העסקה עם ישראל־קנדה: הסדר החוב במלונות בראון מתקרב להכרעה

עתידה של רשת מלונות בראון, ששקעה בחובות עתק, צפוי להגיע להכרעה בימים הקרובים. בפני השופט חגי ברנר מבית המשפט המחוזי בתל אביב מתנהל בשבועות האחרונים הליך הסדר החוב של מלונות בראון. אסיפות הנושים שתוכננו להתקיים בסוף השבוע שעבר נדחו ל־9 בפברואר כדי לאפשר לבראון להשלים את המשא־ומתן עם קבוצת הנדל"ן ישראל־קנדה שבשליטת אסי טוכמאייר וברק רוזן על שיפור העסקה המקורית ביניהן. זו עומדת על כ־112 מיליון שקל.

● הקבלנים מחבקים את ה"פטנט" שהזניק את מכירת הדירות ביותר מ־140% אשתקד
● "מאות אלפי שקלים לכל עסק": בעלי עסקים בכפר סבא עתרו לבג"ץ נגד העלאת הארנונה
● חברת הסייבר המבטיחה נקלעה לחובות: נותרה עם 4.6 מיליון שקל בקופה

לפי העדכון שהגישה בראון, "ישנן הסכמות חדשות עם חלק מהנושים על צמצום היקף החוב וכן הסכמות עם הרוכשת להגדלת התמורה בהסדר כנגד רכישת נכסים נוספים". ההסדר של בראון גובש על-ידי אבי קמינסקי, הבעלים של חברת KCR, המוביל גם כעת את התהליך.

בדצמבר פנתה בראון שבשליטת ניר ויצמן (כ־70%), ליאון אביגד (9.5%) והכשרה ביטוח (16%), באמצעות עו"ד כפיר ידגר ועו"ד אמנון ביס ממשרד גורניצקי, לבית המשפט בבקשה להסדר חוב. זאת, אחרי שצברה חובות בהיקף של כ־980 מיליון שקל. לא פחות מ־785 מיליון מהחובות הם למלווים ולנושים פיננסיים. הרשת כוללת 16 בתי מלון בתל אביב ו־3 בירושלים, והיא מנהלת עוד 4 בתי מלון בירושלים ובאילת.

לפי העסקה המקורית, ישראל־קנדה הייתה צפויה לקלוט אליה את הפעילות העסקית של 10 מלונות בראון ובהם כ־930 חדרי מלון בישראל. ישראל־קנדה הייתה צפויה גם לרכוש את הפעילות של 8 בתי מלון של בראון ביוון, ובהם כ־1,000 חדרי מלון. המותג הקיים של הרשת מתוכנן להישמר.

במקור כללה העסקה תשלום במזומן מצד ישראל־קנדה לבראון בגובה של כ־38 מיליון שקל. ישראל־קנדה גם אמורה הייתה לקחת על עצמה חוב בגובה כ־74 מיליון שקל שבראון חייבת לגופים פיננסיים. העסקה המסתמנת קיבלה רוח גבית מרשות התחרות, כאשר זו אישרה את מיזוג בראון וישראל־קנדה.

הכשרה ביטוח, המחזיקה ב־16.5% מבראון, צפויה לעלות ל־20%. הכשרה העבירה לבראון 5 מיליון שקל לצורך תשלום משכורות לעובדים. בראון צפויה להציג בפני בית המשפט עד סוף החודש תוכנית למימון בפברואר. בית המשפט מינה את עו"ד מור נרדיה למנהל ההסדר.

צביאלי: ההסדר כולל העדפת נושים

בעוד שהעסקה עם ישראל־קנדה מתקדמת, מי שמוביל את ההתנגדות לה הוא איש העסקים ספי צביאלי, שהציע חלופה לרכישת כל הפעילות של בראון תמורת 125 מיליון שקל והתחייבות להמשיך ולהעסיק את כל העובדים.

צביאלי הוא נושה של בראון ומשכיר לה נכסים שבבעלותו. הצדדים מצויים מזה זמן בסכסוך, ובראון הגישה נגדו תביעה בגובה 14 מיליון שקל.

באחרונה ביקש צביאלי מבית המשפט, באמצעות עו"ד רן פלדמן ממשרד ש. הורוביץ, עו"ד ליאת שילון הקש ועו"ד איתן ארז, למנות נאמן או מנהל מיוחד לבראון. צביאלי טוען כי ההסדר עם ישראל־קנדה כולל העדפת נושים, וכי בראון "קבעה מסמרות בשטח" כאשר הציגה את ישראל־קנדה כרוכשת עוד לפני שהסדר החוב אושר.

בבראון דוחים את הדברים. לדבריהם, צביאלי מנצל באופן ציני את ההסדר כדי לחמוק מתשלום החובות שבגינם נתבע. עוד מציינים בבראון כי לבקשת צביאלי אין בסיס משפטי, וכי הטענות בה אינן נכונות.