מבקר המדינה: התנהלות המדינה סיכנה את משק הדלקים בזמן המלחמה

מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה ב משק הדלקים בחירום במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בשל תקנות המשרד להגנת הסביבה שחלות על קצא"א - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (ד'), ומתריע גם על כך ששיעור הנשים בחברה הממשלתית קצא"א עומד על 17% בדירקטוריון ו־13% בלבד מבין העובדים בדרג הבכיר. 

● ללא יו"ר או יועץ משפטי קבוע: התכתובת שמלמדת על אי־שקט בתעשייה האווירית 
● האוצר יכפה על חברות התקשורת מחירון חדש למניעת סחטנות 

בדוח מציין המבקר כי ישנם בישראל ארבעה נמלים שבהם ניתן לפרוק תזקיקים ונפט גולמי אשר נדרשים לצורכי המשק בחירום - ומשפיעים על מלאי החירום של דלקים בישראל: נמל הדלק של תש"א בחיפה, מקשרי דלק מול נמל אשדוד, נמל קצא"א באשקלון ומזח הדלק של קצא"א בנמל אילת. בביקורת עלה כי במלחמה הנוכחית, כמו גם במבצע שומר החומות ב־2021, הייתה סכנה לפגיעה במשק הדלקים.

כתוצאה מההסלמה מעזה, נמל אשקלון הושבת, ואילו נמל חיפה ומקשרי הדלק באשדוד עלולים היו להיות מושבתים בתרחיש של התפתחות הלחימה מול חיזבאללה. אולם, בשל הגבלות על כמות הפריקה של נפט גולמי שהטיל המשרד להגנת הסביבה בטרם המלחמה, נמל אילת נמצא באי־כשירות לפריקת תזקיקים, לצד חוסר שימור היתירות והאפשרות להמשך הפעלתו של נמל אילת לקליטה ולאחסון של נפט גולמי.

ההגבלות של המשרד שחלות הן על אילת ועל אשקלון. בד־בבד עם הגבלת הפעילות של לקוחות זרים באילת, צמצמו את מלאי הנפט הגולמי שמשמש את שני בתי הזיקוק "באופן ניכר", מציין המבקר. לדבריו, עם פרוץ המלחמה, בהמשך למכתב מנכ"ל קצא"א למנכ"ל משרד רה"מ ב־8 באוקטובר 2023, התיר המשרד להגנת הסביבה לקצא"א לחרוג מהגבלת הכמויות של פריקת נפט גולמי בתקופת המלחמה וכמה שבועות לאחריה. "כלומר, צורכי משק האנרגיה בשעת חירום התנגשו עם מדיניות אפס תוספת סיכון שבה נקט המשרד להג"ס", מסביר אנגלמן.

סוגיה נוספת שמציף המבקר היא שמשרד האנרגיה לא העביר את התקציב שהקצה בשנת 2020 במסגרת התוכנית לקידום הצמיחה במשק על רקע משבר הקורונה, להכשרת נמל אילת לצורך פריקת תזקיקים ואחסונם או את חלקו, בסך של 130 מיליון שקל. עוד בתחום האנרגיה, המבקר מציין שאף שמשרד האנרגיה מעיד כי קצא"א היא גורם מרכזי באספקה של כמה שירותים חיוניים במשק הדלק והאנרגיה בישראל, החברה לא הוכפפה למשרד - אף שהם ביקשו בשנת 2016 לעשות זאת.

אי־סדרים פנימיים

בתוך החברה עצמה, מתריע המבקר כי קצא"א לא השלימה את כל האסדרות הנדרשות ממנה כחברה ממשלתית: יועץ משפטי, רו"ח המבקר, המבקר הפנימי. מבקר הפנים החיצוני, אומר המבקר, מכהן בקצא"א שלא בהתאם לנושא מסוים בחוזר רשות החברות הממשלתיות. בה בעת, נמצא שקצא"א לא ביצעה השוואת עלויות של העסקת מבקר פנימי שכיר לעומת מבקר פנימי חיצוני.

עוד נמצא כי העסקת היועץ המשפטי בקצא"א היא לא בהתאם לחוזר רשות החברות הממשלתיות. עוד נמצא כי העסקתו של היועץ המשפטי החיצוני נעשתה בפטור ממכרז, בנימוק של ידע וניסיון רב. בהמשך, ועדת מכרזים, אישרה את המשך ההתקשרות בפטור ממכרז עם היועץ המשפטי, והאריכה את ההתקשרות איתו בשנים נוספות עד לפברואר 2026.

