בן גביר התפטר: האם היקף הנרצחים בחברה הערבית ירד בתקופתו?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: איתמר בן גביר
מפלגה: עוצמה יהודית
תוכנית: פגוש את העיתונות, קשת 12
תאריך: 18.1.25
ציטוט: גם (ברצח בחברה הערבית) יש ירידה
ציון: מטעה

ערב התפטרותו מתפקיד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר התראיין ב"פגוש את העיתונות" של קשת 12 והתגאה בהישגיו בתפקיד: "בואו נגיד את האמת, בואו נהיה ישרים עם עצמנו. איפה שאני נגעתי, אני שיניתי". המראיין עמית סגל שאל בסרקזם אם זה נכון גם לגבי הרצח בחברה הערבית. בן גביר טען ש"גם בזה יש ירידה", ולמרות התיקון של סגל שדווקא יש עלייה, בן גביר רק סייג ש"זה נכון שבמגזר היהודי הורדנו יותר". בדקנו האם אכן הרצח בחברה הערבית ירד תחת בן גביר.

פנייתנו למשטרת ישראל לא הניבה נתונים ונשלחנו להגיש בקשת חופש מידע. לכן פנינו לארגון יוזמות אברהם, שמטרתו היא "לקדם שוויון ולכידות חברתית יהודית-פלסטינית בישראל", וכחלק מכך הוא גם מבצע מעקב עצמאי אחר נתוני הרצח בחברה הערבית. נציין שבבדיקות עבר, בהן המשטרה העבירה נתונים בנושא לבקשתנו, היו פערים קלים בין שתי הספירות בגלל הבדלים מתודולוגיים.

מכיוון שהממשלה הנוכחית הושבעה ב-29 בדצמבר 2022, ומכיוון שההתפטרות של בן גביר הוגשה באמצע ינואר 2025, ספרנו מבחינת תחום האחריות של בן גביר את 2023 ו-2024. הנתונים של יוזמות אברהם מגיעים עד 2018, אך יש לקרוא אותם בזהירות, שכן רק החל מ-2021 החלו להוסיף אליהם את תושבי מזרח ירושלים ורק ב-2022 את הנפגעים מפעילות משטרתית. לכן, במטרה לאפשר בחינה על פני ציר זמן ארוך יותר, ביקשנו מהם גם את הנתונים בניכוי שתי קבוצות אלה.

בנתונים המלאים, הסתכלנו על השנים 2022-2024. ב-2022, במהלכה השר לביטחון פנים היה עמר בר-לב, היו בסך הכלל 116 נרצחים מכלל הקבוצות. מדובר בירידה קלה מ-2021 (124), אפילו שלא הכילה את נפגעי הפעולות המשטרתיות. ב-2023 מספר הנרצחים עלה ב-110% (פי 2.1) לעומת 2022, והגיע ל-244 נרצחים מכל הקבוצות. ב-2024 מספר הנרצחים ירד בכ-6%, ל-230 נרצחים. עדיין מדובר במספר גבוה כמעט פי 2 (1.98) מזה שהיה ב-2022.

אם נסתכל רק על הנרצחים מקרב הערבים אזרחי ישראל, בניכוי הרוגים מפעולות משטרתיות, המגמה לא משתנה בהרבה, אך כן נותנת פרספקטיבה: מגמת העלייה הייתה רציפה מאז 2019, אך בהיקפים יותר קטנים. ב-2019 העלייה הייתה של 25% לעומת 2018; ב-2020 (שנת הקורונה) היא עלתה "רק" ב-8%; ב-2021 (שנה בה התחלקו אמיר אוחנה ועמר בר-לב בתפקיד השר לביטחון פנים) היא עלתה ב-10%; ב-2022 הייתה בלימה בפועל, עם עלייה של פחות מאחוז. בשלב זה מספר הנרצחים הגיע ל-107 (לעומת 106 ב-2021). ב-2022 המספר זינק ב-111% (פי 2.1). ב-2023 הייתה ירידה קלה של כ-3%, ל-220 נרצחים - עדיין פי כ-2.1 מב-2022.

