"בדיעבד הייתי טיפש": ככה עוד לא שמעתם את אחד האנשים העשירים בעולם

"כל העניין הזה של אספרגר או להיות על הספקטרום, זה דבר די חדש. פעם היה אוטיזם, הייתה לו הגדרה די צרה", כך אמר לוול סטריט ג'ורנל ביל גייטס, בראיון עם עורכת הראשית של העיתון, אמה טאקר. "את יודעת שיש לי התנהגות שבה אני מתנדנד וזה מפריע לאנשים, אבל זה גם מאוד נפוץ, מה שנקרא סוג של גירוי עצמי. הבנתי שיש שם קצת התאמה של דפוסים שיכולים להתפרש כ'על הרצף'".  

● WSJ | מאות כורים היו לכודים במשך חודשים - עד ששני גברים יצאו למשימת חילוץ יוצאת־דופן 
● WSJ | הסמים שבנקאי וול סטריט נוטלים כדי לצלוח את היום, והלילה

לדבריו, "כשאני מביט לאחור - לא התנהגתי כילד בצורה סטנדרטית. ובכל זאת, אתה מכיר את הריכוז העמוק הזה. זה מיושם למתמטיקה ומדעים, ובסופו של דבר כל ההתמקדות בתכנות בילדות הפכו לחוזק". 

כשנשאל אם ההורים שלו דאגו לו, אמר גיייטס, "הם דאגו לגבי מידת ההתאמה שלי לחברה סביבי. הם שלחו אותי למטפל ואף שלחו אותי לבית ספר נהדר". 

גייטס נשאל על עמק הסיליקון ועל השינוי התדמיתי שלכאורה הוא עבר - מחנונים טכנולוגיים לאווירה גברית של Tech-Bros. "אני חושב שהם עדיין חנונים. מבחינתי לא מגיע להם איזו קדנציה חדשה כאלוהים, הם הכי חנונים שהם היו אי פעם. בגיל 18 אמרתי שהמהפכה הדיגיטלית תשנה את העולם יותר מכל דבר אחר, צדקתי. החברות הכי שוות בעולם הן הצאצאיות של התובנה הזו, והן סיפקו מוצרים סופר חדשניים וכך אנשי הטכנולוגיה הם עשירים יותר. מה הדבר הבא שלהם? בעיקר AI. וזה מתחבר גם עם הממשלה. בתחילת ימי במיקרוסופט, לא האמנתי במשרדים שמצויים בוושינגטון, מאוחר יותר התברר שזו הייתה טעות. אבל הייתה לי דעה מוזרה שאני לא צריך לדבר עם הממשלה".

טאקר: פגשת את דונלד טראמפ מאז הבחירות?
גייטס: "כן, הייתה לי הזדמנות ללכת לאכול איתו ארוחת ערב ארוכה ולמעשה די מעניינת".

טאקר: על מה דיברתם?
"נגענו בהרבה נושאים, הפגישה הייתה מעל שלוש שעות. להפתעתי זה היה רק הוא ואני, הרל"שית שלו סוזי וויילס והאיש שעוזר לנהל לי את הדברים. אז ארבעתנו ישבנו שם והשיח היה די מגוון - בריאות עולמית זה האזור שאני עובד בו ומספר דברים מדהימים כל כך קרו בו. דיברתי איתו הרבה על HIV ושהקרן ממש עובדת על תרופה לנגיף. בימי הקורונה הוא האיץ את החיסון. אז שאלתי אותו: יכול להיות שאפשר לעשות את אותו סוג של דבר כאן ושנינו, אני חושב, די התלהבנו מזה".

גייטס גם סיפר כי הוא הרגיש שטראמפ "נמרץ ומצפה לעזור להניע את נושא החדשנות. התרשמתי בכנות מכמה הוא הראה עניין רב בנושאים שהועלו".

טאקר: מה דעתך על רוברט קנדי ג'וניור ועמדתו על החיסונים ועל התפקיד שהוא קיבל בממשל?
גייטס: "הוא כתב ספר שאומר שטוני פאוצ'י ואני הרגנו מיליוני ילדים והרווחנו מיליארדי דולרים על החיסונים. אנשים יכולים לשפוט בעצמם אם זה נכון או לא". 

הוול סטריט ג'ורנל דיווח כי גייטס תרם כ-50 מיליון דולר לארגון חיצוני שתמך בקמפיין של קמלה האריס לבחירות לנשיאות ארה"ב.

טאקר: אבל למעשה אף פעם לא תמכת בהאריס פומבית. למה?
גייטס: "בתפקידי כיו"ר קרן גייטס היו לנו מערכות יחסים מדהימות עם כל הממשלים. באופן אבסולוטי ארה"ב היא הממשלה שתורמת הכי הרבה לקרן. אני מצפה לעבוד עם כולם". 

