מנכ"לית הקאמרי: "בסוף התחרות היא על זמן פנוי וכסף"

תיאטרון הקאמרי מצא את עצמו מאז 7 באוקטובר במרכז אחד המקומות הנפיצים והקשים עבור החברה הישראלית - לב כיכר החטופים בתל אביב. הקאמרי אמנם הולך 80 שנה אחורה, אבל אירועי המלחמה ניכרים היטב בפעילותו ובאמירה שהוא מבקש לחרות על דגלו. בשנה האחרונה הקאמרי הוכיח כי תיאטרון אינו מרחב לאסקפיזם נטו, אלא מוסד שמגיב ומעורב במציאות הישראלית. הקרדיט מגיע, בין היתר, ליפעת צחי קיראל, שמונתה ב־2022 למנכ"לית הקאמרי - מוסד תרבות עם מספר ההצגות הרצות הגבוה בארץ ועם מחזור כספי מהגדולים בישראל, מעל ל-100 מיליון שקל.

● פציעה מוסרית - כיצד נוכל ללמוד לימינו מאירועי השואה
● קראו את הפרקים הראשונים של חמשת הספרים המועמדים לפרס ספיר

דלתות הקאמרי כמעט ולא היו סגורות אחרי 7 באוקטובר.
"בשבת בבוקר תוכננה ההצגה 'עוץ לי גוץ לי', ונאלצנו לבטל אותה. אחרי שהבנו מה מתרחש, החלטתי יחד עם גלעד קמחי, המנהל האמנותי, שכבר בראשון נחזיר את כולם לעבודה".

החלטה קשה.
"נכון. אבל התיאטרון הוא חיוני. בדיעבד ההחלטה הזו הייתה טובה גם לצורך התכנון קדימה וגם לטיפול שלנו ולעיבוד של האירוע הקשה שעברנו. כבר בבוקר יום שני הייתה קייטנה לעובדים. גייסנו את התיאטרון לסייע לקהילה. צילמנו שעת סיפור עם השחקנים שלנו, שלחנו שחקנים להופיע במרכזי מפונים, ואת עמוס תמם וקרן מור לבסיסי צה"ל. אנחנו יושבים בלב כיכר החטופים, עשינו קולולם למען החזרת החטופים (מיזם חברתי־מוסיקלי שנועד לחזק קהילות באמצעות יצירה משותפת, י"פ). הרבה עובדים שלנו היו מגויסים והיינו צריכים למצוא פתרונות לכול".

 קרן מור ועמוס תמם ב''אדיפוס''. נשלחו לבסיסי צה''ל / צילום: רדי רובינשטיין

במשבר, התרבות היא ראשונה לספוג קיצוצים. איך מתמודדים?
"בתחילת המלחמה, שר התרבות מיקי זוהר הגיע עם תוכנית הצלה, וקיבלנו עקב המצב תמיכה מיוחדת על סך 8 מיליון שקל. אני מאוד מעריכה את האופן שבו הם עבדו בשלב הזה ואת המענה המהיר. זאת הייתה עזרה נדרשת, כל העובדים המשיכו לקבל שכר והתשלום הראשון פיצה על הרבעון הקשה שהיה".

"יש שחיקה דרמטית בתמיכה בעולם התרבות. זה מחייב אותנו לעבוד קשה יותר ולהגדיל את ההכנסות העצמיות. הקאמרי מקבל תמיכה משמעותית גם מעיריית תל אביב, שעשתה השנה מאמצים גדולים בקליטת מפונים".

הקאמרי ייצג את ישראל בפסטיבלים היוקרתיים בעולם, האם המלחמה השפיעה על זה?
"כבר בקורונה הופחתה היציאה החוצה. בואי נגיד שלא הדפתי הצעות. היו לנו תוכניות להוציא הצגות לחו"ל, והמלחמה דחתה אותן".

"מחויבים להשקיע בנשים"

קיראל הייתה מנכ"לית תיאטרון ירושלים במשך 16 שנה, עד שהחליפה את מנכ"ל הקאמרי הקודם, רן גואטה.

את האישה הראשונה שמנהלת את הקאמרי. מה המשמעות של להיות אישה בתפקיד כה בכיר כשהייצוג הנשי בנקודות מפתח בנסיגה?
"יותר מ־2,000 שנה התיאטרון נשלט על ידי גברים. לאחרונה תעשיות רבות, כמו הטלוויזיה, הצליחו לצאת ממצב כזה. בתפיסה שלי, ניהול נשי הוא ניהול שנותן מקום למגוון סגנונות. התיאטרון כתעשייה כבר עשה דרך, אבל בתחום היצירה עצמה, בכובעים של במאיות ומחזאיות, נראה פחות נשים. הקאמרי הזניק לפני כמה שנים תהליך שחותר ליצור השוואה בין מספר הבמאיות והבמאים. ואנחנו מתחילים להיות על קרקע בטוחה. בתחום המחזאות, התחום המתגמל ביותר בעולם התיאטרון, רק 20% מההצעות למחזות שאנחנו מקבלים מדי שנה נכתבו על ידי נשים".

