בין כלכלה לביטחון: כך נראים בשטח אתגרי המדינה בצפון

מנהיגים, אנשי עסקים ויזמים גדשו את אולם מלון גליליון שבגליל, בכנס הראשון מסוגו מאז פרוץ המלחמה - "חוזרים לצפון" של גלובס. הכנס נועד לדון בעתיד הצפון ולחזק את הכלכלה המקומית בעת הזו. במהלך האירוע קיבלו המשתתפים סקירה מקיפה על מה שקורה בשטח משלל זוויות: המגזר העסקי, ראשי יישובים וקיבוצים, אקדמיה וביטחון.

● כנס חוזרים לצפון | דני מירן, אביו של עמרי החטוף בעזה: "אני מהגליל ואני חוזר לגליל, אני מחכה ליום שאחזור הביתה"
● כנס חוזרים לצפון | "מי שחושב שחוסן זה לחזור הביתה, שקודם כל יתחיל בחינוך"
● כנס חוזרים לצפון | "הייתי צריך להסביר לאשתי איך מצאו 800 מטר מאיתנו רימונים וטילים"

בשיאו של הכנס, יצאו המשתתפים לסיורים ביטחוניים וכלכליים באזור במטרה להמחיש את האיומים שעדיין קיימים בצפון ואת הנזק שספגו יישובי הגדר במהלך המלחמה. בנוסף, הם העניקו הצצה מקרוב לשיקום הנדרש עבור היישובים והקהילות שנפגעו. את הסיור הביטחוני ערך העיתונאי והפרשן הביטחוני אמיר בר שלום במוקדי החיכוך לאורך הגבול, ואת הסיור הכלכלי ערך ניסן זאבי, יזם הייטק ומתמודד לראשות מועצת הגליל העליון, בקריית שמונה, מטולה ושאר יישובי הגדר.

סיור לאורך מוקדי החיכוך בגבול הצפון הסכנה שמציב חיזבאללה

"אני לא הולך לספר לכם על אזורים ששמעתי עליהם, אלא על אזורים שראיתי במו עיניי והייתי בהם", אמר העיתונאי והפרשן הביטחוני בר שלום למשתתפי הסיור שנערך לאורך מוקדי החיכוך בגבול הצפון.

 משתתפי הכנס בסיורים לאורך יישובי הגדר בצפון / צילום: כדיה לוי

בר שלום לקח את המשתתפים לתצפית על רכס רמים ממוצב תורמוס, החולש על כל אזור אצבע הגליל ומציע תצפית על הגבול עם לבנון על קיבוץ מנרה ומרגליות. הנוף המרהיב הנשקף מהמוצב לא הסתיר את תחושת האיום, שכן לדבריו, המצב באזור היה עשוי להיראות שונה לחלוטין אילו חיזבאללה היה פולש לישראל בתחילת מלחמת חרבות ברזל. "מעבר לגבעה ניתן לראות את המקום בו מצאו את אחת המנהרות הגדולות בלבנון, שאורכה 800 מטר. המנהרה הכילה מרכז לוגיסטי, רובים וציוד לסיירת הקומנדו של חיזבאללה, לקראת פלישה לישראל", תיאר.

הסיור כלל סקירה נרחבת על האזור. בר שלום סיפר כיצד המלחמה בין הסונים לשיעים במאה ה־7 לספירה התפתחה ועדיין מדממת, כדבריו, גם בימינו. "המגוון האתני בלבנון רב, ובהתאם לסוגי המיעוטים נוצרה מערכת פוליטית מורכבת. לדוגמה, ראש ממשלת לבנון חייב להיות סוני, אך הנשיא חייב להיות נוצרי". בר שלום ציין שבלבנון לא נערך מפקד אוכלוסין להבנת הרכב המיעוטים, כדי שהשיעים לא יוגדרו כרוב שעלול לשנות את חוקת המדינה".

בר שלום הרחיב על המאבק בין ישראל לבין לבנון וחיזבאללה, ועל הסכנה שמציב הארגון. הוא תיאר כיצד תוכנית חיזבאללה לכיבוש הצפון כוללת חלוקה של חטיבות הארגון לאזורי קו הגבול עם לבנון. פעילות הארגון, לדבריו, חוזרת שנים אחורה ליציאת צה"ל מלבנון, ולא פוסחת על אירועי מלחמת לבנון השנייה. "מבחינת איראן, חיזבאללה היא אוגדה שנמצאת על הגבול עם ישראל, וכל חטיבה משויכת לאזור בגליל", אמר.

בהמשך עבר הסיור לקיבוץ ברעם, ממנו נשקפה הגבעה בה נמצאות מארון א־ראס ובינת ג'בל. שם נחשפו המשתתפים לקרבת יישובי האויב ליישובים הישראליים על הגדר. בר שלום סיפר כיצד היישובים בשל מיקומם הנמוך יחסית לשטח לבנון הגבוה, טווחו רבות בזמן המלחמה.

סיור בקריית שמונה ומטולה מאנרגיה ועד והחזון האקדמי

את הסיור הכלכלי הוביל ניסן זאבי, יזם הייטק ומתמודד לראשות מועצת גליל עליון. הסיור נערך בין מיזמי האנרגיה המתחדשת, דרך מטולה שנפגעה קשה במלחמה ועד לחזון האקדמי של הצפון - מכללת תל חי.

 גבול הצפון שצולם במסגרת הסיור / צילום: מיטל וייזברג

התחנה הראשונה בסיור הייתה בקיבוץ להבות הבשן. במקום בו שכנו בעבר בריכות דגים שננטשו בשנות ה־80, מתנשא היום מתקן אנרגיה סולארית של חברת דוראל. אביטל אופק, מנכ"ל פעילות החברה בישראל, תיאר כיצד השטח שהיה לשממה הפך למתקן המספק חשמל ל־3,600 משקי בית. "הביזור של מקורות האנרגיה הוא צורך חיוני", הסביר אופק, "בישראל 70% מהחשמל מיוצר בעשר תחנות כוח בלבד". המתקן בלהבות הבשן, עם 31 יחידות האגירה שלו, מייצג צעד לקראת היעד הלאומי - 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030, לעומת 13% כיום.

בהמשך הגיע הסיור למטולה, שם התקבלו המשתתפים על ידי אחראי כיתת הכוננות המקומית. ליד הבתים שנפגעו במטולה, וטרם אוכלסו, נשקפים הבתים ההרוסים בצד הלבנוני, בכפרים שרחוקים 80 מטר בלבד מהגבול. "שטח החיץ שאנחנו מקדמים הוא צורך קיומי", הסביר זאבי, "והניסיון מלמד שמרחב ביטחון הוא הכרחי להגנה על היישובים".

 משתתפי הכנס בסיורים לאורך יישובי הגדר בצפון / צילום: כדיה לוי

הסיור נחתם בכפר גלעדי, מול האנדרטה ההיסטורית משנת 1934 לזכר שמונת נופלי תל חי. באופן סמלי, הסביר זאבי, מול עדות האבן להקרבה ולמאבק, צומח היום החזון השיקומי הכלכלי: המכללה האקדמית תל חי, שלדבריו מהווה "עוגן כלכלי משמעותי", והפיכתה לאוניברסיטה תהווה "מנוע צמיחה אדיר לאזור כולו".

"דווקא כאן, בקו העימות, אנחנו רואים את ההזדמנויות הגדולות ביותר", סיכם זאבי את הסיור. "השילוב של אנרגיה מתחדשת, חינוך אקדמי, וחוסן קהילתי - הם המפתח לעתיד האזור". 

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי ובחסות שטראוס ודוראל