנכ"לית החברה שנרכשה ע"י וויז: "יש לנו פוטנציאל לשווי של 100 מיליארד דולר" 

לפי ההערכות בתעשייה, אנבידיה השקיעה לא פחות מחצי מיליארד דולר בבניית המתקן, שכללה הבאת טכנולוגיית קירור שרתים חדשה בתחומה לארץ. אלא שימים ספורים לפני ההכרזה, מצאה את עצמה אנבידיה בראש החץ של קרב תודעתי אל מול הממשל האמריקאי היוצא: הנשיא ג'ו ביידן החליט להגביל את ייצוא המעבדים הגרפיים ל־170 מדינות בעולם, בהן גם ישראל, ולהעניק הטבות לענקיות שיקימו את חוות השרתים שלהם ב־18 מדינות הנחשבות לבנות ברית קרובות, שישראל איננה אחת מהן.

ביום שני האחרון שחררה אנבידיה - שנחשבת לנפגעת הגדולה ביותר של המהלך - תגובה זועמת. קריג, שרואה את ההשקעה האדירה שמזרימה אנבידיה לישראל - כיום מרכז הפיתוח השלישי בגודלו של החברה והשני בהיקפו מחוץ לארה"ב - מבקר גם הוא את ההחלטה.

"הרגולציה תפגע בחדשנות ובצמיחה"

"חברות, סטארט־אפים ואוניברסיטאות בכל העולם וגם בישראל ממנפים בינה מלאכותית כדי לקדם תחומים חשובים כמו רפואה, חקלאות, חינוך ותעשייה", הוא אומר בראיון בלעדי לגלובס. "זה מניע את הצמיחה ומסייע למימוש פוטנציאל של מדינות. כעת, הרגולציה החדשה שמבקשת להגביל את הגישה ליישומי מחשוב סטנדרטיים, עלולה לפגוע בחדשנות ובצמיחה הכלכלית בעולם".

מאז התבטאה אנבידיה בנושא ביום שני האחרון ומאז פרסום ההנחיות ביידן שהרגיעו במעט את החששות בתעשייה, טיפסה מניית אנבידיה בוול סטריט בכ־5%.

האם הבוס של קריג, המייסד האנרגטי של החברה, ג'נסן הואנג, היה מאשר את הקמתו של מתקן השרתים הגדול לו היה יודע על ההגבלות של ממשל ביידן? קריג מסרב לענות על השאלה, אך התשובה פשוטה: לולא הרכישה של מלאנוקס מיקנעם בסכום של 6.9 מיליארד דולר לפני כחמש שנים, אנבידיה כנראה לא היתה משקיעה מיליארדים בישראל. אולי היא אף לא היתה רוכשת השנה שתי חברות בסכום מצרפי של 1.1 מיליארד דולר (חברות התוכנה Run:AI ודסי).

אנבידיה ישראל, שהתחילה את הגלגול שלה כמלאנוקס, שבה היה קריג סמנכ"ל בכיר, הפכה לתרנגולת שמטילה ביצי זהב עבור אנבידיה: בתשעת החודשים הראשונים של 2024 היא תרמה כ־11% מההכנסות, שהן 10 מיליארד דולר. מעבדי התקשורת שלה שסוללים את הדרך למידע שרץ בין המעבדים הגרפיים של אנבידיה, הפכו לאחד המוצרים הנמכרים גם בקרב לקוחות הענק של אנבידיה, בהם ענקיות אחרות כמו מיקרוסופט, OpenAI ומטא.

למעשה, העובדה שאנבידיה אוחזת בכל שרשרת הערך - ממעבד גרפי, דרך מעבדי תקשורת ועד שכבת התוכנה, מאפשרת לה כיום למכור מחשבי על או שירותי ענן מההתחלה ועד הסוף, כמוצר או כשירות עבור החברות הגדולות ביותר מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית. לא פעם, אף סבלה מכך ונחקרה על ידי רשות ההגבלים העסקיים בחשד למונופול, בכלל זה בדבר רכישת החברה הישראלית ראן איי.איי שהושלמה בסופו של דבר.