טאקר: מתי הייתה הפעם האחרונה שדיברת עם אילון מאסק?
גייטס: "לא דיברתי איתו ישירות כבר בערך 18 חודשים. אבל אני מכיר את אילון. אני מעריץ הרבה מהעבודה הנהדרת שהוא עשה".

 אילון מאסק / צילום: ap, Evan Vucci

טאקר: מה אתה חושב על הדרך שבה הוא משתמש בפלטפורמה שלו כדי להשפיע על הנוף הפוליטי?
גייטס: "אני חושב שהרעיון הזה של להסתכל על הוצאות הממשלה במעין גישת תקציב מבוססת 0, יכול להיות דבר בעל ערך. אני בין האנשים שחושבים על הגירעון. צריך להוריד אותו כי אחרת זה ייצור לנו בעיה כלכלית. אז המאמץ הזה יכול להביא כמה דברים טובים. לגבי הדיבור שלו על פוליטיקאים אירופאים אז חלק מזה מפתיע אותי קצת. אבל וואו, הוא מוצא זמן לעשות הרבה דברים". 

טאקר: אם היית מאסק והיית אחראי על פרויקט DOGE (מחלקת יעילות ממשלתית בראשה עומד מאסק, א"ו), איפה היית מחפש לעשות קיצוצים?
גייטס: "במספרים שהם העבירו הם יצטרכו להסתכל על הכל (מאסק מעוניין לקצץ מאות מיליארדי דולרים מהתקציב, א"ו). כולל פנסיה, ביטחון, בריאות. דעתי היא שברוב המחלקות יש כנראה 10% עד 15% שאפשר לקצץ. אני קצת דואג שאם אתה אומר, 'היי, בוא ניפטר לגמרי מדברים, יפטרו גם מדברים שיש להם יתרונות ארוכי טווח. למשל, כמו בפיתוח תרופות ל-HIV, שבעזרתן ארה"ב מחזיקה 10 מיליון אנשים ברחבי העולם בחיים. אז בחלקים מהתקציב שאני מכיר היטב אתה יכול לעשות אופטימיזציה, אבל אני מקווה שמערכת הערכים עדיין כוללת את חצי האחוז שמציל את כל החיים האלה". 

גייטס נשאל על קשריו עם ג'פרי אפשטיין, כולל הדיווחים שאפשטיין איים עליו בגלל רומן שניהל. השניים נפגשו כמה פעמים, אומר גייטס, כדי לדון בפילנתרופיה.

טאקר: אתה חושב במבט לאחור על זה כרגע שבו שיחקו בך?
גייטס: "בדיעבד הייתי טיפש שביליתי עם ג'פרי אפשטיין כל הזמן הזה. חשבתי שזה יעזור לי עם פילוסופיית הבריאות העולמית. אבל זה לא הצליח לעשות את זה. זו פשוט הייתה טעות ענקית". 

טאקר: האם זה גרם לך להיזהר יותר מקשרים?
גייטס: "בהחלט!. כלומר, את צוחקת עליי?".

טאקר: מי המנהיג העולמי האחרון שדיברת איתו?
גייטס אומר כי הוא מדבר עם הרבה מנהיגים בעולם, ו"לאחרונה דיברתי עם הנשיא מקרון, למשל".

טאקר: האם מישהו מהם מתקשר אליך ומבקש ממך עצה כיצד להתמודד עם טראמפ?
גייטס: "לא, מעולם לא היה לי את זה".

טאקר: מה אתה חושב על הכיוון שאליו הולכים יחסי ארה"ב וסין?
גייטס: "אני חושב שזה יהיה נהדר אם יהיו לנו יותר אלמנטים של Win-Win במערכת היחסים הזו. אם חושבים על אקלים, או אם אתה חושב על חדשנות בתחום הבריאות. או סוגים מסוימים של טרור: לא רק טרור גרעיני אלא גם טרור ביולוגי, מוכנות למגיפות ועוד. נראה אם ​​שתי המעצמות הגדולות יכולות להסתדר". 

טאקר: מה משאיר אותך ער בלילה?
גייטס: "הסיכוי למגיפה טבעית בארבע השנים הבאות הוא איפשהו בין 10% ל-15%. זה יהיה נחמד לחשוב שאנחנו בעצם מוכנים לזה יותר ממה שהיינו בפעם הקודמת. אבל עד כה אנחנו לא באמת". 

טאקר: אתה חושב שאנחנו לא?
גייטס: "לא, אנחנו ממש לא.... אנחנו לא קרובים כמו שהיית מצפה אחרי שטריליוני דולרים ומיליוני חיים אבדו".