הבכיר שבטוח: זה היעד הביטחוני והאסטרטגי שמדינת ישראל חייבת להשיג ברצועת עזה

העסקה בין ישראל לחמאס מתקדמת וסימני השאלה לגבי האסטרטגיה הישראלית מתגברות. כדי לענות על חלק מהשאלות שוחחנו עם מאיר בן שבת, ראש מכון משגב לביטחון לאומי, ולשעבר ראש המל"ל והיועץ לביטחון לאומי. 

● ראיון | מנוף הלחץ האחרון: האלוף שבטוח - כך ניתן למנוע מחמאס לשלוט בעזה
● כותרות העיתונים | המדינה האירופית שבה רוב היהודים מסתירים את זהותם ושוקלים לעזוב

האם ישראל התנהלה נכון מול חמאס במשבר שהיה לאחרונה, כאשר חמאס הפר את ההסכם פעמיים? 
"כן, אבל לא בכך יהיה מבחנה של ישראל מול חמאס, אלא בשאלה האם בסוף הדרך היא תצליח להשיג את כל המטרות שהיא הציבה למלחמה הזו, לרבות השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של ארגון הטרור". 

אבל העזתים חוזרים לצפון הרצועה - האם אנחנו לא שוחקים את הישגי המלחמה?
"זהו חלק מהמחיר שהמדינה הסכימה לשלם עבור החזרתם של החטופים. אני מאמין שאין בישראל מי שלא משתוקק לשובם של החטופים כשם שאין מי שאינו רוצה בהשמדתו של ארגון הטרור המפלצתי", אומר בן שבת ומיד מוסיף כי "ההחלטה שהממשלה קיבלה היא לגיטימית. צריך לשמוח על חזרתו של כל אחד מהחטופים. זוהי הצלת נפשות, ביטוי לערבות ההדדית העמוקה שמחברת בינינו וזוהי גם חובתה המוסרית העליונה של המדינה. יחד עם זאת, צריך להיות ערים למחירים ולסיכונים - לא כדי להכשיל את ההסכם או להתנצח עליו, אלא כדי להתכונן אליהם ולהתמודד איתם". 

בשלב ב' של העסקה ישראל נדרשת לצאת לחלוטין מרצועת עזה - האם אנחנו בעצם ויתרנו על הניצחון מול חמאס?
"במציאות הסבוכה שנוצרה ברצועת עזה, כשסוגיות הסכם הפסקת האש, חידוש הלחימה, השבת החטופים, ו'היום שאחרי' כרוכות זו בזו, בהירות הופכת להיות צורך חיוני כדי להתמקד ולמנוע בלבול. היעד הביטחוני והאסטרטגי שמדינת ישראל חייבת להשיג ברצועת עזה ניתן להגדרה במילה אחת: פירוז. בכל מציאות שתהיה, ישראל לא תוכל לאפשר את קיומו של כוח לוחם, אמצעים ויכולות צבאיות שיאיימו על ביטחון אזרחיה. אין זה מייתר את המאמצים למיטוט שילטון חמאס, אלא מבהיר כי רעיונות מסוג 'ממשלת אחדות לאומית' או 'ועדת ניהול בינלאומית', שיוצגו כחלופות לשלטון הזה, לא יהיו מקובלים על ישראל כל עוד לא הושג פירוז. תפקידה התמידי של מערכת הביטחון יהיה להשמיד יכולות קיימות ולסכל כל ניסיון לבנות אותן מחדש. החתירה לפירוז היא המצפן שלפיו יש לכוון את המאמצים בזירה הזו. לפחות בעתיד הנראה לעין". 

האם ההסכם בלבנון צפוי להחזיק מעמד?
"קשה להתנבא בקשר לכך וגם לא צריך", מסביר בן שבת. "חשוב יותר לעשות נכון את מה שנדרש. הסכם הפסקת האש סיים את הפרק הנוכחי עם חיזבאללה אך המאבק הוא ארוך. המכה שחיזבאללה חטף מידיה של ישראל היא קשה וכואבת, אך לא אנושה. צריך להניח שכגודל הפגיעה והמבוכה - כך עוצמת הרצון שיפעם בהם להתבסס מחדש, לשקם את מערכי הארגון, ולהשיב את כבודם. יש להם סבלנות. המערכה שלפנינו - נגד מאמצי ההתבססות וההתעצמות - היא זו שתקבע מתי וכיצד יתרחש העימות הבא. זהו אתגר לא פשוט למדינת ישראל. צריך להניח שהאויב יפעל במסווה אזרחי, בחסות האוכלוסייה והמאמצים ההומניטריים. במנות קטנות, בזמנים שבהם יהיה לישראל עניין מיוחד לשמר את השקט. בשיטת 'הצפרדע המתבשלת', הוא ינסה להרגיל את ישראל להשלים עם מעשיו. לכן כדאי שהדרג המדיני יקבע מראש כללים שיחשקו אותו ואת ראשי המערכות, וינחה על מנגנון סדור למעקב ודיווח על מאמצי האויב ועל הפעולות נגדם".