את החשיבות של מרכז הפיתוח הישראלי של אנבידיה, שנחשב לצומח ביותר בישראל מקרב הענקיות הבינלאומיות, מדגיש קריג באמצעות מחשב העל שבנתה החברה כאן, "ישראל־1". המחשב נחנך חודש אחרי טבח 7 באוקטובר, וכשנה לאחר מכן דורג במקום ה־34 בדירוג מחשבי העל החזקים בעולם. "המחשב הוקם לתבנית שאמורה להגדיר לאנבידיה כיצד אמורים לבנות את מחשבי העל הבאים", מגלה קריג. "מחשבי העל הגדולים ביותר של אנבידיה כיום מבוססים על דברים שגילינו בישראל־1".

הציפייה מאנבידיה ישראל: "להוביל"

מחשבי העל הם הרבה מעבר למעבדים גרפיים - הם כוללים גם תוכנה, מערכת הפעלה, מעבדי תקשורת ומתגי תקשורת (סוויצ'ים) שתפקידם לנהל את העיבוד של מספר כה גדול של מעבדים גרפיים יחד, לסנכרן את העברת המידע ביניהם ולדאוג שקצב החישוב ועוצמתו לא ישתנו. קריג משווה את המעבדים ומתגי התקשורת בישראל־1 לרשת סבוכה של כבישים: כל מכונית היא פריט מידע שמעוניין לעבור ממעבד גרפי אחר למשנהו, בעוד שמעבדי ומתגי התקשורת הם הרמזורים, הכבישים והצמתים של עולם המידע.

"חשוב על המון מכוניות שיוצאות בבת אחת מהבתים ונתקעות בצומת פקוק. הטכנולוגיה שפיתחנו יוצרת שיח בין נקודות קצה, כך שבמקום צומת עם ארבעה מסלולים לכל כיוון, אנחנו יכולים לייצר בבת אחת מאות מסלולים בנקודות הבעייתיות. אם מסדרים מחדש את סדרי העדיפויות, איזה מידע צריך לעבור קודם, דרך איזה נתיב ומתי, אפשר לצמצם מאוד את הפקקים האלה".

"מבחינה טכנולוגית, מצפים מאיתנו באנבידיה ישראל להוביל את העולם", אומר קריג. "אנחנו צריכים להביא את הטכנולוגיה הכי חדשה, מהירה ואיכותית שיכולה להיות, ברמת אמינות שהיא הרבה מעל ל־99%. במתקן החדש במבוא כרמל יהיה הרבה כוח מחשוב שיאפשר לנו לפתח את הטכנולוגיות הבאות של אנבידיה בישראל בתחומי התקשורת, מעבדי הליבה והבינה המלאכותית".

המתקן במבוא כרמל יכיל מאות ארונות שרתים, כל אחד מהם עם 72 מעבדי "בלאקוול" חדשים, שעלותם המשותפת נאמדת במאות מיליוני דולרים. במרץ הקרוב, ייתכן שהואנג ישיק מעבדים חדשניים יותר במסגרת כנס GTC 2025. באנבידיה מסרבים לרמוז לגבי ההשקות או להגיד אילו מבין המוצרים העתידיים יגיעו למתקן החדש.

 המתקן החדש של אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

העובדה שכל כך הרבה חברות אחרות תלויות באנבידיה למעבדי AI, הפכה אתכם למעין צוואר בקבוק. כלומר, עיכוב בהשקת מעבדי בלאקוול, למשל, עיכב את החדשנות בקרב ענקיות הטכנולוגיה.
"אנחנו לא מסתכלים על זה ככה. אין את המחשבה שכולם תלויים בנו. היומיום שלנו הוא איך אנחנו עושים את המערכת הבאה עוד יותר טובה וחסכונית בחשמל. אנחנו קמים בבוקר, חיים ונושמים סביב איך אנחנו משפרים את המוצרים שלנו".

אמזון מציעה כיום מעבדים גרפים מתחרים בשליש מחיר מאנבידיה, וברודקום ומארוול כבר מפתחות מעבדים גרפיים עבור כמה מהלקוחות שלכם.
"תחרות זה דבר מצוין, אנחנו לא חושבים שאפשר להתקיים במציאות של היום בלעדיה. אנחנו מנסים לייצר את המוצר הכי יעיל, מרמת המחיר ועד התמורה. היעילות היא אחד המדדים שאנחנו כל הזמן מסתכלים עליהם. זה נכון שיש מתחרים, אבל אני חושב שהיום אין אף חברה אחת שעושה את הכל ומסתכלת על כל הפתרון כמקשה אחת, וזה היתרון שלנו - הפתרון המלא. מרמת הסיליקון עד לרמת הסיסטם, כולל מעטפת תוכנה שחשובה לדיאגנוסטיקה וחסינות מפני כשל".

