בארה"ב טוענים: הסיבה שבגללה לא מובילים בתחום המל"טים כמו ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בארה"ב מקנאים בפיתוח הרחפנים הישראלי, ארגון פרו-פלסטיני בניו זילנד רודף אחרי חיילי צה"ל, ובאו"ם קוראים לישראל לחזור מההחלטה לאסור על אונר"א בעזה • כותרות העיתונים בעולם 

על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.

העזתים התחילו לעלות לצפון הרצועה, מה הם מצאו שם? 
הקרן הזדונית שרודפת את חיילי צה"ל ולא מתכוונת לעצור 

1סין, טורקיה וישראל מובילות בתחום המל"טים, וזה מדאיג את ארה"ב

מנכ"ל ג'נרל אטומיקס, לינדן בלו, שלח מכתב לאילון מאסק בו הוא מתלונן כי "סין, טורקיה וישראל עוקפות את חברת הנשק האמריקאית בשוק המל"טים העולמי בשל הבירוקרטיה של ממשלת ארה"ב", נכתב ב-Defense Mirror.

בלו פנה אל מאסק, שעתיד לעמוד בראש המחלקה ליעילות הממשל (DOGE), וקרא לרפורמות בתחום המכירות הצבאיות. "הוא הזהיר כי עיכובים אפשרו למתחרים להשתלט על שוק המל"טים, ובכך צמצמו את האפשרויות של חברות אמריקאיות להשקיע מחדש במחקר ופיתוח", נכתב.

בלו מתח ביקורת על המדיניות המיושנת של הממשל האמריקאי הכולל "בקרת טכנולוגיית טילים (MTCR), שלדבריו מטילה מגבלות מיותרות על יצוא המל"טים של ארה"ב".

ג'נרל אטומיקס כבר זמן רב מתנגדת ל-MTCR, וטוענת שתוכנית הבקרה מטילה פיקוח הדוק מדי על מל"טים בהשוואה לכלי טיס אחרים. המנכ"ל, בלו דרש ממאסק שהממשל האמריקאי יקים בקרה מעודכנת שתתמקד בטכנולוגיית טילים הקשורות להשמדה המונית ולא במל"טים, כך בעלות הברית יוכלו לרכוש מארה"ב מל"טים ביעילות.

בלו הדגיש כי חוסר היעילות הבירוקרטי אפשר למדינות כמו סין, טורקיה וישראל להגדיל את נתח השוק העולמי שלהן. "הוא ציין את מאמצי פיתוח המל"טים של טורקיה, שהחלו לאחר שבקשותיה למל"טים אמריקאים נדחו בראשית שנות ה-2000. השקעותיה של טורקיה בייצור מקומי הובילו לפיתוח משפחות המל"טים Bayraktar TB2 ו-ANKA, המיוצאות כיום לעשרות מדינות", נכתב.

בשביל להתמודד עם התחרות הגוברת בשוק המל"טים בלו הציע לשפר את תהליכי הרכש ולעדכן את מערכות המידע.

מתוך ה-Defense Mirror. לקריאת הכתבה המלאה.

2פרו-פלסטינים הקימו בניו זילנד "קו חם לרצח עם" שרודף אחר חיילי צה"ל

ארגון פרו-פלסטיני השיק בניו זילנד "קו חם לרצח עם" שקורא לרדוף אחר חיילי צה"ל שנמצאים בחופשה במדינה, נכתב בסוכנות הידיעות הטורקית Anadolu Ajansı. "אנחנו צריכים את עזרתכם כדי לאתר אותם כדי שנוכל להבהיר להם שהם אינם רצויים כאן", נכתב בתדרוך של הארגון "הרשת לסולידריות עם פלסטין בניו זילנד".

הארגון קרא לממשלה להשעות ויזה של חיילים, בטענה כי "ישראלים מבקרים במדינה ללא ויזה לצורך מנוחה ובילוי 'מהשמדת העם בעזה'".

נציב זכויות האדם של ניו זילנד סטיבן ריינבו ביקש מהארגון להסיר את "הקו החם". "הדאגה העיקרית היא לגבי התקדים שזה יוצר מבחינת עידוד אנשים להתנהגויות שעלולות להוביל לתוצאות טרגיות", אמר.

 אולם, יו"ר הארגון, ג'ון מינטו, פחות מודאג ואמר כי הקו החם אינו יכול לפגוע באנשים. "אין לזה שום קשר לקהילה היהודית. זה לא קשור לישראלים. זה קשור לחיילים ישראלים שנמצאים כאן למנוחה ובילוי מהשמדת העם בעזה", אמר. מינטו כבר שנים רודף אחר ישראלים בחו"ל ומארגן הפגנות נגדם. בתחילת שנות האלפיים ארגן הפגנות נגד הטניסאית שחר פאר וקרא לה לא לשחק במדינה. 

מתוך Anadolu Ajansı, מאת סאדאת גקצ'ה. לקראת הכתבה המלאה.