איך את מסבירה את זה?
"נשים אף פעם לא מרגישות שהן סיימו, תמיד יש להן עוד על מה לעבוד. גייסנו כסף לחממת מחזאיות שכבר כתבו בעבר, מתוך כוונה ברורה ליצור לקאמרי היצע ממחזאיות שמביאות למרכז הבמה את הקול הנשי שלהן. אנחנו מחויבים להשקיע בנשים - וההשקעה הזו שווה: ככל שנותנים להן יותר הזדמנויות, הן עושות הצגות יותר טובות".

קיראל מוסיפה כי הדגש הוא לא רק על נשים יוצרות. "אנחנו פועלים בנושא לא רק בתחום היצירה, אלא גם בתחום הטכני. בתקופת הקורונה בעלי מקצועות טכניים רבים עזבו כי לא הייתה עבודה. כשחזרנו החוסרים היו מורגשים, ולכן פתחנו את בית הספר למקצועות הטכניים, שהמטרה הברורה שלו היא להכניס נשים לתפקידים הללו. המחזור הראשון נפתח בסוף אוקטובר שעבר. קלטנו משם לא מעט בוגרות לתיאטרון. הבמה היא מקום אינטנסיבי וקשוח, וזה שינוי מרענן לראות נשים בתפקידים הללו".

"חושבים שנתיים קדימה"

ויש לא מעט עובדים בגוף כמו תיאטרון. מחלקת אביזרים ותפאורה שבה יושבים בוגרי בצלאל, מחלקת הלבשה עצומה שדוגלת במחדוש, עובדי במה, תאורנים, מלבישות, מאפרות ומה לא. הקאמרי מציג בממוצע 120 הצגות בחודש. ולא קל לנהל את כל כוח האדם הזה. "יש בקאמרי יותר מ־400 מועסקים. ניהול תיאטרון הוא מורכב כי זה מוצר חינוכי-ציבורי מאוד משמעותי, וצריך תמיד להיות במחשבה איפה הקאמרי יהיה שנתיים קדימה".

איך שומרים על יעילות בהכנסות ובמקביל על איכות התכנים?
"יש לי תפיסות מאוד ברורות בתחום השיווק. לדעתי איכות גבוהה בהכרח מושכת את הקהל הרחב. המחזה 'מלאכים באמריקה', למשל, שעוסק בהשפעת האיידס על התרבות האמריקאית בשנות ה-80, הוא מאוד מוצלח, וממלא אולמות".

כשמדברים על האיזון בגזרת התוכן בין יצירות חדשניות כמו זו לבין קלאסיקות בעיבודים חדשים כמו אדיפוס, מדיאה וטרטיף, צחי קיראל מפנה אותנו למנהל האמנותי. "קמחי הוא יחיד במינו. הרפרטואר הוא פאזל מורכב שעובדים עליו הרבה מאוד זמן. לקאמרי מוגשים 400 מחזות מקור ישראליים לקריאה בשנה, ולוקח זמן די רב עד שהמחזה הנבחר מגיע לבמה. גלעד רואה שנים קדימה, מה מונח פחות או יותר על השולחן. חשוב לנו לשמור על איזונים בין הקלאסיקה לבין מחזאות ישראלית, שהיא בבת עינינו. בסוף נוצר תמהיל מוצלח".

אתם מרגישים תחרות עם תרבות הסטרימינג והמסכים? התיאטרון נזנח לטובת המדיה הדיגיטלית?
"בסוף התחרות היא על זמן פנוי וכסף. בתחרות הזאת יש הרבה מאוד משתתפים, הרי גם מסעדה זה זמן פנוי וכסף. אז קודם כל צריך להגדיר מה המוצר שלנו, ואנחנו עובדים מאוד קשה כדי להציע מוצר איכותי. זה כולל את חוויית הלקוח מהרגע שהוא רוכש כרטיס באתר נגיש ועד שהוא מגיע לאולם ושותה קפה. החוויה כולה צריכה להיות מוצלחת, ואז בפעם הבאה שהוא יחשוב על הצגה, הוא ילך לקאמרי. אנחנו מפתחים מוצרים כל הזמן ויש לנו מנועי צמיחה".

"בפן הכלכלי, אנחנו מתקרבים לתקרת ההכנסות, כי יש לנו שלושה אולמות שמוגבלים במספר כיסאות. המטרה לשנתיים הקרובות היא לייצר מזה יותר כסף. אז יש הצגות הבוקר, תחום שהולך וגדל, אנחנו נכנסים לקורסי העשרה בתחום התרבות".

בימי השיבוש שהיו בצל המלחמה והחטופים בעזה, הקאמרי סגר את שעריו לאות סולידריות. גם ב־2023, עם אישור החוק לביטול עילת הסבירות, הקאמרי היה הראשון לשבות.
"ב־80 השנה שבהן התיאטרון פועל, הוא הולך יד ביד עם מדינת ישראל. הוא התיאטרון הצברי במלוא מובן משמעות הצבר, יש לו קוצים והוא רוצה להגיב על הכל ולגרום לכולם לחשוב. אנחנו חלק מההיסטוריה של המדינה הזאת. ואנחנו כאן להישאר", היא מוסיפה בחיוך. "80 השנים הראשונות הן רק פרומו".