"ממתינים עם דפיקות לב שאבינתן אור יחזור"

אנבידיה היא גם אחת מני חברות רבות בישראל שאחד מעובדיה נחטף לעזה: אבינתן אור, שנחטף ב־7 באוקטובר ממסיבת הנובה יחד עם בת זוגו נועה ארגמני, שחולצה בחודש יוני. אור התקבל לאנבידיה לקראת סיום לימודי הנדסת חשמל באוניברסיטת בן־גוריון. ערב חטיפתו עבד בצוות פיתוח הספקטרום של כרטיס התקשורת של אנבידיה (הסוויץ'). אור נכלל בקבוצת החטופים שישוחררו רק בפעימה השנייה של העסקה, לאחר 42 יום של הפסקת אש, ובתנאי שהיא תישמר.

"בשבע בבוקר באותו יום שבת אשתי העירה אותי, ודי מהר הבנו שמדובר באירוע שקרוב אלינו", מספר קריג. "באותן שעות החלו לרוץ סרטונים, כולל הסרטון המפורסם שבו רואים את נועה ואבינתן נחטפים יחד, ולאחר מכן הגיע האישור הרשמי לחטיפתו. גם המידע על הירצחה של דניאל וולדמן (בתו של מייסד מלאנוקס, איל וולדמן - א"ג) ובן זוגה נעם הגיע אלינו במהירות. ג'נסן (הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה - אג") עודכן על כך עוד באותו היום. חילקנו במהרה את החברה לגזרות, צוות משאבי האנוש הרים טלפון לכל אחד מהעובדים בישראל כדי לאתר את כולם, להבין מה הם צריכים, מה האתגרים ומי מגויס למילואים".

מאז ועד היום, אנבידיה נמצאת בקשר רציף עם המשפחה. "זה פוגש אותנו ברמה יומיומית ממש. כמעט בכל יום מאז 7 באוקטובר עובדים רבים מגיעים מהמרכז, מהצפון ומהדרום כדי לעמוד עם המשפחה מחוץ לקריה לאות הזדהות".

אנבידיה היא אחת משתי חברות בינלאומיות גדולות להן נחטף עובד לעזה. השנייה היא אמזון, שאימצה מדיניות של שתיקה בינלאומית לגבי היותו של סשה טרופנוב, גם הוא מפתח שבבים, חטוף בעזה, למעט אירועים פנימיים בתוך משרדי החברה בישראל. מבלי להתייחס לאמזון, אומר קריג כי "שוחחנו עם המשפחה לפני שיצאנו בהזדהות פומבית איתה ועם אבינתן. אנחנו לא יודעים מה נכון לעשות ומה לא בהקשר הזה, אבל חשובה לנו התמיכה במשפחה. זה מה שנכון לה וזה צעד שהם תומכים בו".

מה ממתין לו באנבידיה כשיחזור?
"אנחנו מחכים לו כאן, בהתרגשות רבה. הדופק עולה לי רק מלחשוב עליו חוזר הביתה ולאנבידיה".

 עובדי ועובדות אנבידיה ומשפחתו של אבינתן אור / צילום: נתנאל טוביאס

למרות שהמלחמה טרפה את הקלפים גם עבור אנבידיה בישראל, היא המשיכה לצמוח וגייסה כ־500 עובדים ב־2024. "חברות הייטק במצב כזה מנסות לעשות ניהול סיכונים, ולהבין מה יקרה להיבטים שונים כמו ייצור ותפעול. למשל, להבין מה יקרה אם ייפסק החשמל באחד האתרים שלנו, איפה נשמר המידע שלנו. וכמובן שהיינו בנויים מראש גם למצבי קיצון", מספר קריג.