3באו"ם קוראים לישראל לחזור מהחלטתה על איסור אונר"א בעזה

דיפלומטים במועצת הביטחון של האו"ם הזהירו אתמול (ג') כי ההחלטה של ישראל לאסור על פעילות אונר"א תפגע במשלוח הסיוע ותסכן את השלום בטווח הארוך וביקשו מישראל לחזור בה, נכתב בניו יורק טיימס. בפגישה רק ארה"ב עמדה לצד ישראל.

שגריר ישראל באו"ם דני דנון אמר לדיפלומטים כי ההחלטה של ישראל אינה פוליטית והיא מבוססת על ביטחון לאומי. דנון שלח מכתב למועצה בו נכתב כי החקיקה נגד אונר"א תיכנס לתוקפה מחר (ה') והוסיף כי "על הסוכנות להפסיק את פעילותה ולפנות את המבנים שבהם היא פועלת בירושלים".

בתגובה למכתב, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש שלח ביום שני האחרון מכתב שבו ביקש מישראל לחזור בה."לפי החוק הבינלאומי ישראל מחויבת להקל על עבודת הסוכנות, לא להכשיל אותה", אמר.

ראש אונר"א פיליפ לזאריני טען כי החקיקה של ישראל פוגעת בחוק הבינלאומי. "אנו נחושים להישאר ולספק סיוע עד שלא יהיה ניתן לעשות זאת יותר", אמר. לדברי לזאריני לסוכנות יש תפקיד מרכזי בעזה: "מאז תחילת המלחמה היא סיפקה שני שליש מכלל הסיוע במזון, העניקה מחסה ליותר ממיליון פלסטינים עקורים וחיסנה רבע מיליון ילדים נגד פוליו".

הנציגה הזמנית של ממשל טראמפ לאו"ם, דורות'י שיי, אמרה כי ארה"ב תומכת ב"החלטה הריבונית של ישראל" לסגור את משרדי הסוכנות בשטחה.

החקיקה, שעברה בכנסת באוקטובר האחרון, אוסרת על קשר בין גורמים ישראליים לעובדי הסוכנות לאור שיתוף פעולה בין עובדי אונר"א לחמאס ב-7 באוקטובר. אולם, חקירות של האו"ם שנפתחו בתגובה לתלונות ישראל מצאו כי פחות מ-10 עובדים מתוך 13 אלף היו קשורים לחמאס. עובדים אלה פוטרו. "האיחוד האירופי אמר כי ישראל לא הציגה הוכחות לטענותיה בדבר הסתננות נרחבת, וחידש את התרומות לסוכנות", נכתב.

 מתוך הניו יורק טיימס מאת פרנאז פסיחי. לקריאת הכתבה המלאה.

4התנשמת שמחברת בין מדענים ישראלים וירדנים

פרויקט שימור תנשמת האסמים של מדענים ירדנים וישראלים מחבר בין המדינות והפך לפרויקט שהוא סמל לדו-קיום, נכתב בוושינגטון פוסט. ירדן וישראל הפכו לעמיתות במאבק לשימור תנשמת האסמים שנמצאת בסכנת הכחדה. בשבוע שעבר התכנסו ביוון מומחים מ-12 מדינות כדי לדון בשימור העוף הדורס.

תנשמת האסמים היא עוף דורס ייחודי שמסייע לחקלאים להדביר מזיקים. "זוג תנשמות אוכל בין 2,000 ל-6,000 מכרסמים בשנה, מה שמאפשר לחקלאים להפסיק להשתמש בחומרי הדברה", אמר לוושינגטון פוסט יוסי לשם, פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.

כעת התנשמות נמצאות בסכנת הכחדה משום שטכניקות בנייה מודרניות מחסלות את הנקיקים בהן הן מקוננות - כך אוכלוסייתן מצטמצמת.

פרויקט השימור מנסה לפתור את הבעיה באמצעות יצירת רשת של קנים מלאכותיים. "לרוב הקנים יבנו מקופסאות עץ דיקט מותאמות". במקביל, יפחיתו את השימוש בחומרי הדברה נגד מכרסמים שעלולים להרעיל את העוף הדורס. "מ-14 תיבות קינון בקיבוץ אחד, זה צמח לפרויקט לאומי עם 5,000 תיבות בישראל ולשותפויות בירדן, בפלסטין, בקפריסין ובמרוקו", אמר פרופ' לשם.

ב-2002 חבר פרופ' לשם לגנרל הירדני מנסור אבו ראשיד, על מנת להביא את תיבות הקינון גם לירדן. "תנשמות האסמים אינן מכירות בגבולות; הן עפות בין ירדן, פלסטין וישראל" אמר לשם לשווינגטון פוסט. "הן מסמלות שיתוף פעולה".

המזרח התיכון הוא אזור קריטי לשימור עופות מכל הסוגים, שכן הוא ממוקם בצומת של מסלולי נדידה. למרות המתיחות באזור השסוע, מדענים ערבים וישראלים המשיכו את שיתוף הפעולה שלהם גם בתקופות של מתיחות ומלחמה. "בעת הצורך, הם עוברים לפגישות מקוונות ולדיונים בכנסים בינלאומיים".

מתוך הוושינגטון פוסט מאת דרק גאטופולוס. לקריאת הכתבה המלאה.