כך או כך, ב-2024 אכן נראתה ירידה ביחס ל-2023, גם היא שנה שהייתה תחת כהונתו של בן גביר, והיא הייתה באחוזים בודדים. גם ב-2024 מספר הנרצחים היה גדול פי 2 מזה שהיה ב-2022, למרות הירידה בה התגאה בן גביר.

יוזמות אברהם העבירו לנו גם את מספר הנרצחים של 2024 בחלוקה חודשית. ביקשנו את הנתון הזה כדי לבדוק האם ניתן להצביע על איזשהו תהליך של דעיכה ב-2024 עצמה. הפעם בחנו רק את הנתונים המלאים, הכוללים את תושבי מזרח ירושלים והרוגים מפעילות משטרתית. לפי פילוח זה, בין אפריל לנובמבר היו בכל חודש לפחות עשרים נרצחים. בדצמבר המספר אכן ירד ל-12, אך מוקדם מדי מכדי לקבוע אם מדובר בקפיצה רגעית או במגמה.

יוני אריה, מנהל מיזם קהילות בטוחות ביוזמות אברהם, הסביר את המגמות שנראו מבעד למספרים האלו: "לפי מעקב יוזמות אברהם, בשנת 2023 חלה עלייה של יותר ממאה אחוז במספר קורבנות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. העלייה המשמעותית ביותר התרחשה באזור הצפון. הסיבה העיקרית לכך היא פעילות מוגברת של ארגוני פשיעה באזור זה, וייתכן שזה קרה בעקבות הפעילות המשמעותית של המשטרה נגד הפשיעה המאורגנת ב-2022, שהביאה למאבקי ירושה ושליטה בטריטוריה בין ארגוני פשיעה ובין פלגים בתוך הארגונים עצמם. ב- 2024 המספרים נותרו דומים מאוד.

"אם לוקחים את התקופה של בן גביר בכללותה ומשווים אותה (לפי מספר ימים), לתקופה שקדמה לה, ניתן לראות שחלה עלייה של 93% במספר הקורבנות בתקופתו, כך שהטענה שחלה ירידה במספר הקורבנות בתקופה שלו כשר היא חסרת שחר.

"למעשה, לפי דוח המעקב של יוזמות אברהם אחרי החלטת הממשלה 549 למיגור הפשיעה בחברה הערבית, ההחלטה מיושמת באופן חלקי בלבד, וחלה ירידה ביישום ההחלטה מאז חילופי הממשלות וכניסת בן גביר לתפקיד. ובמקום להגביר את המאמצים אחרי שנת 2023 המדממת, ב-2024 ראינו דווקא קיצוץ בתקציבים המיועדים לחברה הערבית ובכלל זה בתקציבים המיועדים למאבק בפשיעה. המשרד לביטחון לאומי היה אמור להוביל את קידום ההחלטה ואת המאבק בפשיעה באופן כללי, ומספרי הכישלון מדברים בעד עצמם".

מטעם השר בן גביר נמסר בתגובה: "כוונת דברי השר הייתה להתייחס לנתונים המצביעים על ירידה באירועים בשנת 2024 לעומת שנת 2023. אנו מקווים ובטוחים כי בשנת 2025 תימשך מגמת הירידה החיובית.

"בנוסף, חשוב להדגיש את ההישגים הרבים שהוביל השר בתקופה האחרונה, ביניהם: הקמת 1,000 כיתות כוננות, רפורמה באגף כלי הירייה - בעוד שלפני כניסת השר הונפקו בממוצע 8,000 רישיונות נשק בשנה, כיום הונפקו למעלה מ-200,000 רישיונות; רפורמה בבתי הכלא והחמרת תנאי האסירים הביטחוניים; שינוי מדיניות אכיפת הבנייה הבלתי חוקית בנגב, עם זינוק של למעלה מ-400% בהריסות בתים בשנה האחרונה; וכן חיזוק משמעותי של משטרת ישראל באמצעות תוספת כלים, תקנים ומשאבים" (התגובה נמסרה לפני כניסת ההתפטרות לתוקף).

לסיכום: ב-2024 אכן הייתה ירידה במספר מקרי הרצח בחברה הערבית לעומת 2023, אך של אחוזים בודדים, וגם זו הייתה שנה תחת כהונתו של בן גביר. מספר הנרצחים נותר כפול ממה שהיה ב-2022. לכן, דבריו של בן גביר מטעים.