מרכז הפיתוח הצפוני והגדול ביותר של אנבידיה בישראל, אתר יקנעם, ממוקם בגזרה חמה בהתקפות הטילים של החיזבאללה על הצפון בסתיו 2024. ריבוי אתרים אסטרטגיים בקרבת יקנעם ומערב עמק יזרעאל הביאו לנפילה של טילים וכטב"מים רבים - אך אלה לא השפיעו רבות על פעילות החברה, טוען קריג. "היו לנו אולי ארבע־חמש אזעקות. היינו כאן גם ב־2006, עוד כשהחברה היתה מלאנוקס, וגם אז נכנסנו למקלטים".

איך מתקשרים אזעקות ונפילות כטב"מים להנהלה בחו"ל?
"ההנהלה הבינה שמדובר במצב מאוד מורכב, היא יודעת שיש מערכת הגנה אווירית מוצלחת בישראל אבל שגם עלולות להיות פגיעות. חושבים על כל התרחישים, ובזמנים קריטיים ביקשנו מאנשים להישאר בבית. כמו לכולם, גם אצלנו היו ישיבות זום שנקטעו באזעקות. זו מציאות שאני מקווה מאוד שנשכח עוד מעט. אבל מחו"ל קיבלנו המון אהבה, חיזוקים ותמיכה - ולא היתה פאניקה".

המרכז הישראלי קיבל הקלות כלשהן ביחס למרכזי פיתוח אחרים בעולם בגלל המלחמה?
"אני ושאר המנהלים שלי היינו בדעה פשוטה אחת: אל תקלו עלינו בשום צורה. אם יהיה צורך, נבקש. אנחנו לא רוצים לפספס שום ישיבה כי חשוב לנו שהאתר ימשיך לייצר. המציאות היא שעמדנו בכל היעדים. לא יכול להגיד שלא שינינו סדרי עדיפויות ומשכנו צוותים מפרויקט כזה לאחר אבל בשורה התחתונה עמדנו בכל היעדים. למשל, מחשב העל ישראל־1 נכנס לפעולה בנובמבר 2023, שלושה שבועות לפני המועד המתוכנן".

הילדות המורכבת והמעבר מאינטל למלאנוקס

קריג מתגורר בקריית טבעון עם אשתו ושלושת ילדיו. היא היתה התצפיתנית הראשונה בצה"ל והקצינה הראשונה בתחום, ולאחר מכן הכשירה דור שלם של תצפיתניות.

קריג עובד במלאנוקס מהשנה הראשונה להקמתה. הוא היה חלק מהאקזיט הגדול שלה לאנבידיה ומחזיק בתפקיד סגן נשיא שמאפשר לו לדווח ישירות להואנג. מאחורי סיפור ההצלחה עומדת ילדות מורכבת וסיפור חיים לא שגרתי: הוא נולד בחיפה לפני 49 שנה, הוריו התגרשו כשהיה בן שלוש ואביו עבר לדרום אפריקה. קריג גדל עם אמו בשכונת חליסה הקשה וכשהיה בכיתה ב' עבר לגור אצל הורי אביו בשכונת רוממה שעל הכרמל.

אחת החוויות המעצבות של ילדותו אירעה כשנסע לבקר את אביו בדרום אפריקה בגיל שבע: "בישראל היה קיץ חם, אז נסענו לחורף הקר בדרום אפריקה. חברה של אבי לקחה אותי לביקור בבית ספר פרטי, ומתוך סקרנות השתתפתי במבחן במתמטיקה שחילקו אז. בסופו של דבר קיבלתי מאה - למרות שאני רק סיימתי כיתה א' והמבחן היה לכיתה ג'".

סבו של קריג, שהיה מנהגי הקטר הראשונים של רכבת ישראל, אמנם לא הבין הרבה במתמטיקה, אך הוא עודד אותו ללמוד מחשבים בגיל צעיר, וכבר בעת לימודיו בבית הספר היסודי נרשם לחוג תכנות בשפת בייסיק, שפת הפיתוח הבסיסית שנלמדה בשנות השמונים על גבי מחשב קומודור 64.

ההחלטה ללכת וללמוד הנדסת מחשבים בהמשך, הגיעה, לדבריו, בהשפעת מורה בתיכון אליאנס שבו למד: "ידעתי שאני טוב אבל ההכרה הזו לא ממש חלחלה בי עד שהוא אמר לי את זה". עם הציונים הגבוהים שקיבל, קריג יכול היה להתקבל לדבריו לכל חוג, "אבל בגלל שהחוג להנדסת תוכנה בחוג למדעי המחשב דרש את סכם הציונים הגבוה ביותר - אמרתי שאתחיל משם ואם אצטרך, תמיד אפשר לרדת".

