האם בפעימה הראשונה של עסקת החטופים לא שוחררו נאשמים ברצח?

ב-19 בינואר 2025, כפתיחה למתווה השחרור והפסקת האש בין ישראל לחמאס, שוחררו שלוש חטופות ישראליות - רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר - אל מול תשעים אסירים ביטחוניים פלסטינים. מניין האסירים כלל 69 אסירות שבהן קטינה אחת, ו-21 אסירים בהם שמונה קטינים ו-13 בגירים בגילי 18-19. 78 מהם שוחררו ליהודה ושומרון והשאר למזרח ירושלים. זו הייתה הפעימה הראשונה בשלב הראשון של העסקה, שלב במהלכו אמורים להשתחרר בסך הכל 736 אסירים ביטחוניים ו-1,167 עזתים שלא היו מעורבים באירועי 7 באוקטובר. מאחר שעודה כתב את דבריו על הפעימה הראשונה, התרכזנו בה.

לקראת הפעימה הראשונה משרד המשפטים פרסם רשימה של 95 אסירים שאמורים להשתחרר במהלכה. אך מיד לפני ביצוע הפעימה הרשימה הוחלפה ברשימה של כל האסירים שאמורים להשתחרר במהלך שלב א' של העסקה. ביקשנו ממשרד המשפטים את הרשימה הראשונית, אך שם ענו לנו שאין אפשרות להעביר אותה. בהתאם, לא ברור מיהם חמשת האסירים שנכללו ברשימה הראשונית ולא שוחררו לבסוף. לכן, קשה להגיד בביטחון מיהם כל תשעים האסירים ששוחררו בפעימה הראשונה. עם זאת, באמצעות אלינור שירקני-קופמן מישראל היום ורועי ינובסקי מרשת 13, הצלחנו להגיע לרשימות חלקיות בהן היה ניתן להיעזר.

לפי הכתבה של שירקני-קופמן דווקא היה רוצח קטין בן 16 בין המשוחררים, אבל הדבר גם לא מופיע ברשימות שבידינו וגם לפי דיווח ב-ynet לא שוחררו רוצחים בפעימה הראשונה, ולכן בחרנו שלא להתייחס לכך. עם זאת, הרשימה כוללת שמות כמו נואל עבד פתיחה, אשר דקרה גבר בן 70 בארמון הנציב בירושלים ב-2020. היא הורשעה בניסיון לרצח ונשפטה למאסר עד 2028. שמות נוספים הם נסיל מסאלמה ואחמד נגמה, שמואשמים גם בניסיון לרצח וטרם הורשעו. בנוסף, היו כאלו שמואשמים בפשעים אלימים אחרים. כך למשל שני קטינים בני 17 נעצרו על החזקת פצצה ונשק, שימוש בחומרי נפץ, תקיפת שוטר, חבלת גופנית חמורה והצתה. כלומר, גם אם אף אחד מהמשוחררים לא גדע את חייו של אדם, הדבר נבע מכך שלא הצליחו לעשות זאת, ועדיין מדובר במחבלים.

זו לא הרשימה המלאה. ישנן גם אסירות שנעצרו (וטרם נשפטו) על עבירות כמו "הסתה ותמיכה בטרור", דוגמת אסרא ברי, אמל שגאעייה ואיה רמדאן. למרות הזיקה של הפשעים לטרור, מדובר ברמת מסוכנות נמוכה יותר.

בנוסף, עודה התייחס לעצירים המינהליים בקרב המשוחררים. כפי שהסברנו בבדיקות קודמות, הכוונה היא למעצר בגלל חשש ביטחוני, בו אין לעציר או לעורך דינו גישה לחומר הראיות והמעצר יכול להימשך גם שנים ללא משפט (אך עם ביקורת שיפוטית). הרשימה החלקית אכן כוללת עצירים כאלו. הדוגמה המובהקת ביותר היא חאלדה ג'ראר, אקטיביסטית מרמאללה ובכירה בחזית העממית ביהודה ושומרון. היא נעצרה מינהלית כמה פעמים לאורך השנים מחשש להסתה ותמיכה בטרור. דוגמאות נוספות הן אסראא גנימאת שנעצרה מינהלית בחשש לתמיכה בטרור ואסאמה עבדה עטאיה שנעצר בחשש בפגיעה בביטחון האזור.

בגלל שהרשימות בידינו חלקיות בלבד, לא יכולנו לקבוע האם עודה צודק שרוב המשוחררים בפעימה הראשונה נעצרו מינהלית. מאותה סיבה, אין באפשרותנו לקבוע אם המשוחררים בעלי עבר אלים שמגיע עד כדי ניסיון לרצח מהווים רוב או מיעוט מקרב הרשימה. עם זאת, עודה טען שאיש מהמשוחררים לא הואשם ברצח, ולכן הממצאים שבידינו מספיקים למתן הציון.

מח"כ עודה לא נמסרה תגובה.

לסיכום, אכן לא הצלחנו למצוא בין המשוחררים בפעימה הראשונה מישהו שהואשם ברצח. עם זאת, ישנן דוגמאות לנאשמים ומורשעים בניסיון רצח ועבירות אלימות נוספות. לכן דבריו של עודה מטעים.