בשנים 2023-2022, שילמה החברה ליועץ משפטי שכר טרחה בסך כ־2.8 מיליון שקל, כ־3.2 מיליון שקל וכ־1.6 שקל בהתאמה - ובסך־הכול 7.6 מיליון שקל. המבקר מציין כי רשות החברות לא אישרה את שכר הטרחה ששולם ליועץ המשפטי החיצוני של קצא"א בין השנים 2023-2020, בהיקף ממוצע שנתי של כ־2.5 מליון שקל ולא אישרה את העסקתו.

קצא"א: ההגבלות סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל

מטעם החברה נמסר: "קצא"א מברכת על דוח מבקר המדינה שקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת "חרבות ברזל", פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות. עוד ציין המבקר כי קצא"א היא גורם מרכזי וחיוני במשק האנרגיה בזמן שגרה ובזמן חירום. התייחסותו של המבקר לאימוץ מסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות אמיר ברקן, בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת מהווה חיזוק להחלטת הממשלה, ועל משרד רה"מ, משרדי הביטחון, האנרגיה והאוצר והמל״ל, לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה, מול המשרד להגנת הסביבה.

"מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי - דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק. מאז ומתמיד וביתר שאת מאז ה-07.10 קצא"א ועובדיה המסורים פועלים סביב השעון לאספקת אנרגיה רציפה לגופי הביטחון ולמשק בישראל והם ימשיכו לעשות כך. קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".

ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "חברת קצא"א כפופה למשרד האוצר ולרשות החברות ובהתאם משרד האנרגיה והתשתיות לא תוקצב לטובת המשימה. במסגרת החלטת הממשלה שאושרה לאחרונה, סוכם שאת העבודה בסוגיית נמל התזקיקים באילת, תרכז רשות החברות".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מצר על מסקנות והמלצות מבקר המדינה בדוח הביקורת הפיננסית על קצא"א, שאינן עולות בקנה אחד עם הרקע העובדתי הנוגע להסדרת העיסוק של קצא"א ברעלים ולסמכויות המשרד להגנת הסביבה. האחריות על הבטחת צרכי משק האנרגיה בישראל, בשגרה ובחירום, מוטלת על משרד האנרגיה, שטען שוב ושוב שמכלי הקיבול של קצא"א אילת אינם חלק מהמאגרים הלאומיים לחירום. על אף פניות חוזרות ונשנות של המשרד להגנת הסביבה אל משרד האנרגיה, החל משנת 2022, לא נמסרו נתונים המעידים על כמויות נפט גולמי הנדרשות לצורך הבטחת צרכי משק האנרגיה בישראל בגינן יש להגדיל את הכמויות המותרות לעיסוק שנתי במסגרת היתר הרעלים של קצא"א.

"המשרד להגנת הסביבה דוחה מכל וכל את הניסיון לטעון כי חוסר היערכותה של מדינת ישראל למצבי חירום עקב פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" נובע ממגבלות שהטיל על פריקת נפט גולמי בנמל קצא"א אילת. נזכיר, כי למרות שהמשרד להגנת הסביבה אישר את הגדלת כמות הנפט הנפרקת בנמל קצא"א אילת בעקבות פרוץ המלחמה, מכליות נפט לא הגיעו לנמל קצא"א אילת לאור האיומים הביטחוניים. בנוסף, המשרד אישר את הגדלת איחסון הנפט בים התיכון לבקשת חברת קצא"א.

"בשלב זה, נוכח החלטת הממשלה על ביטול מדיניות אפס תוספת סיכון, מתייתרות חלק ממסקנות המבקר, ולאור קביעתו של ראש הממשלה כי יש לבחון את בקשות קצא"א להגדלת כמויות הנפט המותרות לעיסוק, הממונה במשרד להגנת הסביבה העבירה לידי קצא"א הנחיות להגשת מידע סביבתי נדרש לצורך בחינת הבקשה. המידע ייבחן בהתאם לסמכות הממונה לפי חוק החומרים המסוכנים, תוך התייעצות עם גורמים ממשלתיים הרלוונטיים לבחינת שיקולים משקיים הנוגעים לדבר. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לבצע את תפקידו בהתאם לסמכויותיו לפי דין, במטרה להגן על בריאות הציבור, הסביבה לרבות על מפרץ אילת".

מרשות החברות הממשלתיות נמסר: "כפיפותן של חברות ממשלתיות למשרדי הממשלה נקבעת ע"י הממשלה".