בתום סמסטר אחד הוא נתקל בקושי, לאחר שסבו נפטר ולא היה מי שיסייע לו כלכלית. לכן, בסמסטר השני החל ללמד את הסטודנטים שלמדו סמסטר אחד אחריו. בסמסטר השלישי כבר התקבל לעבודה כסטודנט בפיתוח מערכות במרכז השליטה והבקרה של אינטל. "זה היה בית ספר מדהים לטכנולוגיה אבל גם לתרבות ארגונית: הדרך בה מקפידים על ניתוח ובקרת איכות של מערכות".

למלאנוקס הגיע כשפקד יריד תעסוקה בשנת 1998. "זו היתה תקופת הזוהר של אינטל, שבה מי שהיה מתקבל לשם לא היה עוזב. מעבדי דגל היו אז רבי מכר. ירד באותו יום גשם, ובדוכן של מלאנוקס הציעו מטריות ממותגות. מי שחילק אותן היה איתן רבין שעובד בחברה עד היום. הוא הגיש לנו מטריה ואמר שאם אנחנו מחפשים עבודה שנשאיר קורות חיים ויחזרו אלינו. מעולם לא שמענו את השם מלאנוקס קודם לכן, אבל כשחזרתי לדירה עם חבר מאינטל, ארז כהן, שגם הוא עובד כיום באנבידיה - כל אחד מאיתנו קיבל טלפון מניקול, שהיתה אז מנהלת משאבי האנוש של מלאנוקס".

תוך כמה ימים השניים התראיינו, קיבלו הצעת עבודה והתבקשו להתחיל לעבוד כמעט באופן מיידי. "זו היתה ההתחלה הכי מוזרה בעולם", מספר קריג. "הגענו מאינטל, מקום שבו אנשי ביטחון מסתובבים כל היום והכל מסודר כמו קורפורייט אמריקאי. וכשהגעתי נתנו לי צרור מפתחות ואמרו 'זה המפתח כדי להיכנס ולצאת, וזה הקוד של האזעקה כשנגמר היום'".

קריג הצטרף למלאנוקס בקיץ 1998 כאשר עבדו שם רק כ־70 איש, כאחד מחמשת אנשי התוכנה הראשונים בה. "אמרו לי, 'שמע, לא בטוח שיש מספיק עבודה לכמה אנשי תוכנה בחברה, אז אם לא יהיה לך מה לעשות, תעזור לאנשים במחלקת ה־IT'. כיום יש במרכז שהיה בעברו מלאנוקס יותר אנשי תוכנה מחומרה".

הוא החל כאיש תוכנה שכותב ספריות ודרייברים, המשיך לנהל את כל תחום הווריפיקציה (בדיקות) באמצעות תוכנה, ועבר דרך ניהול פרויקטים מול לקוחות גדולים כמו מיקרוסופט, דל ו־HP. החל מ־2013 ועד היום מתחלקים קריג ודרור גולדנברג בתפקידי הניהול הבכירים ביותר במלאנוקס ובאנבידיה ישראל ומדווחים ישירות להואנג: קריג כמנהל כל היבטי התוכנה של מעבדי התקשורת וגולדנברג כמנהל קבוצת הארכיטקטורה.

"החיבור עם אנבידיה הביא משהו אחר"

בשנים שבהן מלאנוקס היתה חברה ציבורית ועמדה תחת עינה הפקוחה והביקורתית של קרן סטארבורד, הפך קריג לתקופה קצרה לסמנכ"ל כספים והתמקד במציאת דרכים להתייעל. כיום קריג, נוסף על תואר סגן נשיא בכיר בחברה שאחראי על כל תחום התוכנה בפעילות התקשורת, הוא גם מנהל מרכז הפיתוח של אנבידיה על כל אתריה בישראל: יקנעם, תל אביב, באר שבע ומרכז נוסף בסמוך למכללת תל חי.

מלאנוקס נמכרה, כאמור, ב־2019 לאנבידיה לפי שווי של 6.9 מיליארד דולר, ורכישתה נחשבת לגדולה ביותר של החברה במונחים של תרומה להכנסות. מוקדם יותר השנה נודע כי היא אחראית על הכנסות של 13 מיליארד דולר בשנה האחרונה, ועל פי הדיווח הרבעוני האחרון של אנבידיה, הכנסותיה הוכפלו מ־5 מיליארד דולר ל־10 מיליארד דולר במהלך שלושת הרבעונים הראשונים של השנה.

