אקזיט הסייבר של אהוד ברק: הכסף עבר, אז מה בודקים במשרד הביטחון?

​​לפני כחודש, על רקע הפרסומים על מכירת חברת הסייבר ההתקפי פאראגון לקרן ההשקעות האמריקאית AE Industrial Partners, תמורת סכום שיכול להגיע לכמעט מיליארד דולר, פרסם משרד הביטחון הודעה דרמטית. "בניגוד לפרסומים, משרד הביטחון לא אישר את המכירה של חברת פאראגון", נכתב אז. אלא שמתברר כי בזמן פרסום ההודעה, הכסף כבר הועבר והעסקה הושלמה, תוך עמידה בכללים שמציב האגף לפיקוח על יצוא ביטחוני במשרד (אפ"י).

משרד הביטחון אישר לגלובס כי קיבל דיווח רשמי מהחברה על שינוי הבעלות - דיווח שעל פי החוק נדרש להימסר רק לאחר החתימה: "חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני קובע כי כל שינוי בזהות בעל השליטה בחברה הרשומה כיצואנית ביטחונית, מחייב דיווח בדיעבד למשרד הביטחון. בהתאם לדיווח שהועבר, משרד הביטחון מקיים בחינה בימים אלה".

גרסת משרד הביטחון

אז מאיפה נובע הפער בין ההודעה הראשונית לפיה השתמע שהעסקה תיבלם, או לכל הפחות תידרש לעבור מכשולים, לבין המציאות הבירוקרטית?

תוכן ההודעה דאז תיאר את ההליך הפרוצדורלי הכרוך במכירת חברת סייבר התקפי, הליך שגרתי שהחברה עוברת בימים אלה. לפי גורם בתעשייה, "אמנם תוכן ההודעה עצמה היה נכון, אבל עצם הפרסום שלה - זה מה שהיה חריג - כי החברה עברה את ההליך הרגיל ללא חריגויות".

גורם בכיר אחר אומר לגלובס, כי "העסקה נחתמה עוד לפני שמשרד הביטחון פרסם את ההודעה. הכל נעשה לפי הפרוטוקולים והכללים". לדבריו, ההודעה נבעה ככל הנראה מ"אי הבנה פנימית במשרד. לא היה צורך בשום שלב בפרסום הודעה כזו, שכן העסקה כבר הושלמה כחוק".

גורם נוסף מבהיר כי "העסקה קרתה, וכעת יש שלב של פרוצדורה מנהלית של רישום הבעלות החדשה ברשם היצואנים. הכל מבוצע במאה אחוז לפי החוק הישראלי ונגזרותיו הרגולטוריות הן על ידי החברה והן על ידי משרד הביטחון".

תגובת משרד הביטחון: "משרד הביטחון קיבל דיווח מהחברה על שינוי שנערך בזהות בעלי השליטה בחברה. משרד הביטחון מקיים בחינה של המשמעויות, על מנת להבטיח כי יישמרו האינטרסים החיוניים של מדינת ישראל. יודגש כי העברת ידע ביטחוני, לרבות ידע המשמש לפיתוח ויצור, לגורם זר, לרבות לבעלי שליטה בחברה או לחברי דריקטוריון או הנהלה, מחייבת רישיון מתאים מאפ"י, וכפופה לעמידה בתנאי הרישיון. עוד יודגש כי כל עסקת יצוא ביטחוני עם גורם זר מחייבת רישיון יצוא ספציפי".

במסגרת העסקה נקבע כי הקרן האמריקאית תרכוש את פאראגון, שהוקמה על ידי מפקד 8200 לשעבר, תא"ל במיל' אהוד שניאורסון, וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, באמצעות חברת Red Lattice שבבעלותה - אינטגרטור המספק פתרונות למערכת הביטחון האמריקאית ולמדינות דוברות אנגלית. העסקה כוללת תשלום במזומן של 500 מיליון דולר, ועוד כ־400 מיליון דולר בכפוף לעמידה ביעדים. הכסף, כך לפי גורמים, כבר הועבר לחברה, כשההערכות היו כי 250 מיליון דולר יחולקו בין 400 העובדים (20%) וחמשת היזמים (30%), ו־250 מיליון נוספים יועברו למשקיעים: קרן ההון סיכון האמריקאית באטרי והקרן הישראלית רד דוט, מיסודו של יורם אורון. כמו כן, לפי ההערכות חלקו של אהוד ברק בעסקה עמד על אחוזים בודדים, כך שלפני מס הוא צפוי להכניס כ־10־15 מיליון דולר.

פאראגון אימצה כבר בתחילת דרכה ב־2019 מודל עסקי שונה מחברות סייבר התקפי אחרות, זאת על רקע משבר בתעשייה באותה תקופה. בעוד חברות אחרות נקלעו לביקורת בינלאומית בשל שימוש לרעה בטכנולוגיות שלהן, "החברה הגדירה מראש רשימה של כ־30 מדינות דמוקרטיות יציבות כשוק היעד שלה", מסביר הגורם.

המהלך העסקי הזה התברר כמדויק - לפי גורמים, בחודשים האחרונים צמצם אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני את רשימת המדינות המאושרת ליצוא עבור כלל חברות הסייבר ההתקפי בישראל. הרשימה החדשה תואמת את אותן מדינות שפאראגון בחרה לעבוד איתן מיום הקמתה.

פיקוח ישראלי

פאראגון פיתחה את תוכנת "גרפיט", המיועדת לאיסוף מידע מודיעיני מאפליקציות תקשורת מוצפנות כמו וואטסאפ, טלגרם וסיגנל. לאחר הרכישה על ידי החברה האמריקאית, נקבע כי פאראגון תמשיך לפעול מישראל כאשר הטכנולוגיה והידע יישארו תחת פיקוח ישראלי.

מפראגון לא התקבלה תגובה.