מדי שבוע נבאר מושגים מקצועיים מעולמות הממשל והמדיניות, המופיעים בהקשרים אקטואליים, במטרה להעמיק את הידע וההיכרות של הקוראים עם המערכת הציבורית והאופן שבו היא משפיעה על חייהם. המוניטור הוא שיתוף פעולה של גלובס והמרכז להעצמת האזרח. מדור המוניטור שעוקב אחר יישום החלטות ממשלה וחקיקות מתפרסם אחת לשבועיים בימי חמישי באתר גלובס
המושג
עודפי גבייה: ההפרש בין התחזית להכנסות המדינה לבין ההכנסות המתקבלות בפועל
● מהו תקציב "הקשר עם הציבור", ואיך יכולים הח"כים להשתמש בו?
● איך נקבעת ריבית בנק ישראל, ומה ההשפעה שלה על האזרחים?
ההקשר האקטואלי
לאחרונה פורסמו נתוני משרד האוצר שבישרו על כ־11 מיליארד שקלים שנכנסו במפתיע לקופת המדינה בשנת 2024. הפוליטיקאים התנפלו עליהם כמוצאי שלל רב: היו מי שחגגו את נתוני הגירעון המשופרים, היו שניצלו את ההזדמנות לחלק שבחים לממשלה - ואחרים כבר החלו לחכוך בדעתם על מה כדאי להוציא את אותם כספים לא צפויים.
מהם הכספים ה"עודפים"?
אותו סכום של כ־11 מיליארד שקלים התקבל ממה שמכונה "עודפי גבייה". בכל הצעת תקציב, אגף הכלכלן הראשית במשרד האוצר מפרסם תחזית לגבי הכנסות המדינה בשנים הבאות. הכנסות המדינה הן בעיקר גביית מסים, אך יש גם הכנסות אחרות (כמו רווחי הון מסוימים).
ונדגיש: מדובר בהערכה. במהלך השנה גביית המסים בפועל עשויה "לסטות" מההערכה. אם גביית המסים בשנה מסוימת הייתה "מוצלחת" יותר ממה שחזו במשרד האוצר, כלומר אם ההכנסות ממסים היו גדולות מהתחזית - נאמר שיש לנו גבייה עודפת ביחס לתחזית, או "עודפי גבייה".
הפעם, בגלל הצורך לבצע שינויים תקציביים במהלך השנה שנולד כתוצאה מהמלחמה, הכלכלן הראשי ביצע תחזית להכנסות המדינה לשנת 2024 גם באוקטובר האחרון.
לפי התחזית, הכנסות המדינה ב־2024 אמורות היו להסתכם ב־474.2 מיליארד שקלים. ואולם, בשבוע שעבר אגף החשב הכללי פרסם שההכנסות בפועל עמדו על 485 מיליארד שקלים. כלומר, בפועל ההכנסות הוא גבוהות ב־10.8 מיליארד מהתחזית - ואלה הם "עודפי הגבייה".
איך משתמשים בעודפי הגבייה?
אף ש"עודפי הגבייה" משמשים תירוץ פופולרי לדרישה להגדלת ההוצאה הממשלתית, זה לא כל כך פשוט. באופן עקרוני, ברירת המחדל היא שהכסף מעודפי הגבייה מועבר אוטומטית לצמצום החוב הממשלתי. זה הסתכם בשנת 2024 בכ־1.3 טריליון (1,329 מיליארד) שקלים. מעבר להחזרת החוב, מדינת ישראל צריכה גם לשלם עליו ריבית. ב־2025 ההוצאות רק על הריבית צפויות לעמוד על 50 מיליארד שקלים, וב־2028 הן כבר אמורות לטפס ל־75 מיליארד.
אבל מה בכל זאת ניתן לעשות עם "עודפי הגבייה"? אלה יכולים לשמש את הממשלה בדרך עקיפה. היות שהסכומים הלא צפויים הועברו לצמצום החוב, וכעת הגירעון קטן יותר מהמתוכנן, בתקציב הבא שתעביר הממשלה היא יכולה להתייחס להוצאות שיועדו להחזרת החוב וכעת "התפנו", ככאלה שמחליפות חלק מההוצאות המתוכננות. במילים אחרות, המדינה תוכל להקטין את ההוצאה על החוב (בזכות עודפי הגבייה) וכך להגדיל את ההוצאות בסעיפי תקציב אחרים.
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