לא פעם מלאנוקס זוכה לביקורת על כך שלו היתה ממשיכה להיסחר בנאסד"ק ולפעול כחברה עצמאית, היא היתה יכולה להכפיל ולשלש את שוויה ולהיות לחברה הנסחרת הגדולה בישראל. "מלאנוקס היתה יכולה להיות חברת ענק בסדרי גודל של ישראל", מודה קריג, "והיתה יכולה להצליח מאוד כחברה עצמאית. אבל החיבור עם אנבידיה הביא משהו שונה, היא נתנה לנו משהו שאני לא יודע אם היינו רואים כחברה עצמאית. משהו בהתנהלות ובחיבור לאנבידיה פתח לנו חזיתות שלא בטוח שהיינו מצליחים להגיע אליהן לבד".

המותג אנבידיה בטח עוזר למלאנוקס לגייס עובדים שאולי היה לכם קשה לגייס בלעדיו.
"נכון. החברה היתה מצליחה, אבל המותג משמעותי, הוא חלק מזה. ולאנבידיה יש ברנד הרבה יותר עולמי וגדול משל מלאנוקס".

אנבידיה הפכה לחברה שקלטה הכי הרבה עובדי אינטל בזמן המשבר שלה. משכתם אליכם את העובדים הטובים?
"לא היתה לנו שום מטרה מסוימת לגייס עובדים מאינטל ולא עשינו להם 'הד האנטינג' (גיוס ממוקד - א"ג). גייסנו בשנה האחרונה מאות רבות של עובדים, ויכול להיות שמי שהגיע מאינטל עם קורות חיים מתאימים התקבל בסופו של דבר. לצערי, היו באינטל הרבה אנשים שעזבו וכל אחד מצא את המקום שלו. אני אומר את זה במלוא הצער כי זה מקום שאני מעריך, שמגיעים ממנו מהנדסים מקצועיים וגם אני עבדתי שם בתחילת הדרך. יש לנו בישראל יותר מ־4,500 עובדים, כאשר את רף ה־4,000 חצינו ממש בתקופת המלחמה".

תסיימו את 2025 עם 5,000 עובדים כמו שאמר ג'נסן הואנג?
"זו הנחה סבירה, יש לנו 300 משרות פתוחות".

 ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

מאיפה תגייסו כל כך הרבה אנשים? מספר העובדים בתחום השבבים מוגבל, ועל כל כשרון מתחרות ענקיות כמו אפל, אמזון, גוגל ואפילו מיקרוסופט. מצד שני, הג'וניורים, בוגרי האוניברסיטאות, לא זוכים לקבל הזדמנות ראשונה כמו בעבר, ויש הרבה אבטלה בתחום.
"אנחנו לא מחפשים רק מהנדסי שבבים, יש לנו לא מעט אנשי תוכנה, אפילו יותר מאנשי חומרה ומערכות. אבל הדנ"א שלנו, עוד מאז שהיינו מלאנוקס, הוא שאנחנו מגייסים סטודנטים ומתמחים צעירים. אנחנו מאמינים ביכולות שבאות ביחד עם רצון להצליח מהר, ולמעשה ההשקעה הכי טובה שלנו היא של גיוס מתמחים, סטודנטים ובוגרים טריים - אנחנו מגייסים מאות כאלה בשנה".

"מחיר המניה הוא לא שיחת המסדרון כאן"

התמריץ הכלכלי לבוא ולעבוד באנבידיה חזק. אתה לא חושש שאנשים באים לעבוד באנבידיה בשביל המניות?
"יש תמריץ כלכלי, אבל הוא סממן שיש כאן חברה מצליחה שאנשים רוצים להיות חלק ממנה. אני לא חושב שאנשים באים לכאן כי הם ירוויחו קצת יותר. הם רוצים להיות חלק מחברה שמצליחה ומובילה מהפכה טכנולוגית. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו בראיון להבין מהי הסיבה שהם מגיעים אלינו, מהי ההיסטוריה שלהם. ואם חלק מהעניין שלהם הוא כלכלי, זה לא פסול בעיני. זה בסדר שאדם אומר שהוא מאמין בחברה והוא יקבל מניות, כי הוא בטוח שהיא תצליח. אבל האם שיחת המסדרון כאן היא על ערך המניה? ממש לא. תסתובב כאן ותראה שאנשים מדברים על טכנולוגיה ועל היעד הבא שהם צריכים להשיג".

יש ביקורת על כך שהבונוסים אצלכם נמוכים ביחס לתעשייה. כרגע המניה עולה, אבל מה יקרה כשהיא לא תעלה?
"אנחנו מאמינים ששיטת התגמול שמבוססת על מניות היא מצוינת".

ישראל מידרדרת במדדי הבינה המלאכותית הבינלאומיים וממוקמת אי שם בין ערב הסעודית לצ'כיה. לפי דוח מבקר המדינה מסוף השנה, תכניות הבינה המלאכותית הממשלתיות זכו לתת־תקצוב וניהול כושל. מה צריכה הממשלה לעשות?
"הדבר הראשון שדרוש הוא תמיכה בתשתיות לאומיות, למשל תשתיות חשמל שיתמכו בהקמת דאטה סנטרים, לא רק לשם הקמתם - אלא כדי שתיווצר כאן מומחיות בהקמתם ותמיכה ביזמים על מנת שיקימו עוד כאלה. ההשלכות של הדאטה סנטרים מרחיקות הרבה מעבר לתעשיית ההייטק. באקדמיה, למשל, חוקרים רבים צמאים לכח מחשוב שעליו יוכלו לבנות ולהריץ מודלים של בינה מלאכותית, והם נאלצים לעמוד בתור לשימוש באותם מחשבי על, תור שלא נראה שייגמר בקרוב. וכדי לעמוד בזמנים הקצרים שהם מקבלים, הם מקטינים את מודל ההרצה אבל כך הוא יוצא פחות מדויק. עד שהם יזכו להריץ שוב את המודל ההישגים יישכחו, ואז חוקרים מוותרים על המחקר שלהם. לכן חשובה תשתית חשמל, תוך דגש כמה שיותר גדול על חשמל ירוק. מדובר בהשקעות גדולות מאוד והמדינה חייבת לעודד ולעשות זאת כמה שיותר מהר.

"הדבר השני שהמדינה יכולה לעשות הוא להנגיש את הבינה המלאכותית ליותר אוכלוסיות, לסטארט־אפים, למוסדות ואקדמיה וגם למפתחי תוכנה. הדבר יביא לגידול משמעותי במהנדסים שמוכשרים לתחום".

בשנה האחרונה רכשה אנבידיה שתי חברות ישראליות בסכום כולל של 1.1 מיליארד דולר - חברת ראן איי.איי שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת נצילות גבוהה יותר של מעבדים גרפיים ואגב כך מייתרת את הצורך לרכוש כמות גדולה יותר של שבבים, ואת דסי, חברה שפיתחה מאיץ לעיבוד בינה מלאכותית שמאפשר לאמן מודלים במהירות רבה יותר.

באמצעותן, באופן לא רשמי, הקימה אנבידיה מרכז פיתוח תוכנת בינה מלאכותית גדול שמעסיק מאות עובדים ועוסק גם בהיבטים שאינם קשורים ישירות לעולמות הליבה של אנבידיה בישראל, המבוססים על מלאנוקס - שבבי תקשורת.

רכישת ראן איי.איי עצמה עברה דרך חתחתים אל מול הרגולטור האמריקאי, שחשש מכך שאנבידיה מנסה לחסל תחרות, אך אושר בסופו של דבר לאחר שהחברה הבטיחה שהמוצר ימשיך לשרת חברות מתחרות ויפעל כמוצר עצמאי.

קריג לא מאשר או מכחיש את הכוונה להקים מרכז פיתוח תוכנה, אך הוא מסביר את הרציונל מאחורי רכישת החברות הישראליות: "ראן איי.איי ודסי נרכשו בגלל הטכנולוגיה שלהן, ולא בגלל שהן ישראליות. מה שכן, היה כאן אתר די גדול שהוא גוף שמסוגל לקלוט חברות כאלה ולשלב אותן כמו שצריך בחברה. קשה לעשות את זה מרחוק".